מנחות לג ע"ב

ומאי [ומה פירוש] תחילת שליש העליון דקא אמר [שהוא אומר]? כוונתו להרחיקה, שלא להרחיקה מן הקורה של מעלה יותר משליש גובה הפתח.

אמר רבא: מצוה להניחה את המזוזה בפתח, בטפח הסמוך לרשות הרבים. ושואלים: מאי טעמא [מה טעם הדבר]? רבנן אמרי [חכמים אומרים]: כדי שיפגע במזוזה מיד, שמיד שנכנס לפתח הבית יפגוש במצוה. רב חנינא מסורא אומר: כי היכי דתינטריה [כדי שתשמור אותו] המזוזה מבחוץ, כמו מה ש

אמר ר' חנינא: בוא וראה שלא כמדת הקדוש ברוך הוא מדת בשר ודם, מדת בשר ודם — המלך יושב מבפנים ועם (עמו, עבדיו) משמרין אותו מבחוץ, ואילו מדת הקדוש ברוך הוא אינו כן, ישראל עבדיו יושבין מבפנים והוא משמרן מבחוץ על ידי המזוזה, שנאמר: "ה' שומרך ה' צלך על יד ימינך" (תהלים קכא, ה).

דרש ברבים רב יוסף בריה [בנו] של רבא משמיה [משמו] של רבא: אם העמיק לה טפח, הכניס את המזוזה בעומק טפח במזוזת הפתח — הרי היא פסולה. ומציעים: לימא מסייעא ליה [האם נאמר שמסייעת לו] הברייתא, ששנינו בה: הניחה בפצין כלומר, בעומק מזוזת העץ של הפתח, או שלאחר שקבעה בפתח טלה עליה מלבן, הוסיף לפתח מסגרת פנימית שמכסה את המזוזה, אם יש שם עומק טפח — צריך מזוזה אחרת, אם לאו — אינו צריך מזוזה אחרת!

ודוחים: כי תניא ההיא [כאשר שנויה הברייתא ההיא], הרי זה בפתח שאחורי הדלת שיש פתח נוסף מעברו השני של הפצים, ופצים זה משמש לשני הפתחים, ובאה הברייתא לומר שאם יש בעובי הפצים טפח — כל פתח חשוב לעצמו, וצריך ליתן מזוזה לכל אחד מהם.

ומקשים: הא בהדיא קתני לה [הרי במפורש שנינו] הלכה זו בהמשך אותה ברייתא: פתח שאחורי הדלת, אם יש שם טפח — צריך עוד מזוזה אחרת, ואם לאו — אינו צריך מזוזה אחרת! ומשיבים: כיצד קתני [הוא שונה], כלומר, אין שם שני דינים, אלא דין אחד שהברייתא ממשיכה ומפרשת: באיזה מקרה שנינו שאם יש שם טפח צריך מזוזה אחרת וכו' — כגון פתח שאחורי הדלת.

ועוד בענין קביעת המזוזה, תנא [שנה החכם]: העמיד לה בפתח מלבן של קנים, ואינו יכול לקבוע את המזוזה במסמרים לקנים — חותך מעין שפופרת מן הקנה הימני ומניחה את המזוזה במקום אותה שפופרת. אמר רב אחא בריה [בנו] של רבא: לא שנו שעושים כן, אלא במקרה שהעמיד את המלבן תחילה ולבסוף חתך שפופרת והניחה למזוזה, אבל אם קודם שהעמיד את המלבן חתך ממנו שפופרת והניח במקומה מזוזה, ולבסוף העמיד את המלבן בפתח — פסולה, כי נאמר "תעשה" — ולא מן העשוי, וכאן נתן את המזוזה במלבן קודם שנתחייב במזוזה.

ואמר רבא: הני [אותם] פיתחי שימאי [פתחים שימאים, פגומים] פטורין מן המזוזה. ושואלים: מאי [מה הם] פיתחי שימאי? פליגי בה [נחלקו בכך] רב ריחומי ואבא יוסי, חד [אחד מהם] אמר: דלית להו [שאין להם] תקרה כלל, וחד [ואחד מהם] אמר: דלית להו שקופי [שאין להם משקוף].

אמר רבה בר שילא, אמר רב חסדא: אכסדרה (מבנה בכניסה לבית, שפרוץ לגמרי מצידו הקדמי) פטורה מן המזוזה, לפי שאין לה פצימין מכאן ומכאן. ושואלים: הא [הרי] אם יש לה פצימין חייב? הרי הפצימים הללו אינם לשם פתח, אלא לחיזוק תקרה הוא דעבידי [שעשויים]!

ומשיבים: הכי קאמר [כך הוא אומר]: אף על פי שיש לה פצימין — פטורה, לפי שאין עשויין לשם פתח אלא לחיזוק לתקרה. ובדומה לכך אמר אביי: חזינא להו לאיספלידי דבי מר [ראיתי את האכסדראות של בית אדוני, רבה] דאית להו פצימי ולית להו מזוזתא [שיש להן פצימים ואין להם מזוזות], קסבר [כסבור הוא]: לחיזוק תקרה הוא דעבידי [שעשויים].

מיתיבי [מקשים על כך] ממה ששנינו: בית שער (מבנה בכניסה לחצר) וכן אכסדרה או מרפסת — חייבין במזוזה! ומשיבים: שם מדובר באכסדרה דבי [של בית] רב, שהיא סגורה מכל הצדדים וגם בכיוון הכניסה, אלא שהדפנות אינן מגיעות עד לתקרה. ומקשים: אכסדרה דבי [של בית] רב כאינדרונא מעלייתא [כחדר מעולה] הוא, ואין מקום להגדירה כאכסדרה לענין זה! אלא מדובר שם באכסדרה רומיתא [רומאית], שאף על פי שעשויה חלונות חלונות, ולא כתלים ממש, חייבת במזוזה.

אמר רחבה, אמר רב יהודה: בי הרזיקי חייב בשתי מזוזות. ושואלים: מאי [מה פירוש] בי הרזיקי? אמר רב פפא סבא [הזקן] משמיה [משמו] של רב: בית שער הפתוח לחצר ובתים פתוחין גם כן לבית שער, והוא צריך לשתי מזוזות, אחת לכניסה מן החצר אל תוכו, ואחת לכניסה ממנו לבתים.

תנו רבנן [שנו חכמים]: בית שער הפתוח מצד אחד לגינה שהיא פטורה ממזוזה, ומצד שני לקיטונית (חדר קטן) שחייבת במזוזה — ר' יוסי אומר: נידון כקיטונית וצריך מזוזה, וחכמים אומרים: נידון כבית שער של הגינה, ופטור ממזוזה. ובפירוש מחלוקת זו נחלקו אמוראים. רב ושמואל דאמרי תרוייהו [שאמרו שניהם]: בפתח שבו נכנסים מגינה לבית, כלומר, בפתח של בית השער לקיטונית — כולי עלמא לא פליגי [הכל אינם חלוקים] שהוא חייב במזוזה, מאי טעמא [מה טעם הדבר]? דרך ביאה לבית היא, והבית חייב במזוזה.

כי פליגי [כאשר נחלקו] הרי זה בפתח מבית לגינה כלומר, בפתח של בית השער לגינה, מר סבר [חכם זה, ר' יוסי, סבור]: קיטונית שבית השער פתוח אליה היא עיקר, ומשום כך רואים את הפתח שבין הגינה לבית השער כפתח הבית, ולכן הוא חייב במזוזה, ומר סבר [וחכם זה, חכמים, סבור]: הגינה עיקר בפתח זה, והיא אינה צריכה מזוזה.

רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו [שאמרו שניהם]: הפתח מבית לגינה כלומר, הפתח שבין בית השער לגינה — דכולי עלמא לא פליגי [הכל אינם חלוקים] שהוא פטור ממזוזה, מאי טעמא [מה טעם הדבר]? פיתחא [פתח] של הגינה הוא. כי פליגי [כאשר נחלקו] הרי זה בפתח מגינה לבית, כלומר, בפתח שבין בית השער לקיטונית, מר סבר [חכם זה, ר' יוסי, סבור]: ביאה של הבית הוא, וחייב במזוזה, ומר סבר [וחכם זה, חכמים, סבור]: כולה

and what is the meaning of the phrase: The beginning of the upper third of the entrance, that Shmuel says? This is referring to the maximum distancing of the mezuza from the doorframe, i.e., that one should not distance it from the upper cross beam more than one-third of the height of the entrance.

§ Rava says: It is a mitzva to place the mezuza in the handbreadth adjacent to the public domain. The Gemara asks: What is the reason for this? The Rabbis say that it is in order that one encounter the mezuza immediately upon one’s entrance to the house. Rav Ḥanina from Sura says: It is in order that the mezuza protect the entire house, by placing it as far outside as one can.

The Gemara adds: Rabbi Ḥanina says: Come and see that the attribute of flesh and blood is not like the attribute of the Holy One, Blessed be He. The attribute of flesh and blood is that a king sits inside his palace, and the people protect him from the outside, whereas with regard to the attribute of the Holy One, Blessed be He, it is not so. Rather, His servants, the Jewish people, sit inside their homes, and He protects them from the outside. As it is stated: “The Lord is your keeper, the Lord is your shade upon your right hand” (Psalms 121:5).

Rav Yosef, son of Rava, taught in the name of Rava: If one dug one handbreadth deep into the doorpost and placed a mezuza there, it is unfit. The Gemara suggests: Let us say that the following baraita supports his ruling: In a case where one affixed a mezuza deep in the wooden doorpost of an entrance, or after placing it in the entrance one added [tala] an inner framework [malben] to it that covers the doorpost, if there is a depth of one handbreadth there, one requires another mezuza, but if not, one does not require another mezuza.

The Gemara deflects the support: When that baraita is taught, it is referring to an entrance that is behind the door, i.e., there is another entrance on the other side of the framework, which serves for both entrances. The baraita is teaching that if the framework is one handbreadth thick, then each side is considered a separate entrance, and each requires its own mezuza.

The Gemara raises a difficulty: But the same baraita teaches explicitly this ruling of the case of another entrance: With regard to an entrance that is behind the door, if there is a depth of one handbreadth there, one requires another mezuza, but if not, one does not require another mezuza. The Gemara explains: This clause of the baraita is teaching which case is the subject of the previous clause, i.e., the baraita does not state two halakhot but only one, which it explains as it proceeds: In what case is it taught that if there is a depth of a handbreadth there, one requires another mezuza? It is taught in the case of an entrance that is behind the door.

§ It is taught in a baraita with regard to the affixing of a mezuza: If one positions a mezuza in an entrance which was a framework of reeds, to which one cannot affix the mezuza with nails, he carves a kind of tube from the reed on the right side and places the mezuza in that tube. Rav Aḥa, son of Rava, says: They taught that one may affix the mezuza in this manner only in a case where one positioned the framework in its place first, and ultimately carved a tube and then placed the mezuza in it. But if before positioning the framework one carved a tube and placed the mezuza in it, and ultimately positioned the framework, the mezuza is unfit. This in accordance with the principle stated with regard to objects used for mitzvot: Prepare it, and not from what has already been prepared. In this case he affixed the mezuza before the obligation took effect with regard to the framework.

And Rava says: With regard to these broken entrances [pitḥei shima’ei], which lack the proper form of doorways, one is exempt from the obligation of placing a mezuza. The Gemara asks: What are broken entrances? Rav Riḥumi and Abba Yosei disagree with regard to this. One says that they do not have a proper ceiling, and one says that they do not have lintels [shakofei] above the openings.

Rabba bar Sheila says that Rav Ḥisda says: With regard to a portico, i.e., a structure at the entrance to a house that is entirely open on its front side, one is exempt from the obligation of placing a mezuza, because it does not have doorposts [patzimin] on its sides. The Gemara questions this reason: This indicates that if it has doorposts, one would be obligated to place a mezuza. But that is not logical, as these doorposts are not there to serve as an entrance; rather, they are made to strengthen the ceiling. In that case, why should one be obligated?

The Gemara answers: This is what Rav Ḥisda is saying: Even if it has doorposts, one is exempt from the obligation to place a mezuza there, because they are made only to strengthen the ceiling, not as an entrance. Similarly, Abaye said: I saw the porticos [le’ispelidei] of the house of the Master, Rabba, that they had doorposts but they did not have mezuzot. Rabba evidently holds that its doorposts are made to strengthen the ceiling.

The Gemara raises an objection from a baraita: With regard to a gatehouse, a portico, and a balcony, one is obligated to place a mezuza. The Gemara answers: The halakha of the baraita is stated with regard to a specific type of portico, the portico of a study hall, which is closed on all sides, but its walls do not reach the ceiling. The Gemara raises a difficulty: A portico of a study hall is like a full-fledged room [inderona], and therefore it should not be labeled a portico with regard to the halakhot of mezuza. The Gemara answers: The halakha of the baraita is stated with regard to a Roman portico, which is more open than the portico of a study hall, as it is built with many windows instead of proper walls. The baraita is teaching that one is obligated to place a mezuza on this type of portico.

§ Raḥava says that Rav Yehuda says: With regard to a bei harziki, one is obligated to place two mezuzot. The Gemara asks: What is a bei harziki? Rav Pappa the Elder says in the name of Rav: It is a gatehouse that opens to a courtyard, and houses also open directly to the gatehouse. It requires two mezuzot, one for the entrance from the courtyard to the gatehouse, and one for the entrance from the gatehouse to the houses.

The Sages taught in a baraita: With regard to a gatehouse that has two entrances, as it opens both to a garden, which is exempt from a mezuza, and to a small room [ulekitonit], Rabbi Yosei says: Its halakhic status is like that of a small room, and it requires a mezuza, and the Rabbis say: Its halakhic status is like that of a gatehouse, and it does not require a mezuza. There is a difference of opinion among amora’im with regard to this dispute. Rav and Shmuel both say: With regard to the entrance through which one enters from the garden to the house, i.e., the entrance of the gatehouse to the small room, everyone agrees that one is obligated to place a mezuza. What is the reason? It is the way of entering the house, and the house requires a mezuza.

Rav and Shmuel continue: When they disagree it is with regard to the entrance through which one enters from the house to the garden, i.e., the entrance of the gatehouse to the garden. One Sage, Rabbi Yosei, holds that the small room into which the gatehouse opens is the main area, and therefore the gatehouse, which is used for entering the small room, is considered like a regular gatehouse to a house, and all its entrances require a mezuza. And one Sage, the Rabbis, hold that the garden is the main area, and therefore this entrance does not require a mezuza.

Conversely, Rabba and Rav Yosef both say: With regard to the entrance through which one enters from the house to the garden, i.e., the entrance between the gatehouse and the garden, everyone agrees that one is exempt from placing a mezuza. What is the reason? It is the entrance to the garden, and the garden does not require a mezuza. When they disagree it is with regard to the entrance from the garden to the house, i.e., the entrance between the gatehouse and the small room. One Sage, Rabbi Yosei, holds that it is the way of entering the house, and the house requires a mezuza, and one Sage, the Rabbis, holds that the entire