|
טקסט הדף מנוקד
וּלְדוֹרוֹת מְנָלַן אָמַר קְרָא וְהָיוּ לִי הַלְוִיִּם וְהָיוּ בַּהֲווֹיָיתָן יְהוּ
וּמִמַּאי דִּבְשֶׂה אָמַר רַב חִסְדָּא נֶאֱמַר כֶּסֶף לְדוֹרוֹת וְנֶאֱמַר שֶׂה לְדוֹרוֹת מָה כֶּסֶף הָאָמוּר לְדוֹרוֹת בּוֹ פָּדוּ לְדוֹרוֹת בּוֹ פָּדוּ לְאוֹתָהּ שָׁעָה אַף שֶׂה הָאָמוּר לְדוֹרוֹת בּוֹ פָּדוּ לְדוֹרוֹת בּוֹ פָּדוּ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה מָה לְכֶסֶף שָׁכֵן פּוֹדִין בּוֹ הֶקְדֵּשׁוֹת וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי אֶלָּא אָמַר קְרָא אַךְ פָּדֹה תִפְדֶּה אֶת בְּכוֹר הָאָדָם וְאֵת בְּכוֹר הַבְּהֵמָה הַטְּמֵאָה תִּפְדֶּה מָה בְּכוֹר אָדָם לֹא חִלַּקְתָּ בֵּין לְדוֹרוֹת בֵּין לְאוֹתָהּ שָׁעָה בְּכֶסֶף אַף בְּהֵמָה טְמֵאָה לֹא תַּחְלוֹק בּוֹ בֵּין לְדוֹרוֹת בֵּין לְאוֹתָהּ שָׁעָה בְּשֶׂה אָמַר רַבִּי חֲנִינָא שֶׂה אֶחָד שֶׁל בֶּן לֵוִי פָּטַר כַּמָּה פִּטְרֵי חֲמוֹרִים מִיִּשְׂרָאֵל אָמַר אַבָּיֵי תֵּדַע שֶׁהֲרֵי מָנָה הַכָּתוּב עוֹדְפִים בְּאָדָם וְלֹא מָנָה עוֹדְפִין בִּבְהֵמָה מִמַּאי דִּילְמָא לָא הָוֵי נְפִישִׁי לְהוּ בְּהֵמוֹת טוּבָא לָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ דִּכְתִיב וּמִקְנֶה רַב הָיָה לִבְנֵי רְאוּבֵן וְלִבְנֵי גָד דִּילְמָא אֲפִילּוּ הָכִי פְּשׁוּטִים דִּלְוִיִּם הֲווֹ קָיְימִי לְבַהֲדֵי בְּכוֹרֵי יִשְׂרָאֵל אָמַר קְרָא וְאֶת בֶּהֱמַת הַלְוִיִּם תַּחַת בְּהֶמְתָּם בְּהֵמָה אַחַת תַּחַת בְּהֵמוֹת הַרְבֵּה וְאֵימָא בְּהֵמָה רַבָּה אִם כֵּן לִיכְתּוֹב קְרָא אוֹ בְּהֵמָה תַּחַת בְּהֵמָה אוֹ בְּהֶמְתָּם תַּחַת בְּהֶמְתָּם מַאי בֶּהֱמַת תֵּחַת בְּהֶמְתָּם שְׁמַע מִינַּהּ חַד פָּטַר טוּבָא אָמַר רָבָא אַף אֲנַן נָמֵי תְּנֵינָא וּפוֹדֶה בּוֹ פְּעָמִים הַרְבֵּה וְרַבִּי חֲנִינָא טַעְמָא דְמַתְנִיתִין מְפָרֵשׁ וְהָכִי קָאָמַר מַאי טַעְמָא פּוֹדֶה בּוֹ פְּעָמִים הַרְבֵּה מִשּׁוּם דְּשֶׂה אֶחָד שֶׁל בֶּן לֵוִי פּוֹטֵר כַּמָּה פִּטְרֵי חֲמוֹרִים שֶׁל יִשְׂרָאֵל אִיתְּמַר רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר קָדְשׁוּ בְּכוֹרוֹת בַּמִּדְבָּר וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר לֹא קָדְשׁוּ בְּכוֹרוֹת בַּמִּדְבָּר רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר קָדְשׁוּ בְּכוֹרוֹת בַּמִּדְבָּר דְּרַחֲמָנָא אָמַר לִיקְדְּשׁוּ דִּכְתִיב קַדֶּשׁ לִי כׇל בְּכוֹר וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר לֹא קָדְשׁוּ בְּכוֹרוֹת בַּמִּדְבָּר מִדִּכְתִיב וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךָ וּכְתִיב בָּתְרֵיהּ וְהַעֲבַרְתָּ מִכְּלָל דְּמֵעִיקָּרָא לָא קְדוּשׁ אֵיתִיבֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן לְרֵישׁ לָקִישׁ עַד שֶׁלֹּא הוּקַם הַמִּשְׁכָּן הָיוּ בָּמוֹת מוּתָּרוֹת וַעֲבוֹדָה בִּבְכוֹרוֹת אֲמַר לֵיהּ בְּאוֹתָן שֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרָיִם הָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא דְּאִי לָא תֵּימָא הָכִי בֶּן שָׁנָה בַּר מֶיעְבַּד עֲבוֹדָה הוּא וּדְקָאָרֵי לַהּ מַאי קָאָרֵי לַהּ הָכִי קָא קַשְׁיָא לֵיהּ אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא דְּלָא פָּסֵיק קְדוּשְׁתַּיְיהוּ הָנָךְ דְּמֵעִיקָּרָא נָמֵי לָא פָּקְעָא קְדוּשְׁתַּיְיהוּ אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ דְּפָסֵק קְדוּשְׁתַּיְיהוּ הָנָךְ דְּמֵעִיקָּרָא נָמֵי פָּקְעָא לֵיהּ קְדוּשְׁתַּיְיהוּ וְאִידַּךְ דִּקְדוּשׁ קְדוּשׁ דְּלָא קְדוּשׁ לָא קְדוּשׁ אֵיתִיבֵיהּ אוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁהוּקַם הַמִּשְׁכָּן קָרְבוּ בּוֹ לָהֶם בְּיִשְׂרָאֵל נְדָרִים וּנְדָבוֹת חַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת בְּכוֹרוֹת וּמַעַשְׂרוֹת הָכִי נָמֵי בְּאוֹתָן שֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרָיִם וּמִינַּהּ אוֹתוֹ הַיּוֹם הוּא דִּקְרוּב מִיכָּן וְאֵילָךְ לָא קְרוּב אִיכָּא דְּאָמְרִי אֵיתִיבֵיהּ רֵישׁ לָקִישׁ לְרַבִּי יוֹחָנָן אוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁהוּקַם הַמִּשְׁכָּן קָרְבוּ לָהֶם יִשְׂרָאֵל נְדָרִים וּנְדָבוֹת חַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת בְּכוֹרוֹת וּמַעַשְׂרוֹת אוֹתוֹ הַיּוֹם אִין מִיכָּן וְאֵילָךְ לָא אֵימָא מֵאוֹתוֹ הַיּוֹם וְאֵילָךְ וּמַאי קָמַשְׁמַע לַן מֵאוֹתוֹ הַיּוֹם אִין מֵעִיקָּרָא לָא אַלְמָא חוֹבוֹת בְּבָמָה לָא קְרוּב תָּא שְׁמַע נִמְצֵאתָ אַתָּה אוֹמֵר בִּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת קָדְשׁוּ בְּכוֹרוֹת לְיִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם וּבַמִּדְבָּר וּבִכְנִיסָתָן יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ בְּמִצְרַיִם מַהוּ אוֹמֵר קַדֶּשׁ לִי כׇל בְּכוֹר בַּמִּדְבָּר הוּא אוֹמֵר כִּי לִי כׇל בְּכוֹר בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בִּכְנִיסָתָם לָאָרֶץ הוּא אוֹמֵר וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךָ וְהַעֲבַרְתָּ אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק בִּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת הוּזְהֲרוּ עַל הַבְּכוֹרוֹת לִיקְדַּשׁ וְלֹא קָדְשׁוּ וּבְמִצְרַיִם נָמֵי לָא קְדוּשׁ הָא קָאָמְרִינַן דִּקְדוּשׁ הָכִי אָמַר מֵהֶן קָדְשׁוּ וּמֵהֶן לֹא קָדְשׁוּ מַתְקֵיף לַהּ רַב פָּפָּא וּבַמִּדְבָּר לֹא קָדְשׁוּ וְהָכְתִיב פְּקֹד כׇּל בְּכֹר זָכָר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶלָּא אִי אִיתְּמַר הָכִי אִיתְּמַר רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר קָדְשׁוּ וְלֹא פָּסְקוּ וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר קָדְשׁוּ רש"י
ולדורות מנא לן. שיפטרו בכורי כהנים לוים דמהאי ק''ו לא שמעינן אלא במדבר: וממאי דבשה. של בן לוי נפטרו פטרי חמורים של ישראל דקאמרת לעיל בן לוי דהוה ליה שה דאפקע ליפקע: כסף לדורות בבכור אדם (במדבר יח) ופדויו מבן חדש תפדה בערכך כסף חמשת שקלים: שה לדורות. (שמות יג) ופטר חמור תפדה בשה: בכסף פדו בכורים באותה שעה. דכתיב (במדבר ג) ולקחת חמשת שקלים לגולגולת: הקדשות (ויקרא כז) ואם המקדיש יגאל את ביתו וגו' ומעשר שני דכתיב (דברים יד) ונתתה בכסף הילכך פדו בו בכורות במדבר כלדורות תאמר בשה שאין פודין בו הקדשות: תדע. שלא נמנו בכורי בהמת ישראל מדלא מנה הכתוב עודפים בבהמה כמו שמנה באדם שלשה ושבעים ומאתים: דלא הוו. להן לישראל בהמות טובא כלוים: ודילמא אפילו הכי. דמקנה רב היה לבני ראובן אפ''ה לא הוו עדפי בבהמה שיהו בכורי בהמת ישראל עודפים על פשוטי בהמות לוים: ואימא. הא דכתיב בהמת הלוים בהמות טובא משמע כדאשכחן בנינוה (יונה ד) ובהמה רבה אלמא בהמה טובא משמע: אם כן. דבהמת דלוים (ובהמתן דישראל תרוייהו) טובא משמע ליכתבינהו קרא כי הדדי מדשני קרא בדיבוריה ש''מ חד פטר טובא: תנינא. במתניתין ופודה בו בשה פעמים הרבה שאם חזר וקנאו מיד הכהן לאחר שנתנו לו חוזר ופודה בו פטר חמור אחר: ורבי חנינא. דאמר שה אחד של בן לוי כו' טעמא דמתני' קמפרש והכי קאמר כו': לא קדשו בכורות. שנולדו במדבר: דמעיקרא. במדבר והאי קדש לי כל בכור מוקי ליה ריש לקיש במצרים אבל במדבר לא קדשו מדכתיב כי יביאך והדר והעברת כל פטר רחם: בבמות. כל אחד בנה מזבח ומקריב עליו ומשהוקם המשכן נאסרו כדכתיב (ויקרא יז) ואל פתח אהל מועד לא הביאו וגו': ועבודה בבכורות. בכורי ישראל היו מקריבים ומכאן ואילך הכהנים אלמא בכורות קדשו: דאי לא תימא הכי. אלא באותן שנולדו במדבר: בן שנה בר עבודה. הא משיצאו ממצרים עד שהוקם המשכן שתא חדא הוא דהואי: דלא פסיק קדושת בכורות. דהנך שנולדו במדבר קדשו איכא למימר דמעיקרא שנולדו (במדבר) בקדושתייהו קיימי כו': ומינה. איכא למשמע דלא קדשו בכורות במדבר דקתני אותו היום מכלל דמכאן ואילך לא קרוב שיום ראשון הקריבו כל בכורי בהמה שיצאו ממצרים: מעיקרא לא. שלא היה יכול כל אחד לעשות מזבח להקריב בכורות שלו דחובות לא קרוב בבמת יחיד: הוזהרו לקדש. ולעולם לכשיכנסו לארץ: במצרים לא קדוש. בתמיה והא מודו כולהו לעיל באותן שיצאו ממצרים: והכתיב פקוד כל בכור זכר. מבן חדש ומעלה ובן חדש ודאי במדבר נולד דהא האי מעשה בשנה שנית הואי:
תוספות
מה לכסף שכן פודין בו הקדש ומעשר שני. אע''ג דהקדש נפדה בשה וכל דבר חוץ מעבד וקרקע ושטר כדאמרינן בפ' יש בכור (לקמן דף נא.) היינו מטעם ששוה כסף ככסף ולא מטעם שה אבל פטר חמור נפדה בשה כל דהו ובשאר בשויו כדאמר לקמן: ופודה בו פעמים הרבה. פ''ה אם חזר וקנאו מיד כהן אחר שנתנו לו חוזר ופודה בו פטר חמור אחר ור''ת מפרש דאספק קאי לקמן בפרקין (ד' ט.) דקתני רישא אחת בכרה ואחת לא בכרה ילדה זכר ונקבה מפריש והוא לעצמו ובספק זה שלא יצא מידו הוצרך למתני שחוזר ופודה בו ספק אחר פעמים הרבה וכן משמע דאספק קאי דקתני בתר הכי נכנס לדיר להתעשר ומוקי ליה בגמ' בספק אבל בוודאי לא אפשר למימר פודה וחוזר ופודה כל זמן שהוא ביד ישראל ולא נתן דהא תנן לקמן בפירקין (ט.) שתי חמורות שלא בכרו וילדו שני זכרים נותן שני טלאים לכהן: לא קדשו בכורות (נמי) במדבר. לא בכור אדם ולא בכור בהמה והא דפריך לעיל אפי' מבכור בהמה טהורה ליפטרו דהא בהמה טהורה דידהו הפקיעה בהמת ישראל הטהורה אין זה אליבא דריש לקיש לפי סברתו של עכשיו ומיהו לפי מסקנא דלקמן הוקדשו בחומש הפקודים ואחר כך פסקו ניחא: אותו היום. מכאן ואילך לא קרוב ואע''ג דנדרים ונדבות קרוב משם ואילך משום בכורות נקט אותו היום: אלא אי איתמר כו'. למסקנא זו לא נאמרו הני תיובתא דלעיל וכה''ג איתא בריש החולץ (יבמות דף לה: ושם) גבי אלמנה מעוברת ובפרק קמא דחגיגה (דף ז.) ופרק המפלת (נדה דף כד.) גבי פניו מוסמסין ובכמה דוכתי איכא טובא:
הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי
דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג
CC BY-NC
|