א גמרא שואלים: כיצד יכול אדם להתחייב כל כך הרבה חטאות? והא לית ליה [והרי אין לו] לר' מאיר, לדעתו אין איסור חל על איסור! ומשיבים: נהי [אף] שבסתם איסור חל על איסור לית ליה [אין לו], אבל באיסור מוסיף ואיסור כולל אית ליה [יש לו] איסור חל על איסור. וכיצד מתקיים הדבר במשנתנו?

כגון שבא על אמו והוליד ממנה בת, שאיסור בתו ואחותו בבת זו בהדי הדדי אתי [בבת אחת הם באים]. אם אותה בת נשאת לאחיו, מיגו דאיתוסף [מתוך שנוסף בה] איסור לגבי כל האחין משום אשת אח — איתוסף איסורא לגבי דידיה [נוסף האיסור גם לגביו].

נשאת לאחי אביו, מיגו דאיתוסף איסורא [מתוך שנוסף בה איסור] לגבי שאר בני אחי אביו — איתוסף [נוסף] איסור זה גם לגבי דידיה [לגביו]. הויא לה [נעשתה] אותה אשה אשת איש, מיגו דאיתוסף [מתוך שנוסף בה] איסור לגבי עלמא [העולם, כל האנשים] — איתוסף נמי לגבי דידיה [נוסף גם כן לגביו]. הויא לה [נעשתה] נדה, מיגו דאיתוסף [מתוך שנוסף בה] איסור לגבי בעלה — איתוסף נמי לגבי דידיה [נוסף גם כן לגביו].

ב משנה הבא על בת בתו — פעמים שחייב עליה בביאה אחת משום בת בתו, וכלתו, כגון שנשאה בנו. ויכול להיות חייב עליה גם משום אשת אחיו, אם נישאה לאחיו, ומשום אשת אחי אביו, אם גירשה אחיו או מת ונישאה לאחי אביו, ומשום אחות אשתו, אם היתה אחותה נשואה לו, ומשום אשת איש, ומשום נדה, אם בא עליה בנידתה. ר' יוסי אומר: אם עבר זקן, אביו של זה, ונשאה — חייב עליה הבן גם משום אשת אב.

וכן הבא על בת אשתו יש שחייב עליה שש חטאות, בדומה לבא על בתו: משום בת אשתו, ואחותו, ואשת אחיו, ואשת אחי אביו, ואשת איש, ונדה. וכן הבא על בת בתה של אשתו חייב עליה שבע חטאות, בדומה לבא על בת בתו: משום בת בת אשתו, וכלתו, ואחות אשתו, ואשת אחיו, ואשת אחי אביו, ואשת איש, ונדה.

ג גמרא קתני [הריהו שונה במשנה], ר' יוסי אומר: אם עבר זקן (אביו) ונשאה חייב עליה משום אשת אב. ושואלים: מי שריא ליה [האם אשה זו מותרת לו] לאביו של זה? והלוא היתה נשואה לאחיו של האב, ואין קידושין תופסים בה, שתהא קרויה אשתו! אמר ר' יוחנן: כגון שנפלה לו לאביו ליבום, שמת אחי אביו בלא בנים.

ומקשים: אי הכי [אם כך], שנפלה לו ליבום, מאי [מה] פשר הלשון "עבר זקן ונשאה"? אמר ר' יעקב: שעבר עליה משום כלת בנו, שהיא שניה לעריות.

שאף על פי שאינה אסורה עליו מן התורה, מכל מקום היא אסורה מדברי סופרים, ואסור לו לייבמה, כדתניא [כמו ששנויה ברייתא]: כלתו אסורה עליו משום איסור ערוה, כלת בנו אסורה משום שניה. וכן אתה מוצא בבת בנו שהיא ערוה, ובבת בן בנו שהיא שניה. ואיסור זה הוא עד סוף כל הדורות, כגון בת בן בן בנו, ובת בת בת בן בנו, שכולן אסורות משום שניות.

ושואלים: ומי אית ליה [והאם יש לו] לר' י וסי איסור חל על איסור? והא תנן [והרי שנינו במשנה]: עבר עבירה שיש בה שתי מיתות — נידון במיתה החמורה שבהם, ר' יוסי אומר: נידון בזיקה ראשונה שבאה עליו, כלומר לפי האיסור הראשון שחל עליו.

ותניא [ושנויה ברייתא]: כיצד אמר ר' יוסי נידון בזיקה ראשונה? כגון חמותו, שהיתה אלמנה ונעשת אשת איש, אם בא עליה — הרי הוא נידון עליה משום חמותו, בשריפה, משום שאיסור חמותו חל עליו בראשונה.

ואם היתה אשת איש ונעשת חמותו — נידון משום אשת איש, בחנק, למרות ששריפה חמורה יותר. הרי שלדעת ר' יוסי אין איסור חל על איסור!

אמר ר' אבהו: מודה ר' יוסי באיסור מוסיף שאיסור חל איסור, ולכן הוא מחייב במשנתנו גם משום אשת האב. וכן כי אתא [כאשר בא] רבין מארץ ישראל אמר בשם ר' יוחנן: מודה ר' יוסי באיסור מוסיף.

ושואלים: מאי [מה] איסור מוסיף איכא הכא [יש כאן]? ומשיבים: דאיכא ברא לסבא [שיש בן נוסף לזקן, לאביו], מיגו דאיתוסף איסורא לגבי בריה [מתוך שנוסף איסור לגבי בנו הנוסף של אביו] משום אשת אביו — איתוסף איסורא לגבי דידיה [נוסף איסור זה לגביו].

ד משנה הבא על חמותו בשוגג פעמים שחייב עליה בביאה אחת שבע חטאות: משום חמותו, וכלתו, ואשת אחיו, ואשת אחי אביו, ואחות אשתו, ואשת איש, ונדה. וכן הבא על אם חמיו, ועל אם חמותו יכול שיתחייב שבע חטאות על ביאה אחת.

ר' יוחנן בן נורי אומר: הבא על חמותו בשוגג יש שחייב עליה בביאה זו שלוש חטאות, משום חמותו, ואם חמותו, ואם חמיו. אמרו לו: שלשתן שם אחד של איסור הן, שנלמדו מכתוב אחד, שנאמר: "ערות אשה ובתה לא תגלה את בת בנה ואת בת בתה לא תקח" (ויקרא יח, יז), ולפיכך אין חילוק חטאות ביניהם.

ה גמרא אמר ר' אלעזר אמר ר' הושעיא: ר' יוחנן בן נורי וסומכוס אמרו דבר אחד. ר' יוחנן בן נורי — הא דאמרן [זו שאמרנו] בענין הבא על חמותו, שמתחייב עליה גם משום אם חמותו ואם חמיו. סומכוס מאי [מה] היא — דתנן [ששנינו במשנה]: