דלג לתוכן
פורטל הדף היומי 222ימים לסיום הש״ס
תלמוד בבלי מהדורת נהרדעא החדש מהוצאת ח. וגשל - © כל הזכויות שמורות

דף פו - ב

קורה רחבה ארבעה טפחים - מתרת במים, בבור שבין שתי חצירות, כשנתונה הקורה על רחבה באמצע הבור. [ראה ציור] והשתא תיקשי מהא דרבה בר אבוה [דקשיש מרב יהודה - ריטב"א], לרב יהודה דסבר דלא סגי במחיצה העומדת למעלה, אלא מצריך לשקע ראשי הקנים במים, שלא ידלה מרשות חבירו [תוספות בשם רש"י], היכי מהני האי קורה להתיר הבור?

הא קא אזיל דלי מתחת כל רוחב הקורה לאידך גיסא של קורה, לחלקו של חבירו, ומייתי מים מחלקו של חברו, אליו?!

אבל לרב הונא, לא בעינן אלא שיהיה היכר קצת שלא יטלטל שם להדיא, וסגי נמי בקורה [תוספות בשם רש"י].

ומשנינן: קים להו לרבנן: דאין דלי מהלך יותר מארבעה טפחים, ואינו דולה מחלקו של חבירו.

ותמהינן: אכתי תיקשי לרב יהודה דבעי הפסק מחיצה, האיך מהני האי קורה?

והא עריבי מיא תחת הקורה, והאיך דולה מים מתחת הקורה [תוספות]?!

ומכח הך קושיא דחינן להא דרב יהודה, ואמרינן:

אלא, שפיר מהני אף מחיצה למעלה סמוך לשפת הבור, וקורה הנתונה על אמצע הבור, משום דקל הוא שהקילו חכמים במים.

כדבעא מיניה רבי טבלא מרב: מחיצה תלויה - מהו שתתיר לטלטל בחורבה שדרך להיות שם מחיצות תלויות [רש"י לעיל דף יב.]?

אמר ליה: אין מחיצה תלויה מתרת אלא במים. קל הוא שהקילו חכמים במים! [36]

שנינו במשנה: אמר רבי יהודה: לא תהא מחיצה גדולה מן הכותל שביניהם:

אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: רבי יהודה שמיקל במחיצה תלויה, אפילו כשלא נעשית בשביל המים ושלא בתוך אוגני הבור, בשיטת רבי יוסי אמרה.

דאמר: מחיצה תלויה מתרת אפילו ביבשה. [37]

דתנן: המשלשל [כל מלמעלה למטה קרי שלשול - רש"י סוכה דף טז א] דפנות מלמעלה למטה, שהתחיל לארוג המחיצה אצל הסכך, ואורג ובא כלפי מטה.

אם [ב"ח ורש"י] גבוהות הדפנות מן הארץ שלשה טפחים, שגדיים יכולים לבקוע מתחתה, הויא לה מחיצה תלויה, ופסולה הסוכה.

ואם התחיל לארוג ממטה למעלה, אם גבוהות הדפנות עשרה טפחים כשיעור גובה מחיצה, אף על פי שאינן מגיעות לסכך, כשירה הסוכה.

רבי יוסי אומר: כשם שמלמטה למעלה, אף על פי שאין הדפנות מגיעות לסכך, אם גבוהות עשרה טפחים סגי בהכי.

כך מלמעלה למטה די בדפנות גבוהות עשרה טפחים ואף על פי שאין מגיעות לארץ. דסבר רבי יוסי, מחיצה תלויה מתרת!

ודחינן לדברי רבה בר בר חנה: ולא היא!

אלא לא רבי יהודה סבר לה כרבי יוסי, ולא רבי יוסי סבר לה כרבי יהודה!

כלומר: מדרבי יהודה דמתניתין לא נשמע דסגי בדפנות סוכה במחיצה תלויה, ומרבי יוסי דסוכה לא נשמע דבגוונא דמתניתין סגי במחיצה תלויה.

לא [ב"ח] רבי יהודה סבר לה כרבי יוסי:

כי עד כאן לא קאמר רבי יהודה אלא הכא, בעירובי חצירות דרבנן. אבל בסוכה דאורייתא, לא!

ולא רבי יוסי סבר לה כרבי יהודה:

כי עד כאן לא קאמר רבי יוסי אלא בסוכה, דאיסור עשה הוא [בסוכות תשבו שבעת ימים]. [38]

אבל שבת, דהוצאה מרשות לרשות ברשויות דאורייתא איסור סקילה הוא - לא אמר רבי יוסי דליהני בה מחיצה תלויה.

וכיון שכן: אף בהוצאה מרשות לרשות ברשויות דרבנן [מרשות של זה לרשות של זה], לא מהני מחיצה תלויה, דכל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון. [39]

ואם תאמר: כיון דרבי יוסי מודה גבי שבת דלא מהני מחיצה תלויה [רש"י סוכה], אותו מעשה שנעשה בציפורי שהתירו בשבת על ידי מחיצה תלויה - על פי מי נעשה?

והרי ודאי על פי רבי יוסי נעשה, שראש של ציפורי היה, ועל פיו היו עושין כולן?!

אימא לך: לא על פי רבי יוסי נעשה, אלא על פי רבי ישמעאל ברבי יוסי נעשה, אחר שנפטר רבי יוסי!

והיינו מעשה: דכי אתא רב דימי, אמר: פעם אחת שכחו בציפורי ולא הביאו ספר תורה לבית הכנסת מבעוד יום, מבית שבאותה חצר שבית הכנסת פתוח לה.

וכיון שהיו באותה חצר דיורין נוספים ולא עירבו, לא היו יכולין לטלטל בשבת מאותו בית לבית הכנסת, דרך חצר שלא עירבה.

ולפיכך: למחר בשבת פרסו סדין [סדינים] על העמודים - שהיו שם משני צידי הדרך מהבית לבית הכנסת - ונעשית הדרך שביניהם כמין מבוי קטן שאין פתוחים לו אלא הבית ובית הכנסת, ושאר דיורין שבחצר אינם אוסרים שם, כיון שאין פתוחים לאותו מבוי קטן, [ראה שפת אמת], והביאו ספר תורה וקראו בו. [ראה ציור]

ואותו מעשה שסמכו על הסדינים, על פי רבי ישמעאל בנו של רבי יוסי נעשה, שמחיצה תלויה היא, כיון שהיו הסדינים גבוהין מן הארץ.

ותמהינן עלה: היכי אמרת "פרסו סדין"? לכתחילה מי שרי לפרוס?

והא תניא: הכל [רבי אליעזר ומחלוקתו שנחלקו ב"תוספת" על אהל ארעי] מודים שאין עושין אהל עראי שלם בשבת, והיכי שרית לפרוס סדינים בשבת?! [40]

ומשנינן: לא תימא: "פרסו סדין". אלא: מצאו סדינין פרוסין על העמודים, והביאו ספר תורה וקראו בו.

אמר רבה: רבי יהודה דמתניתין ורבי חנניא בן עקביא, אמרו דבר אחד, שהקילו הרבה במים [רש"י] ולא הצריכו היכר מחיצה לשם מים [גאון יעקב, וראה ריטב"א].

רבי יהודה - הא דאמרן, דמיקל במחיצה ההולכת על פי הבור אף על פי שאין בה היכר מחיצה לשם מים.

רבי חנניא בן עקביא - דתניא: רבי חנניא בן עקביא אומר: גזוזטרא שאין לה מחיצות - העומדת למעלה מן הים שהוא כרמלית, ורוצה למלאות ממנו ולהביא אליו לרשות היחיד - שיש בה ארבע אמות על ארבע אמות מרובעות, שהן עשרים וארבעה טפחים על עשרים וארבעה טפחים,

הערות

[36] ונראה מדברי הגמרא - לפי שיטת רש"י, דלרב יהודה, כיון שמשקע ראשי הקנים במים טפח, אין צריך לקולא זו, ולאו מחיצה תלויה מיקרי. וראה לשון רש"י במשנה, ובמה שנתבאר שם.

[37] הילכך במים נמי, אין צריך שתיראה המחיצה עשויה בשביל המים ובתוך אוגני הבור. לשון רש"י. והריטב"א כתב: כשם שהיקל רבי יוסי להתיר מחיצה תלויה בחורבה דחמירא, ואיכא בקיעת גדיים. היקל הוא [רבי יהודה] להתיר מחיצה תלויה בבור אפילו מכותל שעליו.

[38] דמחיצה תלויה שאינה מתרת - לפי סברת הגמרא השתא - אינו אלא מדרבנן, ובסוכה דאיסור עשה הוא אוקמוה אדאורייתא, ריטב"א.

[39] רש"י כאן. ובסוכה דף טז ב ביאר באופן אחר: כיון דאיסור מלאכה בשבת איסור סקילה הוא, מחמירין בשבת, אפילו במידי דרבנן דאית בה].

[40] ברש"י סוכה דף טז ב מחק קושיא זו מן הגמרא, מפני שמחיצה בלא גג אינה בכלל עשית אהל, וראה בתוספות שם שהאריכו בזה.

קורה ארבעה מתרת במים אם היתה מונחת על בור שבין שתי חצירות.

והלוא אפשר לשאול: הא קא אזיל [הלוא הולך] הדלי ששואב בו לאידך גיסא [לצד השני] מתחת לקורה, ומייתי [ומביא] מים מן החצר האחרת? ומשיבים: קים להו לרבנן [מוחזק להם לחכמים] שאין דלי מהלך יותר מארבעה טפחים הצידה מן המקום ממנו הורידוהו, ולכן הדלי נשאר בצד המחיצה שקבעו לו מתחילה.

ומקשים: תחת קורה מיהא הא עריבי מיא [בכל אופן הרי מתערבים המים], ונמצא שהדלי מעלה מים של החצר השניה! אלא יש לומר כי אין הטעם משום חציצה ממשית אלא משום דקל [שקולא, הקלה] הוא שהקילו חכמים במים, שמחיצה התלויה מעל המים נחשבת כסותמת. כדבעא מיניה [כמו ששאל ממנו] ר' טבלא מרב: מחיצה תלויה, מהו שתתיר בחורבה? אמר ליה [לו]: אין מחיצה תלויה מתרת אלא במים, קל הוא שהקילו חכמים במים.

א שנינו במשנה: אמר ר' יהודה שאין צורך במחיצה בבור, שלא תהא מחיצה של תוך הבור חשובה מן הכותל שעל הבור. אמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן: ר' יהודה בשיטת ר' יוסי אמרה, שאמר ר' יוסי: מחיצה תלויה מתרת אפילו ביבשה, ונחשבת כיורדת עד למטה וסותמת.

ולכן לדעתו אין המחיצה צריכה להיות קבועה כלל בתוך חלל הבור, דתנן [שהרי שנינו במשנה]: המשלשל [אורג] דפנות של סוכה מלמעלה למטה, בזמן שגבוהות הדפנות מן הארץ שלשה טפחים — פסולה, שאין הן נחשבות כמחיצות לסוכה, ואולם אם עשה מחיצות ממטה למעלה, אם גבוהות עשרה טפחים, אף על פי שאינן מגיעות לסכך — כשירה.

ואילו ר' יוסי אומר: כשם שמלמטה למעלה די בעשרה טפחים, כך מלמעלה למטה עשרה, אפילו גבוהים הרבה מעל הארץ, נידונים כדופן שלימה. וכן סבר ר' יהודה שמחיצה התלויה מעל הבור נחשבת כיורדת וסותמת.

ודוחים: ולא היא, אין הדבר כן ואפשר לחלק בין השיטות ולומר כי לא ר' יהודה סבר לה כר' יוסי ולא ר' יוסי סבר לה כר' יהודה.

ומפרטים: ר' יהודה לא סבר לה כר' יוסי כי יש לחלק עד כאן לא שמענו שקאמר [אמר] ר' יהודה עקרון זה אלא בעירובי חצירות שהן דרבנן [מדברי חכמים] אבל סוכה דאורייתא [שהיא מן התורה] — לא אמר שאפשר לסמוך על מחיצות תלויות.

וכן לא ר' יוסי סבר כר' יהודה, כי עד כאן לא שמענו שקאמר [אמר] ר' יוסי אלא בסוכה שאיסור עשה הוא, שהרי מצות סוכה היא מצות עשה שאין נענשים מן התורה בבית דין על ביטולה, ואין להחמיר בה עד כדי כך. אבל שבת שהיא איסור סקילה, שהיא חמורה ביותר והעובר עליה נידון בסקילה — לא אמר ר' יוסי, ושמא מודה הוא שבכל דיני שבת — אף אלה שהם דברי סופרים — יש להחמיר ביותר.

ואם תאמר אותו מעשה שנעשה בציפורי שסמכו על מחיצות תלויות ביבשה בשבת, על פי מי נעשה? אם כפי שאמרנו לא ר' יוסי הוא, והלוא ר' יוסי הוא שהיה הסמכות ההלכתית הקובעת בציפורי! יש לומר שלא על פי ר' יוסי נעשה, אלא לאחר פטירתו, ועל פי ר' ישמעאל בר' יוסי נעשה, והוא סבר שמחיצה תלויה מתירה אף בשבת ואף ביבשה.

וכך היה מעשה דכי אתא [שכאשר בא] רב דימי מארץ ישראל אמר: פעם אחת שכחו ולא הביאו מבית שבחצר אחרת ספר תורה מבעוד יום לבית הכנסת, ולא היה ספר לקרוא בו. למחר פרסו סדין על העמודים שהיו בין בית הכנסת והבית שהיה בו הספר, וסדינים אלה יצרו כעין מסדרון שמחיצותיו תלויות מכל צד, והביאו ספר תורה וקראו בו.

ותוהים על הלשון, וכי פרסו בשבת סדינים?! לכתחלה מי שרי [האם מותר] לעשות כן? והא [והרי] הכל מודים שאין עושין אהל עראי מלכתחילה בשבת והפורס סדינים על העמודים הרי הוא כעושה אוהל.

אלא יש לומר: מצאו סדינים פרוסין על העמודים וסמכו עליהם משום מחיצה, ועל ידי כך הביאו ספר תורה וקראו בו.

ב אמר רבה: ר' יהודה ור' חנניא בן עקביא אמרו דבר אחד שהקלו מאד בדין מחיצה שעל המים. ר' יהודה, הא דאמרן [זו שאמרנו], ואילו ר' חנניא בן עקביא, דתנן [שכן שנינו במשנה] ר' חנניא בן עקביא אומר: גזוזטרא שיש בה שטח ארבע אמות על ארבע אמות והיא תלויה מעל למים

Talmud – Bavli – The William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0).

A cross beam of four handbreadths laid across a cistern located between two courtyards permits one to draw water from that cistern.

With this in mind, the following difficulty arises: The bucket he uses to draw the water might drift under the cross beam to the other side of the cistern and bring water from the other courtyard. The Gemara answers: The Sages have established that a bucket does not drift more than four handbreadths from the point where it was lowered, and it will therefore stay on its original side of the partition.

The Gemara raises a difficulty: Nonetheless, the water becomes intermingled under the cross beam, and consequently the bucket will bring up water from the other courtyard. Rather, it must be that the reason for the leniency is not that the cross beam actually prevents the flow of the water, but because the Sages were lenient with regard to water. They allowed a partition suspended above the water to be considered as though it blocked the flow of the water. As Rav Tavla asked of Rav: With regard to a suspended partition, does it permit carrying in a ruin? Do we say that the remnants of the walls suspended in the air are considered as though they descended to the ground and closed off the area, thereby rendering it a private domain? Rav said to him: A suspended partition of this kind permits carrying only in the case of water, as the Sages were lenient with regard to water.

The mishna teaches: Rabbi Yehuda said: There is no need for a partition in the cistern, as a partition inside a cistern is no better than the wall above it. Rabba bar bar Ḥana said that Rabbi Yoḥanan said: Rabbi Yehuda stated this in accordance with the opinion of Rabbi Yosei, who said: A suspended partition permits carrying even on land, as it is considered as though it descended to the ground and sealed off the area. Accordingly, there is no need to erect a partition inside the airspace of a cistern.

As we learned in a mishna: One who lowers sukka walls from above going downward, when the walls are three handbreadths higher than the ground, the sukka is invalid, as they are not considered partitions; but if he constructed walls from below going upward, if they are ten handbreadths high the sukka is valid, even if they do not reach the roofing.

Rabbi Yosei, however, says: Just as with regard to walls constructed from below going upward, ten handbreadths suffice, so too, in the case of walls built from above going downward, ten handbreadths are enough for it to be considered a whole wall, even if it more than three handbreadths above the ground. Similarly, Rabbi Yehuda maintains that a partition suspended above a cistern is considered as though it descended and sealed off the area.

The Gemara rejects this argument: But this is not so, for we can distinguish between the two opinions and claim that neither Rabbi Yehuda holds in accordance with Rabbi Yosei, nor does Rabbi Yosei hold in accordance with Rabbi Yehuda.

The Gemara elaborates: Rabbi Yehuda does not necessarily hold in accordance with Rabbi Yosei, as a distinction can be made between the two cases. Rabbi Yehuda stated his opinion only with regard to the joining of courtyards, which are required by rabbinic law, but in the case of a sukka, which is required by Torah law, no, he did not say that we can rely on suspended partitions.

And conversely, Rabbi Yosei does not necessarily hold in accordance with Rabbi Yehuda, as Rabbi Yosei stated his opinion only with regard to a sukka, which is a prohibition stated in the Torah from a positive commandment. The prohibition is not written as a negative commandment, but it can be inferred from a positive commandment. Neglect of the positive commandment of sukka is not punishable by the court, therefore we are not stringent in this regard. But with regard to Shabbat, which is a prohibition punishable by stoning, Rabbi Yosei did not state his opinion. Consequently, Rabbi Yosei might agree that we must be very stringent with regard to all halakhot of Shabbat, even those that are rabbinic in origin.

And if you ask: That incident, which occurred in Tzippori, when they relied on suspended partitions on land for Shabbat, on whose authority was it performed? It was done not on the authority of Rabbi Yosei, but rather it was performed on the authority of Rabbi Yishmael, son of Rabbi Yosei, who maintains that a suspended partition renders it permitted to carry even if it is over land and even on Shabbat.

The incident transpired in the following manner. As when Rav Dimi came from Eretz Yisrael to Babylonia, he said: It once happened that the people forgot and did not bring a Torah scroll to the synagogue on Friday while it was still day, which meant they were left without a scroll from which to read on Shabbat. On the following day, Shabbat, they spread a sheet over the pillars positioned between the house where the scroll was kept and the synagogue, thereby forming a corridor with partitions suspended on each side. And in this manner they brought the Torah scroll to the synagogue and read from it.

The Gemara expresses surprise at the wording of this account: Did they actually spread sheets on Shabbat? Is it permitted to do so ab initio? But doesn’t everyone agree that one may not erect a temporary tent on Shabbat ab initio? Spreading sheets over pillars is considered constructing a temporary tent.

Rather, what happened was that they found sheets spread over the pillars, which they used as partitions, and in this manner they brought the Torah scroll to the synagogue and read from it.

Rabba said: Rabbi Yehuda and Rabbi Ḥananya ben Akavya said the same thing. Both were very lenient with regard to the halakha of a partition over water. The ruling of Rabbi Yehuda is that which we just said, that the wall of the courtyard permits a cistern. The ruling of Rabbi Ḥananya ben Akavya is as we learned: Rabbi Ḥananya ben Akavya says: In the case of a balcony that contains four cubits by four cubits, which is suspended over water,

Talmud – Bavli – The William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0).

פי' חייש רב יהודה שלא יהיה זה דולה מחצי הבור שהוא רשות חבירו וכן זה בשל זה לפיכך מצריך ראשי הקנים שיהיו בולטין מן המים למעלה טפח או חוצבין ראשי הקנים במים טפח למנוע הדלי מלילך ולחצוב המים מרשות חבירו זאלא הא דאמר רב יהודה קורה ארבעה מתיר (ברחבה) [בחורבה] ורב נחמן אמר רבה בר אבוה קורה [ארבעה] מתיר במים הא קא אזיל דלי ואייתי מיא מאידך גיסא דבורו ואם תאמר קים להו לרבנן דאין דלי מהלך וחוצב מים חוץ מארבעה תותי קורה מיהא עריבי מיא וקא חציב דלי מיא דביני ביני ופרקינן קל הוא שהקילו חכמים שאין מחיצה תלויה מתרת אלא במים וקל הוא שהקילו חכמים במים קיי"ל כרב יהודה דסוגיא דשמעתין:

פיסקא א"ר יהודה לא תהא מחיצה גדולה מן הכותל שביניהם א"ר יוחנן רבי יהודה בשיטת ר' יוסי אמרה דסבר מחיצה תלויה מתרת דתנן המשלשל דפנות מלמעלה למטה אם גבוה מן הארץ ג' טפחים כו' כבר פירשנו שמועה זו במס' סוכה ואסיקנא לא ר' יהודה סבר כר' יוסי ולא ר' יוסי סבר לה כר' יהודה ואם תאמר מעשה שנעשה בצפורי על פי מי נעשה לא על פי ר' יוסי נעשה (אמרה לא על פי ר' יוסי נעשה) אלא על פי ר' ישמעאל בר' יוסי נעשה שפעם אחת שכחו ולא הביאו ס"ת מע"ש ומצאו סדינין שהיו פרוסין ע"ג העמודים במבוי וסמכו בהן משום מחיצה והביאו ס"ת וקראו בו אמר רבה ר' יהודה ור' חנינא בן עקביא שניהם אמרו מחיצה תלויה מתרת. ר' יהודה הא דאמרן ר' חנינא בן עקביא דתניא ר' חנינא בן עקביא אומר גזוזטרא שהיא תקרה משוכה מן הכותל על הים ועומדת על ארבעה עמודים שיש בה ד' אמות על ד' אמות חוקק בה ד' טפחים על ד' טפחים וממלא.

הכי גריס רש"י ז"ל: אלא קל הוא שהקלו חכמים במים. ופירש הכי ז"ל: אלא ליתא לדרב יהודה אלא כרב הונא דב"ה למעלה ממש קאמרי, דבהיכר מחיצה סגי. והראב"ד ז"ל גריס ג"כ אלא קל הוא שהקלו חכמים במים, אלא שפירש בענין אחר ואמר: דרב יהודה לא אמר צריך לשקע אלא לרשב"ג, אבל לת"ק דאמר בין מלמטה בין מתוך אוגנו ודאי אין צריך לשקע כלל, דקל הוא שהקלו חכמים דמתניתין במים להתיר אף במחיצה תלויה אפילו אינה מגעת למים, ואפילו אזיל דלי ומייתי מאידך גיסא. ורב נחמן דאמר כתנא קמא וקיימא לן כוותיה והלכך מסקנא דשמעתא כרב הונא רב יהודה הכי ס"ל. והביא הראב"ד ז"ל ראיה מגזוזטרא שהיא על המים דסגי ליה במחיצה עשרה בין מלמעלה בין מלמטה (להלן עירובין פז, ב), כלומר: מלמעלה תחת הגזוזטרא ממש, בין מלמטה במים אע"פ שמחיצת העשרה העשויה מלמעלה תחת הגזוזטרא אינה מגעת למים וכ"ש אינה משוקעת. והא מתני' אתיא כרשב"ג אליבא לדעת רב הונא והלכך עבדינן כוותיה. ולפי דבריהם כל היכא דאיכא מחיצה אע"פ שאינה רחבה ארבעה אפילו למעלה ממש מתוך אוגנו, ואי נמי קורה ארבעה דאיכא פי תקרה מותר, ובלבד שיהא ניכר שנעשה בשביל המים, הא לאו הכי לא. והיינו טעמא דגזוזטרא דאף ע"ג דרחבה ארבעה או יותר ואפילו נתונה בקרן זוית שיש לה שתי מחיצות גמורות עד המים ושתים נמי דעריבן, אפילו הכי לא אמרינן פי תקרה יורד וסותם. והיינו טעמא נמי דתנאי דפליגי עליה דר' יהודה ואמרי גבי בור שבין שתי חצרות וגבי אמת המים העוברת בחצר לא תהא מחיצה גדולה מן הכותל שביניהם.
וכתבו בתוספות דע"ז סומכין העולם שיש להם בתי כסאות על המים ואין המחיצות מגיעות עד המים ששופכין משם בשבת, ומשום דקיי"ל כרב הונא. ואע"ג דאמרינן לקמן (עירובין פח, ב) גבי גזוזטרא שהיא למעלה מן המים ועשו לה מחיצה גבוה עשרה טפחים, לא שנו אלא למלאות אבל לשפוך אסור. לית הלכתא הכין אלא כלישנא בתרא דמסיק אפילו לשפוך, דבשל סופרים הלך אחר המיקל. זו היא שיטתן של רש"י והראב"ד והר"ז הלוי ז"ל.
אבל הגאונים כולם ז"ל פסקו כרב יהודה דסוגיא דשמעתא כוותיה, דהא רב ור' חייא ודתאני יעקב קרחאה כוותיה קיימי, ולא גרסינן הכא אלא, ולאו למדחייה לדרב יהודה קאמרי. ותדע לך דהא מסייעינן ליה מדרב דאמר אין מחיצה תלויה מתרת אלא במים קל הוא שהקלו חכמים במים, ורב כרב יהודה קאי דאמרינן אמר רב יהודה אמר רב צריך שיראו ראשי הקנים למעלה מן המים טפח. ולמאן דמטי בה משמיה דר' חייא מ"מ כיון דר' חייא ודתאני יעקב קרחאה כוותיה קיימי כוותיה עבדינן. וחכמים הכי קאמרי אלא הא דאמר רב יהודה וכו'. ורב נחמן אמר רבה בר אבוה קורה ארבעה מתרת במים אלמא בהיכר מחיצה בלחוד סגי כרב הונא, דאי כרב יהודה הא בעינן שלא ידלה משל חבירו. והכא אזיל דלי בשל חבירו חוץ לקורה ומייתי. ופרקינן קים להו לרבנן דאין דלי הולך יותר מד'. ואקשינן תו מ"מ תחת הקורה מיהא ערבי מיא [ואזיל דלי] ומייתי. ופרקינן קל הוא שהקלו חכמים במים דכל היכא [דאינו דולה] ממש בשל חבירו ואיכא היכר מחיצה שרי. והלכך קורה ארבעה דאיכא פי תקרה יורד וסותם קים להו לרבנן דאין דלי הולך יותר מד' טפחים, ולא אזיל לאידך גיסא דלחבריה ממש, אע"ג דדלי תחותי קורה לית לן בה, ואפרוקא קמא דאין דלי הולך יותר מד' טפחים סמוך. אבל מחיצה תלויה לעולם אינה מתרת אפילו במים אלא אם משוקעת טפח במים. ואם היא למטה בתוך המים צריך שיהיו ראשי הקנים נראים למעלה מן המים טפח כדי שלא יהא דלי דולה להדיא משל חבירו. ומאי דאמר ליה רב לרב טבלא דמחיצה תלויה מתרת במים, היינו דוקא בכי האי גוונא שראשי הקנים משוקעים במים. זו היא שיטת הרב אלפאסי ור"ח ושאר הגאונים ז"ל. ואם היתה המחיצה התלויה רחבה ארבעה, אע"ג דלא שייך פי תקרה יורד וסותם במחיצה אלא בקרוי, מ"מ כיון דאיכא היכר מחיצה ולא אזיל דלי לאידך גיסא שרי, ולא נחלקו רב יהודה ורב הונא אלא במחיצה שאינה רחבה ארבעה כן נ"ל לפי שיטתן של הגאונים ז"ל.
ומיהו מתניתין דגזוזטרא צריכא עיונא לפי שיטתן, דהא משמע בגמרא לכאורה דמחיצת הגזוזטרא אינה מגעת עד המים וכדמשמע לעיל (עירובין פה, א) בשמעתא דבור מופלגת מכותל זה בארבעה. וכן מההוא דר' חנניא בן עקביא דשרי בכוף וגוד. והרמב"ם ז"ל (הל' שבת פט"ו, הט"ו) כן כתב בגזוזטרא שאם היתה מחיצה עשרה יורדת מן הגזוזטרא כנגד המים רואין אותה כאילו י(ו)רדה ונגעה עד המים, ואע"פ שהוא ז"ל פסק (הל' ערובין פ"ג, הכ"א) במחיצות הבור כרב יהודה דצריך לשקע ראשי הקנים במים טפח. ושמא נאמר שלא הצריך רב יהודה שיקוע אלא בבור וכיוצא בזה שמן המחיצה ולהלן לאחד ומן המחיצה ולצד האחר לאחר וכדי שלא ידלה משל חבירו ממש להדיא. אבל גזוזטרא שעל הים שאפילו חוץ לגזוזטרא יש לבעל הגזוזטרא שותפות [רשות] בו, כיון דאיכא היכר מחיצה שרי אפילו לרב יהודה דהוה ליה כוליה ואפילו מה שחוץ לגזוזטרא כמים שתחת הקורה דעריבי מיא, ואפילו הכי כיון דלא מייחדי לחד מינייהו אלא יד שניהם שוה בהן הקלו בהן חכמים והתירו, והכא נמי דכוותה היא. ולפי זה אף לפי שיטת הגאונים ז"ל יש להתיר אותן בתי כסאות שעל המים, ואע"פ שאין המחיצות מגיעות עד המים, ובלבד שיהו להן מחיצות גבוהות עשרה למטה מהן כנגד המים, וכן למעלה סמוך להן וכנגד המים בין למטה ממש סמוך למים כדעת רב הונא בבור כנ"ל.

פרסו לכתחילה מי שרי. ומכאן מוכח דאפילו במחיצה המתרת שייך איסור עשיית אהל עראי, ושלא כדברי רש"י ז"ל. וכבר הארכתי בזה בשבת בס"ד בשלהי כתבי הקודש ולעיל בפרק מי שהוציאוהו בשמעתא דנחמיה תלמידך שרוי בצער גמרא פעם אחת לא נכנסו לנמל.

גזוזטרא שיש בה ארבע אמות על ארבע אמות וכו'. כבר כתבתי למעלה (ד"ה ה"ג רש"י) דאע"ג דאמרינן פי תקרה יורד וסותם, הכא גבי מים לא שרי אלא א"כ ניכר שנעשית מחיצה בשביל המים. ומיהו איכא למידק דהא גבי גזוזטרא משמע דכולי עלמא מודו בה דלא אמרינן פי תקרה יורד וסותם ואפילו ר' יהודה (במשנה לעיל עירובין פו, א) דלא בעי מחיצה העשויה לשם מים, מדלא פליג במתניתין בגזוזטרא (להלן עירובין פז, ב) כדפליג בבור שבין שתי חצרות ובאמת המים העוברת בחצר (להלן פז א). ולפי דברי רש"י ז"ל שפירש בפירקין (קמא) [תנינא] (כה, ב ד"ה והכא) דעבידא כארזילא שעשויה במדרון, וכן לקמן בשלהי כל גגות (עירובין צד, ב) גבי קירויו באלכסון דכל שהוא משופע אין אומרים בו פי תקרה, הכא נמי איכא לאוקומה בגזוזטרא העשויה באלכסון. ושמא כך דרכן לעשותן משופעות. ואי נמי י"ל דגזוזטרא דהכא ודמתני' בשאין פיה חלק אלא פגימות פגימות שאין לומר בה פי תקרה יורד וסותם. וזה רחוק דא"כ לימא הכין וליתני אין ממלאין ממנה אלא א"כ היה פיה חלק או שעשה לה מחיצה גבוה עשרה. ומיהו לפי דברי רת"ם ז"ל שפירש (לעיל עירובין כה, א תוס' ד"ה אכסדרא ולהלן (עירובין צד, א) ד"ה בשתי) דאפילו רב דאית ליה פי תקרה יורד וסותם לא אמר אלא דוקא באכסדרה שיש לה שלש מחיצות גמורות או שתים דעריבן לפחות, אבל בשאין לה אלא דופן אחד או אפילו שתים דלא עריבן לא, הכא נמי איכא למימר הגזוזטרא זו אין לה אלא מחיצה אחת שהיא קבועה בכותל בזיזין היוצאין מן הכותלים, ולפיכך לא אמרינן בה פי תקרה יורד וסותם לכ"ע, ואסור למלאות ממנה אלא אם כן עשה לה מחיצה לתנא דמתני', או שראויה לכך ע"י כוף וגוד אליבא דר' חנניה בן עקביא.

ע״כ לא קאמר רבי יוסי כו׳. לפום האי טעמא מחיצ׳ תלויה מתרת היא דבר תורה דכיון דשם מחיצה אחת היא היכי פליג בדאורייתא בין מצות עשה לאיסור סקיל׳ א״ו דאין זה אלא מדרבנן דגבי סוכ׳ אוקמוה אדאורייתא ג״ה לא ע״פ ר׳ יוסי ולא ע״פ ר׳ יהודה שהם הביאו ס״ת דרך רה״ר ור׳ יהודה לא שרי אלא בדרבנן ואע״פ שאין צפורי מקומו של רבי יהודה דרך התלמוד לומר כן לומר שלא נעשה ברצונו ובדעתו. ורש״י ז״ל מוחק דלא גרסינן ולא ע״פ ר׳ יהודה שאין צפורי מקומו ועוד דהתם בדרך חצר שאינה מעורבת הביאוהו וכדברי ר׳ יהודה. וה״ג לא ע״פ ר׳ יוסי שהיה מקומו בצפורי אלא ע״פ ר׳ ישמעאל בנו לאחר מיתת אביו. ג״ה וכן גרש״י ז״ל בכאן פורסו ואפילו לכתחלה היכי פרסי כלומר דהא עשיית אהל עראי הוא לכתחלה והא אמר רבה בר בר חנה אמר ר׳ יוחנן הכל מודים שאין עושין אהל עראי אבל במס׳ סוכה יש לרבי׳ ז״ל גרס׳ אחרת ופירוש אחר ושם פירשתי שאינו נוטלת וכדכתיבנ׳ נמי במס׳ שבת ולעיל במכלתין בס״ד גזוזטרא שיש בה ד׳ אמות על ד׳ אמות שהם כ״ד טפחים על כ״ד טפחים באמת ו׳ טפחים חוקק בה ד׳ על ד׳ פירש באמציעתה לפי שאין מחיצה לפחות מחלל ארבע טפחים. וממלא פי׳ דאמרינן בכל מה שהוא חוץ לנקב מכל צד נוף וגוד והרי יש מחיצות י׳ מכל צד ואמרינן גוד אחית מחיצת׳ ומפני שזו קולא גדולה ודברי רבי יהודא ג״כ קולא גדולה דהא בחדא מינייהו ליכא היכר מחיצות כלל מ״ה קאמר אמרו דבר אחד כלומר דודאי דמקל בהא מקל בהא ואף על פי שאין זו דומה לזו בצורת הענין כלל כנ״ל:

לענין סוכה המשלשל בדפנות מלמעלה ועשה דופן גבוהה עשרה משפת הסכך תלויה כנגד הארץ ורחוקה מן הארץ שלשה טפחים או יתר מהן פסולה שאין מחיצה תלויה מתרת שכל מחיצה שהגדיים בוקעים בה אינה מחיצה אבל מלמטה למעלה כל שגבוהה עשרה כשרה אפי׳ רחוקה כמה מן הסכך ובלבד שיהו הדפנות מכוונות כנגד שפת הגג אבל אם אין הכותל מכוון תחת שפת הגג בפחות משלשה פסולה שאויר פוסל בשלשה אף מן הצד כמו שיתבאר במקומו:

זה שכתבנו שאין מחיצה תלויה מתרת פירושו אף מחצר לחצר שאינה מעורבת ומה שהזכירו בגמרא שנעשה בצפרי ששכחו ולא הביאו ספר תורה ולמחר מצאו סדינים פרושים והביאוה דרך מחיצתם מחצר לחצר בלא עירוב ואותה מחיצת הסדינים מחיצה תלויה היתה לא כדין נעשה. ויש מפרשי׳ שברשות הרבים היה ומכל מקום הדין שוה בהם וכבר ביארנוה בראשון של סוכה:

כבר התבאר במסכת שבת פרק כלים שאין עושין אהל עראי [בשבת] ומכל מקום אם נעשה האהל כגון שנפרס טפח מאתמול מוסיפין אותו בשבת. ומכאן סוברים קצת מפרשים שאלו רצו להשפיל ראשי הסדינים עד שיגיעו לארץ או לפחות משלשה רשאים אלא שהדברים נראין שזו אינה מחיצה כלל והשפלתם תחלת מחיצה היא מה שאין כן באהל שכל שהוא פרוס טפח נקרא אהל ומחיצה נעשית לצניעות בעלמא ולא להכשיר מותרת לכתחלה כמו שביארנו בשבת פרק כלים:

בפרש"י בד"ה ולא הביאו ס"ת כו' ובחצר אחת שאינה מעורבת כו' עכ"ל כצ"ל וכן נראה מפירושו דבית שהיה בו ס"ת והבהכ"נ בחצר א' היה אבל מדברי התוס' נראה דמחצר לחצר היו מביאין הס"ת דרך מבוי שלא נשתתפו בו וק"ל:

תוס' בד"ה קורה ד' מתרת כו' אבל במחיצה תלויה דחורבה הפרוצה לרה"ר לא כו' עכ"ל ורב יהודה סתמא קאמר קורה ד' מתרת בחורבה משמע אפילו בפרוצה לרה"ר ועי"ל דע"כ איירי בפרוצה [לרה"ר] דאי בפרוצה למבוי הוי סגי בקורה טפח דמתיר במבוי דרבנן וק"ל:

בד"ה הא קאזיל כו' דהא מתוך אוגנו דת"ק היינו מלמעלן דרשב"ג דכי היכי כו' עכ"ל ק"ק שינוי לשון לפי זה אמאי קרי ליה ת"ק מתוך אוגנו ורשב"ג קרי ליה מלמעלה כיון דחדא נינהו וע"ק וכי רשב"ג טעמא דבית שמאי אתי לאשמועינן דאין סברא לומר דב"ש דוקא מלמעלה קאמר וב"ה מלמעלה קאמר אלא דלמטה עדיף טפי ושרי לכ"ע ודברי רע"ב נכונים בזה שהוא פי' מלמטה ומלמעלה כרב יהודה וגבי מתוך אוגנו פי' דלא בעי נוגעת המחיצה במים וי"ל דברי התוס' דבין מתוך אוגנו דת"ק ובין מלמעלה דרשב"ג היינו שיהיו משוקעין ראשי קנים לרב יהודה אלא דבהא פליגי דת"ק דקאמר מתוך אוגנו היינו דבעי שתהיה המחיצה מתחלת משפת הבור דהיינו אוגן ומושכת עד שיהיו ראשי קנים משוקעין במים ומ"ד מלמעלה לא בעיא שתהא מתחיל משפת הבור אלא אף באמצע הבור ומושכת מלמעלה למטה י' טפחים עד שיהא ראשי קנים משוקעים שם ודו"ק:

בא"ד ולא מצי לשנויי דקורה מתרת מחודה ולפנים ולא תחת כו' עכ"ל ויש לדקדק ומאי קושיא דמ"מ פריך שפיר דניחוש דקאזיל דלי מחודה ולחוץ תחת הקורה כדפריך מעיקרא הא קאזיל דלי לאידך גיסא כו' משום דא"א לכוין לדלות מתחת הקורה ממש וי"ל דתחת הקורה ממש ודאי א"א לכוין וחוששין דקאזיל מחודה השניה ולחוץ לאידך גיסא אבל ברשותו ממש דהיינו מחודה ולפנים ודאי דאיכא לכוין דלא קאזיל מחודה ולחוץ תחת הקורה והוא דחוק ודו"ק:

בד"ה אלא קל כו' ומצינו לפרש קל הוא כו' דקורה דמתרת בלא שיקוע אבל כו' עכ"ל ויש לדקדק דא"כ מאי מייתי אקורה ד' מהך כדבעי מיניה רב טבלא מרב מחיצה תלויה מהו כו' דהא לרב יהודה לא מהני מחיצה תלויה במים עד שישקעו ראשי קנים והכא בקורה מתיר בלא שיקוע ויש ליישב דהכי מייתי ראיה דכמו דאשכחן למאן דאית ליה מחיצה תלויה במים ולא בחורבה משום דקל הוא במים ה"נ לענין קורה מפרש לרב יהודה לא ניחוש להא דתחת קורה מיהא עריב משום דקל הוא במים ועוד נראה לרב יהודה נמי מחיצה תלויה דמתרת היינו דלא בעי שתגיע המחיצה עד הקרקע ולא ניחוש לעריבי מיא מתחת המחיצה ה"נ לגבי קורה שרי ולא ניחוש לעריבי מיא כלל אפי' בלא שיקוע ועוד לרב יהודה נמי מחיצה תלויה ממש מהני בגזוזטרא וכמ"ש התוס' לקמן (שיקוע) ודו"ק:

בד"ה גזוזטרא כו' וכיון דלית ליה מחיצות אמאי כו' וי"ל דבקיעת דגים לא הויא כו' והוי כחורי רה"ר כו' כצ"ל:

בא"ד לפי' הקונטרס שפי' כו' דאמרי' פי תקרה בכל הד' רוחות כו' עכ"ל וה"ה דאיכא לאקשויי הכי אף לפירושם לאביי בסמוכה לכותל אמאי בעי ארכה ארבע אמות ורחבה י"א ומשהו דהא בד' טפחים סגי ויהיה פי תקרה לג' רוחות ודו"ק:

רש"י בד"ה ויש בה צ"ל שיש בה כו':

תוס' בד"ה קורה ד' כו' ולרב נמי דאית ליה כו'. נ"ב בפרק כל גנות:

בד"ה הא קא אזיל דלי לאידך גיסא פי' הקונטרס כו' כצ"ל. ונ"ב ברש"י שלנו אינו:

בא"ד וכן הא דפריך כו'. נ"ב קצת קשה פשיטא דאם קאזיל דלי כו' פריך דוקא לרב יהודה ולא לרב הונא כ"ש הך פירכא דעריבא מיא ונ"ל דה"ק וכן הא דפריך תחת הקורה כו' זהו לכאורה משמע אליבא דרב יהודה דחייש לאערובי מיא אם כן הכי נמי מפרשינן הקושיא הראשונה דקאזיל דלי דוקא לרב יהודה אף שלכאורה משמע דלכ"ע פריך ודו"ק:

בד"ה אלא קל כו' אסור דהלכתא כאיכא כו' מן הכותל שביניהן כו' הקורה מתרת בלא כו' אמת המים או ים כו' כצ"ל:

בד"ה גזוזטרא כו' ואמרינן גוד אחית לכל אבל כו' כצ"ל:

תוס' ד"ה הא קאזיל. מתוך אוגנו דת"ק היינו מלמעלן דרשב"ג. ורש"י כתב לעיל דב"ה מקילין. ולפי זה יקשה רבן שמעון בן גמליאל טעמא דבית שמאי אתי לאשמעינן. וי"ל ע"ד שתירצו התוספות לעיל בסוף פרק קמא בד"ה אר"ה ע"ש:

מתרת במים. בבור שבין ב' חצירות ונתונה על רחבה באמצע הבור למעלה: לאידך גיסא. תחת כל רוחב הקורה חוץ לקורה בחלק חבירו: עריבי מיא. ורב יהודה הפסק מחיצה בעי: אלא קל הוא שהקילו חכמים במים. וליתא לדרב יהודה אלא כדרב הונא דב''ה למעלה ממש קאמרי ה''ג אלא קל הוא כו': מחצה תלויה מתרת אף ביבשה. הלכך במים נמי אין צריך שתראה המחיצה עשויה בשביל המים ובתוך אוגני הבור: המשלשל. טריציי''ר בלע''ז: מלמעלה למטה. שהתחיל לארוג מחיצות הסוכה למעלה ואורג ובא למטה: גבוהות מן הארץ שלשה. דגדיים בוקעים בה הויא לה תלויה ופסולה: מלמטה למעלה. שנוגעות בקרקע: אם גבוהות עשרה טפחים כשירה. ואע''פ שאינן מגיעות לסכך והכא לא גרס גבוהות מן הארץ אלא אם גבוהות עשרה טפחים: כשם שמלמטה למעלה. מכשרת ליה ואף על גב דלא מטיא לסכך: כך מלמעלה למטה. די לה באריג עשרה ואע''פ שאינה מגעת לארץ: אבל שבת דאיסור סקילה. אע''ג דברשויות דרבנן ליכא סקילה כל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון: ואם תאמר. הואיל ור' יוסי לגבי שבת לית ליה מחיצה תלויה: מעשה שנעשה בציפורי. על ידי מחיצה תלויה כדאמר לקמן: ע''פ מי נעשה. והלא ר' יוסי ראש של ציפורי הוה ועל פיו היו עושין כולן כדאמר בסנהדרין (דף לב:) אחר ר' יוסי לציפורי: ה''ג לא ע''פ ר' יוסי נעשה אלא על פי רבי ישמעאל בר ר' יוסי נעשה. שכבר נפטר ר' יוסי ול''ג לא ע''פ רבי יהודה דרבי יהודה לאו בציפורי הוה ועוד דלר' יהודה שרי דהא רשויות דרבנן הוו כדלקמן: ולא הביאו ספר תורה. לבית הכנסת ובחצר אחרת הוה והיו מביאין אותו דרך חצר שאינה מעורבת ופרסו סדינין על גבי עמודין להיות מחיצה מפסקת אצל מחיצות החצר מבית שהיה ספר תורה מונח בו ועד בית הכנסת וכעין מבוי קטן כדי הילוך בין סדינים למחיצות החצר ולא היו בני החצר אוסרים שם שלא היה פתח פתוח לו אלא אותו פתח לבדו והנך סדינים מחיצה תלויה הואי: הכל מודים. ר''א ומחלוקתו שנחלקו בתוספת אהל עראי גבי פקק חלון דאיכא למ''ד פוקקין בו ואע''ג דמוסיף על אהל עראי הוא מודים שאין עושין את כל האהל לכתחלה בשבת בפ' כל הכלים (דף קכה:): אמרו דבר אחד. הקילו הרבה במים: גזוזטרא. שהיא למעלה מן הים: שיש בה ארבעה. מרובעות שהן כ''ד טפחים על כ''ד טפחים:
קורה ד' מתרת בחורבה. פי' בקונטרס דסבר לה כר' ישמעאל ברבי יוסי דאמר מחיצה תלויה מתרת ולית הלכתא כוותיה ואין נראה לר''י דרבי ישמעאל לא התיר אלא במבוי אבל במחיצה תלויה דחורבה הפרוצה לרה''ר לא ועוד דקורה ד' לא מטעם מחיצה תלויה מתרת דהא ליכא מחיצה כלל אלא מטעם פי תקרה ופי תקרה לא אשכחנא תנאי דפליגי ורב נמי דאית ליה (לקמן דף צ:) פי תקרה יורד וסותם קאמר הכא בסמוך דאין מחיצה תלויה מתרת אלא במים: הא קאזיל דלי לאידך גיסא. פירש בקונטרס דלרב יהודה דוקא פריך שמצריך לשקע ראשי קנים במים שלא ידלה מרשות חבירו אבל רב הונא לא בעי רק שיש היכר קצת שלא יטלטל שם להדיא (ולא) מצי למימר דרב נחמן כת''ק דשרי מתוך אוגנו דהא מתוך אוגנו דת''ק היינו מלמעלן דרשב''ג דכי היכי דבעי רב יהודה שיקוע לרשב''ג ה''ה לת''ק וכן הא דפריך תחת הקורה מיהא עריבי מיא לרב יהודה פריך ולא מצי לשנויי דקורה מתרת מחודה ולפנים ולא תחת הקורה דכיון דרשות שניהן שולטת בהם תחת הקורה א''כ בסמוך לקורה נמי ליתסר משום שעריבי מיא שתחת הקורה ועוד דמשמע ליה דמתרת לגמרי אף תחת הקורה: אלא קל הוא שהקילו חכמים במים. פירש בקונטרס וליתא לדרב יהודה אלא כרב הונא דב''ה למעלה ממש קאמרי ועל זה סומכין העולם שיש להן בתי כסאות על המים אע''פ שאין המחיצות מגיעות עד המים והא דאמר בפירקין (דף פח.) אמתניתין דגזוזטרא שהיא למעלה מן המים ועשו לה מחיצה גבוה י' כו' לא שנו אלא למלאות אבל לשפוך אסור דהלכתא כאיכא דאמרי דאפי' לשפוך נמי שרי דבשל סופרים הלך אחר המיקל ומיהו נראה דאינה מועלת המחיצה העשויה לצניעות בית הכסא ולא לשם מחיצת מים דאין הלכה כרבי יהודה דאמר לא תהא מחיצה גדולה מן הכותל שביניהן ודבר תימה הוא שפירש בקונטרס מסקנא דשמעתין דלא כרב יהודה דהא רב ורבי חייא קיימי כוותיה וברייתא דיעקב קרחאה ומצינו לפרש קל הוא שהקילו חכמים במים דקורה מתרת בלא שיקוע אבל מחיצה התלויה מצינו למימר כרב יהודה דבעי שיקוע ור''ח פירש דקיימא לן כרב יהודה ול''ג אלא ור''ת נמי לא גרס אלא ומפרש דפריך לרב נחמן אפילו אליבא דרב הונא דלא מצריך שיקוע וה''פ קורה ד' מתרת במים פי' אמת המים או ים עובר אצל כותלו דהוי ככרמלית ויש חלון למטה מן הקורה והקורה מונחת על גבי הזיזין היוצאין מן הכותל ופריך הא קאזיל לאידך גיסא בשלמא בור שבין שתי חצירות סגי במחיצות למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה דליתיה כרמלית אלא רה''י אבל כרמלית גמורה דלאו בר. איערובי הוא אית לן למיחש דילמא אתי לאידך גיסא ומשני גמירי כו' ופריך תחת קורה מיהא עריבי מיא בהדי הנך ומכרמלית הוא דולה ומשני קל הוא שהקילו חכמים במים ולא גרס אלא דשינויא דאין דלי מהלך יותר מארבעה כדקאי קאי וה''פ כיון שהדלי לא ילך בכרמלית לערובי מיא נמי לא חיישינן משום דהקילו במים ע''י מחיצת תקרה כדאמר לקמן (פז.) באמת המים שעשו לה מחיצה עשרה דלא חיישינן לאיערובי מיא הכי נמי גבי תקרה: עד כאן לא קאמר ר' יהודה אלא בעירובי חצירות. וא''ת ולימא משום דבמים הקילו חכמים ועוד אמאי קאמר ר' יהודה בשיטת ר' יוסי אמרה לימא דכולהו תנאי דמכשרי במחיצה תלויה בשיטת ר' יוסי אמרו וי''ל דאשאר תנאי איכא למימר משום דבמים הקילו אבל ר' יהודה משום מים לא היה מיקל כל כך שמתיר אף במחיצה שלא נעשית לשם מים ולהכי קאמר משום דבעירובי חצירות דרבנן: גזוזטרא שיש בה ארבעה על ארבעה כו'. משמע דכי אין בה ארבעה על ארבעה אינו ממלא אבל גזוזטרא עצמה הויא רה''י וכן גזוזטרא דמתני' דקתני אין ממלאין הימנה אא''כ עשה לה מחיצה עשרה אבל גזוזטרא גופה הויא רה''י ומטלטל בכולה ותימה כיון דאין לה מחיצות אמאי הויא רה''י והא טרסקל לא הוי רה''י אפילו לר' יוסי בר יהודה אלא משום דהדרא מחיצתא כדאמרינן בפרק בכל מערבין (לעיל דף לג:) וי''ל דבקיעת דגים לא הויא בקיעה ואמרינן גוד אחית אבל בטרסקל איכא בקיעת גדיים א''נ סתמא פתוח לרה''י והויא כחור היחיד ור''י האריך בזה בריש כל גגות גבי מחיצות שאינן ניכרות וא''ת כי אין בה ד' אמות על ד' אמות לישתרי למלאות לפ''ה שפירש בסוף כל גגות (לקמן דף צד:) דאמר פי תקרה בכל ארבע הרוחות וי''ל דהכא איירי דעבידא כי ארזילא באלכסון כעין גגין שלנו דלא אמרינן פי תקרה יורד כדאמרינן בעושין פסין (לעיל דף כה:) אי נמי כגון שהגזוזטרא אינה שוה ומליאה פגימות כל סביבותיה דאין פי תקרה אי נמי כשאין טפח בעובי הגזוזטרא דמשמע מפירוש הקונטרס דסוף פרק קמא דסוכה (דף יח:) בשמעתא דאכסדרה שיש לה פצימין דלא אמר פי תקרה יורד וסותם אלא אם כן יש בעובי התקרה טפח:

פרשנים

שיעורים זמינים
טוען שיעורים…

בחירת עמוד

חיפוש בעמוד