עירובין צד ע"ב

תלמוד בבלי מהדורת נהרדעא החדש מהוצאת ח. וגשל - © כל הזכויות שמורות

דף צד - ב

והכא מיירי, כגון שלא נפרצה משתי רוחות זו כנגד זו, אלא שנפרצה פירצה אחת משתי רוחות הסמוכות זו לזו, בקרן זוית.

ולכן, אף שאינה רחבה הפירצה עשר אמות לאו "פתח" היא, כיון דפיתחא בקרן זוית לא עבדי אינשי. [ולקמן מפרש שמואל למתניתין, בגוונא אחרינא].

שנינו במשנה: וכן בית שנפרץ משתי רוחותיו מותרים באותו שבת, ואסורים לעתיד לבא:

קא סלקא דעתין, שמדובר שנפרץ הבית בפירצה יותר מעשר. ^[59]

ולפיכך תמהינן: מאי שנא נפרץ הבית מרוח אחת שאין נאסר הבית [אפילו לעתיד לבא], משום דאמרינן: פי תקרה - של הבית - יורד וסותם, ואין כאן פירצה אלא מחיצה [או פתח].

אם כן נפרץ הבית משתי רוחות נמי לא ליתסר! כי לימא: פי תקרה יורד וסותם את כל פירצות הבית!

אמרי דבי רב לתרץ משמיה דרב: משנתנו מדברת בכגון שנפרץ הבית עד עשר אמות, ובין נפרץ ברוח אחת ובין בשתיים לא מיתסר, כי "פתח" הוא.

והא דמיתסר כשנפרץ משתי רוחותיו, המדובר הוא כגון שנפרץ הבית בקרן זוית [והיינו "משתי רוחותיו", וכי הך דחצר], ואין מקום הפירצה נחשב שם לפתח היות ו"פיתחא בקרן זוית - לא עבדי אינשי".

ואם משום "פי תקרה יורד וסותם", הכא במאי עסקינן, שהיה קירויו של הבית באלכסון, שלא היה הגג שטוח וישר, אלא עשוי בשיפוע, ולא היה לו "פה" בסופו, דליכא למימר בו "פי" תקרה יורד וסותם.

ושמואל מתרץ את התמיהה לעיל על רישא דמתניתין, מדוע נאסרה החצר כשנפרצה משתי רוחותיה, ואמר: אין צורך להעמיד את משנתנו בפירצה פחות מעשר, ובקרן זוית.

אלא המדובר במשנה הוא אפילו בפירצה שהיא יתר מעשר.

והא דקשיא לך: אי הכי אפילו מרוח אחת נמי ליתסר.

לא תיקשי. דאין הכי נמי, שאף בפירצה ברוח אחת החצר נאסרת אם רוחב הפירצה הוא יותר מעשר אמות.

והא דנקט התנא בכגון שנפרצה משתי רוחותיה, הוא משום סיפא דרישא, בענין בית שנפרץ משתי רוחותיו. שאם היה נפרץ הבית רק מרוח אחת, לא היה נאסר אפילו אם היתה הפירצה יותר מעשר, כי אמרינן "פי תקרה יורד וסותם".

ותמהינן: ובית גופיה תקשי, למה גרע כשנפרץ משני רוחות?

מאי שנא כשנפרץ הבית מרוח אחת, דאמרינן "פי תקרה יורד וסותם", ולהכי לא מיתסר.

אם כן, בנפרץ הבית משתי רוחות - נמי נימא "פי תקרה יורד וסותם"!

ותו תמהינן על מה שאמר שמואל שבבית אמרינן "פי תקרה יורד וסותם": מי אית ליה לשמואל כלל הך דינא ד"פי תקרה יורד וסותם"?!

והא אתמר לעיל [דף צ ב]: אכסדרה [פרוצה מארבע רוחותיה, ועומד קירויה על קורות הנשענות על ארבע יתידות בפינת האכסדרה], העומדת בבקעה שהיא כרמלית:

רב אמר: מותר לטלטל בכולה, דאמרינן: פי תקרה [שהוא עובי הקירות שעליהן מונח הקירוי, רש"י לעיל] יורד וסותם. וכדמפרש לקמן.

ושמואל אמר: אין מטלטלין בה אלא בארבע אמות, כשאר כל הבקעה שהיא כרמלית.

ומוכח דשמואל לית ליה "פי תקרה יורד וסותם"?!

ומשנינן על התמיהה השניה: הא לא קשיא.

כי לית ליה לשמואל פי תקרה יורד וסותם, רק במקום שצריך לעשות ארבע מחיצות על ידי סתימת פי תקרה, וכמו אכסדרה בבקעה.

אבל היכא דאיכא מחיצה אחת רגילה, ולא בעינן לעשות מחיצות בסתימת פי תקרה אלא רק בשלש מחיצות [וכל שכן בפחות, וכי הך דמתניתין] - אית ליה אף לשמואל דאמרינן "פי תקרה יורד וסותם".

אך הקושיה הראשונה, מכל מקום קשיא. שעדיין תיקשי תמיהה קמא, אמאי לא אמרינן "פי תקרה יורד וסותם" אף כשנפרץ הבית משתי רוחותיו?!

ואי אפשר לומר שאף שמואל מוקי לה בקירוי העשוי באלכסון. שהרי על כרחך לשמואל מיירי הכא באופן ששייך "פי תקרה", שהגג ישר. דאם לא כן, אף מרוח אחת לא נימא "פי תקרה", רש"י.

ומשנינן: אמר לך שמואל: כמו דאמרי ודחקי בי רב משמיה דרב לאוקמי מתניתין באוקימתא שלא משמע כן פשטא דמתניתין [ריטב"א, וראה רש"י], ומפרשי לה בכגון שנפרץ הבית בקרן זוית, וקירויו שונה משאר גגות, ועשוי באלכסון.

הכא נמי, אף אני אימא לך, באוקימתא דחוקה, דמיירי: כגון שנפרץ - הכותל עם הקירוי שעליו - בקרן זוית, וקירויו נפרץ בארבע.

כלומר: שלא היתה פירצת הקירוי הולכת בקו אלכסוני ישר [מקצה אחד לקצה השני של הפירצה], אלא בקו "שבור" דמוי מדרגות, באופן שיש לקירוי ארבע "פיות" [מקבילות לכתלים הפרוצים], שיש להורידן כדי להקיף את כל ארבעת צידי הבית שנותר תחת הקירוי.

והיינו, שיש בפירצה המזרחית פי תקרה של חמש אמות, ומצידה הדרומי פי תקרה של ארבעה טפחים.

וכן יש בצד הצפוני פי תקרה של חמש אמות ועוד משהו, ובצד המערבי פי תקרה של ארבעה טפחים.

וכיון שכן, אין אנו אומרים "פי תקרה יורד וסותם", כשם שאין אומרים "פי תקרה" באכסדרה שבבקעה, כיון שהוא בארבעה צדדים, וכדאמרן. ^[60]

ומפרשינן: שמואל לא אמר כרב - דמפרש שנפרצו כתלי הבית פירצת עשר בקרן זוית, ופי תקרה לא אמרינן משום דהקירוי עשוי באלכסון - משום דאלכסון לא קתני.

כלומר: בית סתם קתני במתניתין, וכל הבתים קירוין חלק, ולא עשוי באלכסון [אבל מה דחידש שמואל שנפרץ אף הקירוי, הרי הוא בכלל "בית שנפרץ", שנפרץ הוא וקירויו עמו, רש"י].

ורב לא אמר כשמואל - דמפרש דלא אמרינן "פי תקרה" משום דנפרץ בארבע, ובארבע פיות לא אמרינן "פי תקרה" - משום, דאם כן הויא ליה הך בית כאכסדרה שצריך לסותמה בארבע פיות.

ורב אזיל לטעמיה, דאמר: אכסדרה - מותר לטלטל בכולה, דאמרינן אפילו על ארבע פיותיה "פי תקרה יורד וסותם".

וכדאיתמר, שלפי רב אמרינן פי תקרה יורד וסותם בארבע צדדים:

אכסדרה הנמצאת בבקעה:

רב אמר: מותר לטלטל בכולה.

ושמואל אמר: אין מטלטלין בה אלא בארבע אמות.

ומפרשינן לה: רב אמר, מותר לטלטל בכולה, משום דאמרינן: פי תקרה יורד וסותם. ושמואל אמר, אין מטלטלין בה אלא בארבע אמות, משום דלא אמרינן פי תקרה יורד וסותם בארבע מחיצות, וכדאמרן.

ומפרשינן לפלוגתייהו: היכא שפתחי האכסדרה הן ברוחב עשר אמות ואפילו מכל צד, דכולי עלמא לא פליגי שמותר לטלטל בכולה, ובלאו "פי תקרה יורד וסותם", כיון שאין בהם יותר משיעור פתח. ^[61]

כי פליגי, בשהיו פתחי האכסדרה רחבים יתר מעשר אמות. דכיון דבלאו "פי תקרה יורד וסותם" הוו להו "פרצות", פליגי בה רב ושמואל, אי אמרינן "פי תקרה יורד וסותם" בארבע מחיצות.

ואיכא דאמרי: בשהיו פתחי האכסדרה רחבים יתר מעשר - כולי עלמא לא פליגי שאסור לטלטל בה.

כי פליגי ברחבים עשר. ^[62]

והוינן בה: והא דאמר רב יהודה:

הערות

^[59] ראה ריטב"א ד"ה מאי שנא, ורש"י ד"ה אמרי משני רוחותיו זו כנגד זו.

^[60] וראה מה שתמה בגאון יעקב על זה. וביאר רש"י [על פי הבנת הגאון יעקב בדבריו, וכתב שרש"י לא דק. וכדבריו ביאר הרש"ש]: דמיירי הכא שנפרץ הכותל בקרן זוית, חמש אמות מכותל מזרח [דרך משל], וחמש אמות ומשהו מכותל צפון, שהן כאחת פירצה יתירה מעשר אמות. והקירוי נחסר אף הוא ברוח מזרחית כאורך פירצת הכותל, ו"לעומק" של ארבעה טפחים, וכן ברוח צפונית. וראה בריטב"א ובשפת אמת שביארו, למה לן עומק ארבעה. וכתבו התוספות דרש"י לא דק, כיון שפירצה בקרן זוית, שאינה אלא חמש אמות מכותל זה, וחמש אמות ועוד, מכותל הסמוך לו, לא חשיבי פירצה יתירה מעשר אמות, כיון שאלכסון הפירצה - בקו ישר מקצה לקצה של הפירצה - הוא פחות מעשר אמות. אלא מיירי, שהיה האלכסון יותר מעשר אמות.

^[61] ואף על פי שפרוצה היא במילואה ואין לה גיפופין, שאפילו עד עשר אינו "פתח". "כיון דבעלמא חשיבא פיתחא בגפופי, הכא נמי, אף על גב דליכא גפופי, חשבינן לה פתחא כיון דאיכא תקרה". ריטב"א בהבנת רש"י.

^[62] ונראה בשיטת רש"י, דהכי קאמר: להך "איכא דאמרי" בעשר לא הוי פתח כיון שהוא פרוץ במילואו, וצריך לומר "פי תקרה יורד וסותם". וממילא פליגי רב ושמואל, אי אמרינן "פי תקרה" בארבע פיות. וראה תוספות שתמהו על רש"י.

וכגון שנפרצה החצר בקרן זוית, וממילא היתה זו פירצה בשתי רוחות. ואף שהיא בעשר אמות אין לומר שפירצה זו פתח היא, דפיתחא [שפתח] בקרן זוית לא עבדי אינשי [עושים אנשים], וניכר לכול שהיא פירצה, והריהי מבטלת את דין המחיצה.

א שנינו במשנה: "וכן בית שנפרץ משתי רוחותיו". ותוהים: מאי שנא [במה שונה] אם נפרץ הבית רק מרוח אחת דאמרינן [שאומרים אנו]: פי תקרה (קצה התקרה) נחשב כיורד וסותם, וכאילו היתה שם מחיצה. ואם כן, אם נפרץ משתי רוחות נמי לימא [נאמר גם כן]: פי תקרה יורד וסותם!

ומשיבים, אמרי דבי [אמרו בני בית מדרשו] של רב משמיה [משמו] של רב: כגון שנפרץ הבית בקרן זוית. ועוד, כשקירויו של הבית באלכסון, דליכא [שאז אין לומר] שפי תקרה יורד וסותם, שכן קירוי אלכסוני אינו נראה כיוצר מחיצה. עד כאן שיטת רב בפירוש המשנה.

ושמואל אמר שמה ששנינו "נפרץ" הכונה היא: אפילו ביתר מעשר. ותוהים: אי הכי [אם כך] מדוע דוקא בנפרץ משתי רוחותיו? מרוח אחת נמי [גם כן] יהא אסור!

ומשיבים: משום בית. כלומר, לענין חצר גם אם היתה פירצתה מרוח אחת הוא הדין, אבל השתמשה המשנה בסגנון זה משום שרצתה ללמדנו גם דין הבית, ובו הפירצה היא משתי רוחות דוקא, שהרי ברוח אחת אומרים פי תקרה יורד וסותם.

ושואלים: ובית גופיה תקשי [עצמו יהיה קשה] להסבר זה; מאי שנא [במה שונה] מרוח אחת, דאמרינן [שאומרים אנו] פי תקרה יורד וסותם, ואין הבית נחשב כפרוץ, משתי רוחות נמי נימא [גם כן נאמר] פי תקרה יורד וסותם!

ותו [ועוד] אפשר להקשות: מי אית ליה [האם יש לו] לשמואל לשיטתו פי תקרה יורד וסותם? והא אתמר [והרי נאמר] שנחלקו בבעיה של אכסדרה בבקעה, שרב אמר: מותר לטלטל בכולה שלדעתו פי תקרה של אכסדרה יורד וסותם, ושמואל אמר: אין מטלטלין בה אלא בארבע אמות, הרי שלדבריו אין אומרים פי תקרה יורד וסותם!

ומשיבים: הא [קושיה אחרונה זו] לא קשיא [קשה], כי לית ליה [כאשר אין לו] כשאינו מקבל את השיטה, שפי תקרה יורד וסותם כוונתו היא בארבע רוחות, שאין אומרים בכולן פי תקרה יורד וסותם, אבל בשלש רוחות בלבד ומחיצה רביעית כתיקונה, הרי אית ליה [יש לו] פי תקרה מועיל לרוחות אחרות.

ומעירים: מכל מקום קשיא [קשה] שהרי אף אם פתרנו את הסתירה בעצם שיטת שמואל, את הבעיה בדבר שתי רוחות שאין אומרים בהם פי תקרה יורד וסותם לא תירצנו!

ומשיבים: כדאמרי בי [כמו שאמרו בני בית מדרשו] של רב משמיה [משמו] של רב: כגון שנפרץ בקרן זוית וקירויו באלכסון, הכא נמי [כאן גם כן] נפרש על פי שיטת שמואל במצב דומה, כגון שנפרץ בקרן זוית וקירויו בארבע שהקירוי אינו מעל לפירצה אלא במרחק מסויים מן הכותל, לפחות ארבעה טפחים בצורה לא ישרה, אלא באופן שנוצרים בקרן זווית זו עצמה ארבע זוויות חדשות הסמוכות זו לזו, שאז צריך לומר "פי תקרה יורד וסותם" מארבעה צדדים, ובכגון זה לא התיר שמואל.

ומסבירים הטעם ששמואל לא אמר כרב בפירוש המשנה, כי אלכסון לא קתני [שנינו כלל] והרי זהו עיקר בפירוש רב. ורב לא אמר כשמואל, שאם כן גם אם נפרץ הקירוי מכמה צדדים באופן כזה הויא ליה [הרי הוא נעשה] כאכסדרה, ורב לטעמיה [לטעמו, לשיטתו] שאמר אכסדרה מותר לטלטל בכולה.

ב כיון שדברי רב ושמואל שאמרנו קשורים במחלוקתם לענין אכסדרה, מביאים כאן אותה מחלוקת בשלימותה. דאיתמר [שנאמר], אכסדרה שהיתה מצויה בבקעה. רב אמר: מותר לטלטל באכסדרה כולה, שהיא נחשבת כסגורה. ושמואל אמר: אין מטלטלין בה אלא בארבע אמות, שאין לאכסדרה מחיצות גמורות והיא בטלה לבקעה ונעשית אף היא כרמלית כמותה.

ומסבירים, רב אמר: מותר לטלטל בכולה, שלדעתו אמרינן [אומרים אנו] פי תקרה של אכסדרה יורד למטה וסותם, ויוצר כעין מחיצה. וכיון שיש קירוי לאכסדרה, הריהי ממילא כסתומה בדפנות מכל צד. ושמואל אמר: אין מטלטלין בה אלא בארבע אמות, כי לא אמרינן [אומרים אנו] פי תקרה יורד וסותם.

ומפרטים: אם היה המקום הפתוח באכסדרה בעשר אמות בלבד — כולי עלמא [הכל] לא פליגי [חלוקים] שדינה כסגורה, שהרי אף פירצה בלתי מקורה של עשר אמות או פחות דינה כפתח ומותרת כולה בטלטול. כי פליגי [כאשר נחלקו] הרי זה — ביתר מעשר.

ואיכא דאמרי [ויש שאומרים] לא כך, וסבורים כי ביתר מעשר — כולי עלמא [הכל] לא פליגי [חלוקים] שפירצה היא, ואין פי תקרה סותמה. כי פליגי [כאשר נחלקו] — הרי זה בעשר אמות או פחות.

והא [וזו] שאמר רב יהודה:

Talmud – Bavli – The William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0).

and with a case where the courtyard was breached in a corner, so that it is breached on two sides. Although the opening is no more than ten cubits wide, it cannot be considered an entrance, as people do not build an entrance in a corner. It is therefore clear that this is a breach that negates the partition.

We learned in the mishna: And likewise, with regard to a house that was breached on Shabbat from two of its sides into a public domain, the residents are permitted to carry in the house on that Shabbat, but not a future Shabbat. The Gemara asks: In what way is a breach on one side different? The difference is due to the fact that we say: The edge of the roof descends and seals the house, as if there were a full-fledged partition there. So too, when it is breached on two sides, let us say: The edge of the roof descends and seals.

The Gemara answers: The Sages of the school of Rav said in the name of Rav: The mishna is referring to a case where the house was breached in a corner, and its roofing was inclined, as in that case, one cannot say: The edge of the roof descends and seals, as the edge of an inclined roof does not appear to be the beginning of a partition.

And Shmuel said: The mishna is referring to a breach that is even wider than ten cubits. The Gemara asks: If so, why did the mishna cite a case where it is breached from two sides? It should be prohibited to carry there even if it were breached from one side.

The Gemara answers: The reason that it is prohibited only if it is breached from two sides is due to the fact that it is a house. In the case of a courtyard, the same halakha would apply even if it were breached on only one side. However, the mishna sought to teach the halakha of a house as well, in which case, it is prohibited to carry only if it is breached on two sides. If it is breached on one side, the edge of the roof descends and seals, and carrying is permitted.

The Gemara asks: But the halakha of a house itself should pose a difficulty according to this explanation. In what way is a breach on one side different? It is due to the fact that we say: The edge of the roof descends and seals the house, as if there were a full-fledged partition there. So too, when it is breached on two sides, let us say: The edge of the roof descends and seals.

And furthermore: Is Shmuel of the opinion that there is a principle: The edge of a roof descends and seals? But wasn’t it stated that there is an amoraic dispute with regard to a portico located in a valley, which has the status of a karmelit. Rav said: It is permitted to carry in the entire portico, as he maintains that the edge of the roof of the portico descends and seals, rendering it a private domain. And Shmuel said: One may carry only within four cubits. Apparently, Shmuel does not accept the principle: The edge of a roof descends and seals.

The Gemara answers: This is not a difficulty. Where Shmuel is not of the opinion that this principle is applied, it is with regard to a structure where walls on all four sides are formed in that manner. However, with regard to a structure where only three sides are formed in that manner and the fourth side is an actual wall, he is of the opinion that the principle is applied.

The Gemara comments: In any case, this is difficult. Although the contradiction between the two statements of Shmuel was resolved, the question remains: Why do we not apply the principle: The edge of a roof descends and seals, to two sides of the house?

The Gemara answers: The reason is as the Sages of the school of Rav said in the name of Rav: The mishna is referring to a case where the house was breached in a corner, and its roofing was inclined, as in that case, one cannot say: The roof of the house descends and seals. Here too, Shmuel’s opinion can be explained in a similar manner: The mishna is dealing with a case where the house was breached in a corner, and its roof is at a distance of at least four handbreadths from the breach, and is uneven. In that case, the principle: The edge of a roof descends and seals, would have to be applied to four corners, and Shmuel is of the opinion that it may not be applied in that case.

The Gemara explains: Shmuel did not say his explanation of the mishna in accordance with the opinion of Rav, as the mishna does not teach that the roof was slanted, which is the crux of Rav’s explanation. And Rav did not say his explanation of the mishna in accordance with the opinion of Shmuel, as if so, even if the roof was breached on several sides, its legal status would be that of a portico, and Rav conforms to his standard line of reasoning, as he said: With regard to a portico, it is permitted to carry throughout the entire portico.

The Gemara proceeds to cite the dispute between Rav and Shmuel in a more comprehensive manner. As it was stated that Rav said: It is permitted to carry in the entire portico as it is considered sealed. And Shmuel said: One may carry only within four cubits. As the portico does not have actual partitions it is subsumed into the field, and shares its status of a karmelit.

The Gemara elaborates on their respective opinions. Rav said: It is permitted to carry in the entire portico, as he maintains that we say: The edge of the roof descends and seals the portico to form a partition. As there is a roof over the portico, it is considered sealed with partitions on all four sides. And Shmuel said: One may carry only within four cubits, as we do not say: The edge of the ceiling descends and seals.

The Gemara elaborates further: If the openings on the sides of the portico are no wider than ten cubits, everyone agrees that they are considered sealed, as the status of even an unroofed breach of ten cubits or less is that of an entrance, and one is permitted to carry throughout the entire domain. They disagree only in a case where the openings are more than ten cubits wide.

And some say: On the contrary, if the openings are more than ten cubits wide, everyone agrees that they are considered breaches, and the principle: The edge of the roof descends and seals, is not applied. They disagree only in a case where the openings are no wider than ten cubits.

And that which Rav Yehuda said:

Talmud – Bavli – The William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0).

אלא כדאמרי בי רב משמיה דרב איתה בסוף פרק ראשון דסנהדרין אמרי בי רב הונא:

סליק כל גגות

מתני' חצר שנפרצה מב' רוחותיה וכן בית כו' ואוקמה רב שנפרצה מב' רוחותיה בי' אמות בקרן זוית ומפני מה אין אומרין פתחא הוא ולשתרי משום דפתחא בקרן זוית (שני) [בשני] כתלים זהו מב' רוחותיה ואע"פ שאין שם פילוש אסורה וכן בית שנפרץ מב' רוחותיו ואקשינן מאי שנא מרוח אחת דאמרינן פי תקרה יורד וסותם מב' רוחותיו נמי נימא הכי ואמרינן מתניתין כגון שנפרץ בקרן זוית דכל קרן זוית הוה ליה קירויו באלכסון וכי האי גוונא לא אמרינן פי תקרה יורד וסותם.

ושמואל אמר מתניתין בשנפרצה החצר ביתר מעשר ובדין הוא דאפילו מרוח אחת אסורה אלא משום דבעי למיתנא נפרץ בית מב' רוחותיה תנא נמי בפריצות חצר מב' רוחותיה ואקשינן (וכי) [ובית] גופיה למה ליה למיתנא מב' רוחותיו דמרוח א' אפילו יתר מי' אמרינן פי תקרה יורד וסותם. לפיכך מותיב מב' רוחות נמי נימא פי תקרה יורד וסותם. ועוד לשמואל לית ליה פי תקרה יורד וסותם.

דאתמר אכסדרה בבקעה רב אמר מותר לטלטל בכולה פי תקרה יורד וסותם. ושמואל אמר אין מטלטלין בה אלא בד' אמות ככרמלית דלא אמרינן פי תקרה יורד וסותם והויא לה רה"י ופרקינן לא קשיא כי לית ליה לשמואל פי תקרה יורד וסותם היכא דאיכא ג' מחיצות והרביעית כולה פתוחה אבל היכא דאיכא ד' מחיצות ונפרץ מקצת מאחת מהן כגון מחיצות בית זה ונשארה מן המחיצה הרביעית אית ליה פי תקרה יורד וסותם.

מכל מקום קשיא. כלומר אי אית ליה לשמואל פי תקרה יורד וסותם מרוח אחת הוא הדין מב' רוחות ופרקינן כגון שנפרץ האי בית בקרן זוית וקירויו רחוק ממנו ד' טפחים דהוא מקום פתוח לדברי הכל. ואפילו לרשב"ג דאית ליה פחות מד' כלבוד אבל ד' דברי הכל לא ומשום הכי לא אמרינן פי תקרה יורד וסותם. מרוח אחת אמרינן פתח הוא מב' רוחות הוה ליה בקרן זוית כדאמרן ובג' מחיצות לא אמר שמואל פי תקרה יורד וסותם אלא במחיצה רביעית בלבד ואם תאמר פתח הוא פתחא בקרן זוית לא עבדי אינשי משום הכי תני ב' רוחות.

שמואל לא תני כרב דלא קתני מתני' באלכסון. רב לא אמר כשמואל דאם פרצה זו הויא לה יתר מעשר הויא לה אכסדרה (כפי) [ופי] תקרה יורד וסותם ומותר לטלטל בכולה.

מאי שנא מרוח אחת דאמרינן פי תקרה יורד וסותם. כלומר: ואפילו ביותר מעשר, משתי רוחות נמי נימא פי תקרה יורד וסותם. מכאן נראה כדפי' ר"ת ז"ל (בתוס' לעיל (עירובין כה, א) ד"ה אכסדרה) שפירש דאכסדרה רב אמר משום פי תקרה יורד וסותם בין באכסדרה שיש לה ג' מחיצות בין באכסדרה שאינה מוקפת אלא שתי מחיצות דעבידא כמין גאם קאמ', מדאקשינן הכא הכי להדיא משתי רוחות נמי נימא פי תקרה יורד וסותם, ואם איתא דאפילו רב לא אמר אלא במוקפת ג' מחיצות [הא בב' מחיצות] מודה ליה. ועוד ראיה מדאמרינן בפרק קמא דסוכה (יח, ב) בההוא מודינא לך משום דהוי כמבוי המפולש, דלא מהני ביה פי תקרה (גבי) יורד וסותם בב' מחיצות. וא"ת כיון דפ'[רוץ משני רוחות ממש] מיהא לא אמרינן פי תקרה, לוקמא הכא מתני' הדין בשנפרץ מב' רוחות זו כנגד זו. ותירצו בתוספות דניחא ליה לאוקומיה בכל ענין. ועוד דדומיא דחצר בית קתני. והראב"ד ז"ל כתב: דאפילו במפולש אמרינן פי תקרה כל היכא דאיכא גפופי ואעפ"י דנפרצה יותר מעשר.

וקרויו באלכסון. פירש רש"י ז"ל: שהקרוי בשפוע כגגין שלנו דליכא פה, דהיינו כארזילא דאמרינן בשלהי פרק עושין פסין (עירובין כה, ב). ואינו מחוור דא"כ הוה ליה למימר דעביד כארזלא כדאמר התם. ועוד קשיא לי דא"כ מאי קאמר לקמן שמואל לא אמר כרב דקתני באלכסון, ומאי קושיא סתם תקרה משופע הן. ובתוספות פי' דמיירי כגון שנפרץ הקרוי באלכסון עם המחיצות בקרן זוית. [והראב"ד פי' כגון שנפלו המחיצות בקרן זוית], ונשאר הקרוי שלם על מקום הפרצה באלכסון הבית, פי תקרה יורד וסותם אמרינן, אמצע תקרה לא אמרינן.

ושמואל אמר אפילו ביתר מעשר. אחצר קאי ואפילו ביתר מעשר [דמתני' אפשר לאוקמא] בין בעשר בנפרצה בקרן זוית ואפילו ביתר מעשר, וב' רוחות דקתני משום בית. ואוקמה (שמואל) [רב] (אפילו ביתר מעשר) [בעשר] דילמא סבירא ליה דביתר מעשר לא (קנה) [קאמר] ר' יהודה להתיר לאותה שבת כמו שמקל בעשר ובקרן זוית אעפ"י שבין זו ובין זו נחשבות פירצה ולא פתח. כן פירשו בתוספות. והא דאוקי שמואל ביתר מעשר, איכא למימר דוקא בחצר וכדאמרינן, אבל בית כיון דאסיקנא דנפרץ בקרן זוית קאמר, לא שנא (ביתר מעשר) [בעשר] ולא שנא ביתר מעשר משום הא[י] (ד)מלתא קאמר כדכתבינן לקמן בס"ד.

הכי גריס רש"י: כי לית ליה בד' ובג' אית ליה. ופירש הוא ז"ל: במקום שצריך לעשות ד' מחיצות דסתימת פי תקרה כגון אכסדרא העומדת על ד' עמודים, אבל בשלש אם היתה בה מחיצה אח(ר)ת כהלכתה, ואין צריך לעשות ד' מחיצות, ואין צריך פי תקרה אלא לג' מחיצות מודה שמואל. ואינו מחוור, דא"כ משמע דרב אית ליה פי תקרה אפילו בד' מחיצות, וליתא דאפילו במפולש שיש לו [ב'] מחיצות לא אמרינן פי תקרה יורד וסותם לכולי עלמא כדמוכח בהדיא בפ"ק דסוכה (יח, ב) גבי סכך על גבי אכסדרא שאין לה פצימין דאמ' פי תקרה יורד וסותם אפילו אפתיחת דופן אמצעי נמי, וקאמר אמר ליה בההוא מודינא לך משום דהוי כמבוי מפולש. ור"ח ור"ת ז"ל פירשו וגרסי איפכא: כי לית ליה בג' בד' אית ליה, פי': כי לית ליה בשאין שם שלש ודופן רביעית פרוצה במלואה, בד' אית ליה, כשיש שם ד' מחיצות אלא כשנפרצו מקצתן אית ליה פי תקרה ואעפ"י שפרוצות ביתר מי'. ורב אפי' בפרוצה במלואה ואפילו בב' מחיצות אית ליה פי תקרה ובלבד שלא יהא מפולש.

כגון שנפרץ בקרן זוית וקרויו בד'. פי' ר"ת ז"ל: שנפרץ בקרן זוית וקרויו נשאר שלם כמות שהיה בד' כותלי הבית, כלומ' שלא נפל מן הקרוי כלום, דבכי הא לא אמרינן פי תקרה, משום דלא חשיב שם ד' מחיצות אלא בשיש במחיצה הד' פס מצד אחד ומצד אחר ניכר שהיה מחיצה ג', אבל היכא דנפרץ בקרן זוית הרי זה כנפרץ במלואו. ובתוספות הקשו דהוה ליה למימר ובד' הכותלים או בד' רוחות.
והראב"ד ז"ל פי' דשמואל (דאידך) כולה מתני' ביתר מי' אמות, דב' רשויות ורוחות דקתני היינו שנפרץ בקרן זוית, [ו]פליג אדרב דאמר (עושה) [דפיתחא] בקרן זוית לא עבדי אינשי, דשמואל סבר [פתחא בקרן זוית עבדי אינשי בעשרה] אלא (ד)ביתר מעשר ולית ראיה דמתני' בקרן זוית, משום דמילתא דלא שכיח הוא (לרת) [ליפול] ממזרח למערב או מצפון לדרום. ואילו לא נפל הכותל לאמצע אם לא היה התקרה נתונה מצפון לדרום ונפל הכותל הדרומי או הצפוני לא היה נופלת התקרה אילו היתה נתונה מצפון לדרום ונפל הכותל ממערב או ממזרח לא יפול מן התקרה כלום. אבל עכשיו שנפרץ בקרן זוית על כל פנים יפול מן התקרה כלום, אבל עכשיו על איזה צד שתהיה התקרה נתונה שאין דרך התקרה להיות נתונה וערבו הלכך לא משכחת לה שיהא הבית נשאר בשלש מחיצות תקרתם (באכסדרה) אלא בשנפרץ בקרן זוית וכדאמרן. וקרויו דקאמר לומר שהתקרה שלו רחוקה מן הכותל הד' המפלגת מן הג' ארבעה טפחים ולפיכך אין לאותו ליחשב ולסייע לקרויו לומר פי תקרה לשמואל, דלא אמר פי תקרה עד שיהיו שם ד' מחיצות. כך נראה דרך פירושו של הראב"ד ז"ל, וגם בתוספות נראה שפירשו קרויו בד' כפירושו של הראב"ד ז"ל. ולרש"י ז"ל פירוש אחר.

בעשר כולי עלמא לא פליגי. פירוש: דכיון דבעלמא בדאיכא גיפופי הוי פתח, הכא דאע"ג דליכא גפופי חשבינן ליה כפתח, כיון דאיכא תקרה, אבל ביתר מעשר דבעלמא בדאיכא גפופי לא חשיב פתח, ואי משום פי תקרה בהא פליגי, רב(א) אמר אמרינן פי תקרה יורד וסותם ושמואל אמר לא אמרינן פי תקרה.

איכא דאמרי ביתר מעשר כולי עלמא לא פליגי. דלא אמרינן פי תקרה, בהא פליגי [בעשר], רב(א) אמ' (דלא) אמרינן פי תקרה כיון דבעלמא [לא] נפיק ליה מתורת פתח הכא נמי אמרינן ביה פי תקרה. ושמואל סבר דלעולם לא אמרינן ביה פי תקרה כיון דנפרץ במלואו. וכתב (הר"ח) [הר"ז] הלוי דכי אמרינן דביתר מעשר כולי עלמא לא פליגי, דוקא בשנפרץ במלואו, א"נ בקרן זוית דהיינו משתי רוחות דמשנתינו, והאמת כי בעשר פליגי, ועל כרחין בהכי מתוקמא דאי לא לכולי עלמא אפילו בלא תקרה שרי דפתח הוא, וכיון שכן אפשר שהוא כן כמו שכתב הרב ז"ל ביתר מעשר דומיא דעשר. אבל מכל מקום אין הדברים מוכרחים בעיני, דליזיל בתר טעמא מאי שנא יותר מעשר ומאי שנא עשר, אלא דכל היכא דבעלמא אפילו בגפופי נפקא ליה מתורת פתח ולא אמרינן ביה פי תקרה יורד וסותם והלכך יותר מעשר נפקא מתורת פתח לגמרי, ואפילו בשלא נפרץ במלואו נמי מכיון דביתר מעשר אע"ג דליכא גפופי ולית ליה תורת פתח בעלמא אפילו הכי שרי רב, אלמא כל היכא דאיכא חדא לטיבותא אמרינן ביה נמי לרב תקרה, ולא מודה רב אלא בדאיכא תורת [פרצה] ביתר מעשר וליכא גפופי.
ולענין פסק הלכה: כתב ר"ז ז"ל כיון דפסקאין בכולי תלמודא כלישנא בתרא, נקטינן כהאי לישנא הלכה למעשה, דביתר מעשר שנפרץ במלואו א"נ משתי רוחות לא אמרינן פי תקרה יורד וסותם אעפ"י שלא נפרץ הקרוי. אבל בעשר אפילו נפרץ במלואו אמרי' פי תקרה יורד וסותם, כל זמן שלא נפרץ הקרוי. ואם נפרץ גם הקרוי ונשאר באלכסון בפרצה שלשת הרוחות בקרן זוית, לא אמרינן פי תקרה יורד וסותם, ואם נפחת הכותל דופן כנגד דופן כולי עלמא בין לרב בין לשמואל [לא] אמרינן פי תקרה יורד וסותם. והיינו דאמרינן במסכת סוכה בפרק ראשון (יח, ב) אפילו אמצעיתא, אמר ליה בהא אפילו אנא מודינא לך משום דהוי כמבוי.

מ״ש מרוח אחת דאמרי׳ פי תקר׳ יורד וסות׳. פי׳ דסתם בית מקור׳ הוא ואפי׳ שנפרץ הכתל נשאר שם מן הסת׳ תקר׳ רחב׳ ד׳ טבחי׳ ואמרי׳ פי תקר׳ יורד וסות׳ ואפי׳ ביות׳ מעשר כיון דאיכ׳ גפופי מיה׳ משתי רוחו׳ כו׳ ופרקינן אמרי בי רב כו׳ ושמעינן מהכא דפשיט׳ להו דאליבא דרב אפי׳ בשתי רוחו׳ אמרינן פי תקר׳ יורד וסות׳ מיהו על כרחין דוקא בשתי רוחו׳ דעריבן אבל בדב׳ שהוא מפולש לא וכדאמרי׳ בסוף פרקין גבי גשרי׳ המפולשין שר׳ יהודה מתיר וחכמים אוסרין ולא אמרינן פי תקרה יורד וסותם והכי נמי מוכח מפלוגתא דאביי ורבא במסכת סוכה גבי סכך ע״ג אכסדרה שאין לה פצימין דאביי אמר כשרה דאמרינן פי תקרה יורד וסותם וא״ל רבא לדידך אפילו נפחתה דופן האמצעית נמי ת״ל בההיא מודינא לך משום דהוי כמבוי המפולש ולקמן אמרינן דאביי כרב ס״ל א״כ הא דהכא בשתי מחיצות שהם כמין גם קאמרינן והא דאוקמה כגון שנפרץ בקרן זוית וקרויו באלכסון דליכ׳ למימר פי תקרה יורד וסותם בדין הוא דיכול לאוקומ׳ כשנפרצה בשתי רוחות ממש וכגון שנפרצו זו כוגד זו דנעשה כמבוי מפולש דבהא לא אמרי׳ פי תקרה יורד וסותם והא דלא שני ליה הכין משום דניחא ליה לפרושה בכל ענין אפילו כשנפרצה בשתי רוחות דעריבן כן פר״ת ז״ל ובתוספות. ולפי דברי רבותי ז״ל כל שנפרצה במבוי מפולש לא אמרינן פי תקרה יורד וסותם ואע״ג דאיכא גפופי אפילו כשהן משולשין אמרי׳ (לא) פי תקרה יורד וסותם ואפילו ביות׳ מעשר והא דלקמן דגשרי׳ וההיא דמס׳ סוכה משום ליכא גפופי ונכון הוא ולפי פירש זה לא סגיא לאוקמה אלא בשנפרצה בקרן זוית כגון שנפרץ בקרן זוית פי׳ דאפילו הוא בעשר לאו פתחא הוא לרבינו כדאית׳ לעיל:

וקרויו באלכסון דליכא למימ׳ פי תקרה יורד וסות׳. פרש״י ז״ל כי קרוי הבית הזה היה בשפוע כגגין שלנו דהיינו כארזילא דאמרינן בפרק עושין פסין וכל שקרויו בשפוע אין אומר בו פי תקרה יורד וסותם בשום מקום וכן פירש הגאון רבי ישעיה ז״ל ונתן טעם בדבר דכל שקרויו באלכסון בולט פי התקרה חוץ לכתלים וליכא למימר בה שיהא יורד וסותם ואינו נכון: חדא דא״כ לימא דעביד לאורזילא כדאורזילא כדאמרי׳ התם ועוד דא״כ אפילו מרוח אחת נמי ומיהו בזו ז״ל דאי מרוח אח׳ הוה משתרי מדין פתחא כדמשתרי בחצר והא דקתני תנא וכן בית היא גופה קמ״ל דבתקרה לא משתרי כלל כיון דעבידא באלכסון ובתוספו׳ פירשו כגון שנפרץ בקרן זוית ונפרץ קרויו ג״כ באלכסון עם המחיצות דכה״ג לא אמרי׳ פי תקרה יורד וסותם והראב״ד ז״ל פירש כגון שנפלו המחיצות בקרן זוית ונמצא הקרוי שלם על מקום התקרה באלכסון הבית ופי תקרה יורד וסותם אמרינן אמצע תקרה לא אמרינן ושמואל אמר אפילו ביות׳ מעש׳ פי׳ דמתני׳ אפשר לן לאוקומה בין בעש׳ כדאמרינן ואפילו ביות׳ מעשר נמי ודקאמרת גבי חצר דאי ביות׳ מעש׳ אפילו ברוח אחת מתסרא אה״נ והא דנקט משתי רוחו׳ משתי בתי נקט לה דהתם מתכש׳ אפילו ביות׳ מעש׳ כשהוא מרוח אחת דאמרינן פי תקרה יורד וסותם כיון דאיכא גפופי מיהת.

שם ופרכי׳ דגבי בית מ״ש מרוח אחת ואפי׳ ברוח אחת והא איתמ׳ אכסדרה וכו׳ ומוקמי׳ הא לא קשיא כי לית ליה פי תקרה יורד וסותם בד׳ רוחות כגון זו של אכסדרה שהיא פרוצה מכל רוחותי׳ אבל מג׳ רוחו׳ אית ליה וכ״ש משתי רוחו׳ ואינו נכון חדא דסתם אכסדרה אינו פרוצה מכל רוחותיה כדכתיב׳ ועוד דהא רבנן לא אמרי אפילו בשתי רוחות מפולשין כדמוכח בסוף פרקין וכדכתי׳ לעיל לכך נכון כגר״ת ז״ל כי לית ליה בשלש אבל בד׳ אית ליה וה״פ כי לית ליה לשמואל פי תקרה יורד וסותם במקום שיש לו ג׳ דפנות בלבד כי הרביעית פרוצ׳ במלואו לגמרי וכל שנפרץ במלואו לית ליה פי תקר׳ יורד וסותם ואפילו ברוח אחת אבל בכל שלא נפרץ במלואו ויש לו שם ד׳ מחיצות אית ליה פי תקרה יורד וסותם ואפילו בשתי רוחות. ופרכי׳ מ״מ קשיא קמייתא דא״כ אפילו משתי רוחות נמי נימא פי תקרה יורד וסותם כיון דאיכא גפופי ככל סתם פרצ׳ ופרקי׳ בדאמר בי רב משמיה דרב כל שנפרץ בקרן זוית וקרויו באלכסון כלו׳ דדחקא ומוקמי׳ לה בהכי ואע״ג דלא משמע הכי מפשוט׳ הכא נמי כגון שנפרץ בקרן זוית ונפרץ הקרון ג״כ למעלה ברחב ד׳ טפחים לכל ארך הפרצ׳ מכאן ומכאן דהשתא צריכים לומ׳ פי תקרה יורד וסותם בד׳ מקומות ובד׳ לא אמרינן והא דקאמ׳ מרן ז״ל שנפרץ הקרוי ברחב ד׳ טפחים משום דס״ל דבפחות מכאן לא היה צריך לומ׳ פי תקרה יורד וסותם בפרצת הרחב ודיינו לומ׳ פי תקרה יורד וסותם בפרצת הדרך וזו היא צורתה ואין פירש זה נכון חדא דלישנא דאמרינן וקרויו בד׳ לא משמע שנפרץ קרויו ועוד דכל כה״ג כיון שה״ד פרצות של תקרה לשתי רוחות הבית ואיכא שתי מחיצות שלימות לא חמירו מג׳ רוחות דמודה שמואל דאמרי׳ פי תקרה יורד וסותם לפי פירושו ז״ל הא ודאי אין כאן אלא פרצת שתי רוחות פירש ר״ת ז״ל כגון שנפרץ הכתל בקרן זוית ומיהו לא נפרץ הקרוי כלל ועדיין הוא עומד כמו שהיה בד׳ הכתלים וכל כה״ג ליכא למימ׳ פי תקרה יורד וסותם לשמואל דלית ליה פי תקרה יורד וסותם אלא היכא דאיכ׳ שם ד׳ מחיצות ולא חשיב שם ד׳ מחיצות לומ׳ כן אפילו משתי רוחות אלא בשיש בכל פרצה גפופי מכאן ומכאן שנאמר פי תקרה יורד וסותם בין הגפופים. ומיהו עדיין גמגמו בתוספות על פי׳ זה משום דה״ל למימ׳ וקרויו בד׳ כתלים או בד׳ דפנות והראב״ד ז״ל פי׳ בדרך אחרת שאינה מחוורת:

שמואל לא אמר וכו׳ ולפי. פרש״י ז״ל ה״ל למתני כן בפיר׳ כיון דסתם גגין שלהם לא היו בשפיע כדכתו׳ איהו ז״ל ולפר״ת כ״ש דה״ל למתני שנפרץ הקרוי באלכסון דהא מסתמ׳ משום שנפרצו הכתלים בקרן זוית אין דרכו של קרוי להיות נפרך שם אלא עומד הוא על הכתלים הנשארים:

רב לא אמרי כשמואל כו׳. פי׳ דא״כ היינו אכסדרה דאמרינן פי תקרה יורד וסותם אליבא דרב בין לפרש״י ז״ל בין לפר״ת ז״ל וכה״ג לא הוה תני תנא שהחצ׳ אסורה כלל דאתמ׳ אכסדרה בבקע׳ כו׳ פירשנוה לעיל בס״ד ואמרינן בעשר דכ״ע לא פליגי פרש״י ז״ל דאפילו דלא נימא פי תקרה יורד וסותם לא מתסרא דהא פתחא בעלמא הוא פירש לפירושו כי אע״פ שפרוצה במלואה כיון דבעלמא חשיבא פרצה בגפופי הכא נמי אע״ג דליכא גפופי חשבינן לה פחתא כיון דאיכא תקרה כי פלגי ביות׳ מעש׳ פירש שיצא מדין פתח וצ״ל פי תקרה יורד וסותם ושמואל סבר לא אמרי׳:

א״ד ביות׳ מעש׳ כ״ע לא פליגי. פי׳ שאסור לטלטל בכלה כיון דיות׳ מעש׳ וליכא גפופי לא אמרו פי תקרה יורד וסות׳ אפי׳ ברוח אחת האכסדרה לפר״ת ז״ל. כי פליגי בעש׳ פי׳ כי פליגי בעשר ודליכא גפופי באכסדרה דאי בדאיכא גפופי בלא סתימת פי התקר׳ נמי מתכשרא דהא פתחא בעלמא הוא אלא על כרחין בדליכא גפופי קאמר דלא חשיב פתחא וה״ה בכל שנפרץ בקרן זוית. ודכותא נמי כי אמרינן דביות׳ מעש׳ דכ״ע לא פליגי בכה״ג מיירי דליכא גיפופי דאיכא תרתי לגריעותא דפתח שהוא ביותר מעש׳ ושאין לה גפופי הנעשין בעלמא פתח בעש׳ מיהת ושמעי׳ מינה דאפילו ביות׳ מעש׳ אמרי׳ לרב פי תקרה יורד וסותם ואפילו להא לישנא כל שלא נפרצה בקרן זוית ויש לה גפופי דכיון דאיכא גפופי הא איכא חדא למעליותא וכדמכש׳ נמי בעש׳ אפילו בלא גפופי כיון דאיכא חדא למעליותא וכן פירש הר״ז הלוי ז״ל זקנו של מורי הר״א ז״ל וכן עיקר ופסק הוא ז״ל הלכה כלישנא בתרא דביות׳ מעש׳ לא רומרינן פי תקר׳ יורד וסותם בכל שהוא בקרן זוית או נפרץ במלואו: אלא הא דאמ׳ רב יהודה כו׳ פי׳ דאמרינן פי תקרה יורד וסותם להך לישנא דאמרת דאפילו בעשר פליגי כרב כלומ׳ מתוקמה כרב ולא כשמואל וזו קשה על רש״י ז״ל שכתב דמוד׳ שמואל דאמרינן בג׳ מחיצות פי תקרה יורד וסותם אלא שהוא ז״ל נשמר מזה ודחק עצמו דהכא מיירי שהקורה הזאת ראשיה נתונים על גבי יתדות ורב יהודה דשרי משו׳ דאמרינן פי תקרה יורד וסות׳ זו קשה לרש״י ז״ל דאמאי פסולה לשמואל דהא מודה שמואל דאמרי׳ פי תקרה יורד וסותם בד׳ רוחותיה משני צדיה ומשני ראשיה.

ומתוך טעמים אלו לא תירצה בנפרצה מרוחות מכוונות זו כנגד זו ונשאו ונתנו רב ושמואל בתירוצה והוא שרב תירצה בנפרץ בקרן זוית שאין להתירה מתורת פתח אף בעשר והוא הדין אם נפרצה ביתר מעשר אעפ״י שלא נפרצה בקרן זוית וזו אין מעכבת שלא להכשירה מדין סתימת פי תקרה אלא אף הוא צריך בתירוצו שקירויו באלכסון ופרשו בו גדולי הרבנים שנעשה בשפוע כעין שלנו שכל כיוצא בזה אין לומר בה פי תקרה יורד וסותם. ויש מקשים עליהם ממה שאמרו בסמוך שמואל לא אמ׳ כרב באלכסון לא קתני. ואם כפי׳ זה הרי סתם קירויו כך הוא עד שמתוך כך הם מפרשי׳ אותה בענין אחר. ולדעתי אין כאן קושיא שסתם גגות שלהם לא היו משופעים כמו שהתבאר בכמה מקומות. ואחר כך חזר שמואל לדין חצר במשנתנו ופרשה בפרצה יתר מעשר שברוח אחת נאסרה וביאר שלא תפש בה שתי רוחות אלא משום בית שבאחת מיהא פי תקרה יורד וסותם בבית והקשו לו מבית שאף בשתי רוחות נאמר כן שאעפ״י שבאכסדרה בבקעה ראינו לשמואל שאינו סובר פי תקרה יורד וסותם הני מילי בשלש ר״ל באכסדרה שאין שם מחיצה רביעית כלל שהרי כנגד הפתח כלו פרוץ במלואו בלא שום רושם של דופן אבל בית שהיו בו ארבעה מחיצות ונפרצו קצתם אי אפשר שלא נשארו בהם גיפופי׳ ואם כן אף בשתי רוחות כן ואף ביתר מעשר שכל שאתה בא להכשיר מתורת סתימת פי תקרה אף ביתר מעשר כן ונכשיר את הכל אף לשבת הבאה. ויש גורסין דוקא בארבע אבל בשלש אית ליה וכבר כתבנו ענין גירסא זו עם שאר ענינים ראויים לסוגייא זו בפרק פסים. ומכל מקום בכאן תירצוה שנפרץ בקרן זוית וקירוה בארבעה ר״ל נפרץ בקרן זוית שאין כאן דין פתח וקירויו רחוק ארבעה טפחים שהוא שיעור מקום מן הפרצה שנמצא כשתאמר יורד וסותם אינו סותם מקום הכותל הנפרץ אלא לפנים הימנו שיעור מקום שאין בו שום רשום של כותל והרי כתבנו לדעתו שאין אומרי׳ פי תקרה יורד וסותם אלא במקום שנאמר בו גפוף לכותל וזו שאין בה שום גיפוף אין כאן עוד לומר פי תקרה יורד וסותם. ואמרו על זה שמואל לא אמ׳ כרב דלא קתני באלכסון. רב לא אמ׳ כשמואל שאם אין כאן אלא ריחוק התקרה הרי נשארו שלשה הכותלים עם תקרה שלהם ונעשו כאכסדרה שאין בה אלא שלש מחיצות ואומרי׳ בה פי תקרה יורד וסותם אעפ״י שאין שום רשות לדופן מצד רביעי וזהו מחלקתם באכסדרה בבקעה שלדעת רב מטלטלין בכלה מדין סתימת פי תקרה ולשמואל אין מטלטלין (לה) [בה] אלא בארבע אמות שאין אומרין בה פי תקרה יורד וסותם אף ברוח אחת כל שנפרץ במלואו ולא נשארו בו גיפופין כלל כגון אכסדרה שלא היה שם דופן רביעי מעולם. והרי שמשנתנו נתישבה לדעת שניהם ולמדת שמה שפרשנו על שטתנו בענין אכסדרה שיש לה שלש מחיצות והרבה מפרשי׳ בלבלו את השמועה מצד שטה אחרת שיש להם באכסדרה ובשאר דברים שבסוגיא זו כמו שתמצא בפירושיהם ועיקר הפי׳ הוא על הדרך שכתבנו אלא שלעקר הענין חזרו ואמרו בעשר כולי עלמא לא פליגי כלומר כל שאין הפרצה יתרה מעשר אעפ״י שנפרץ הבית לאותו רוח במלואו לדברי הכל אומרי׳ בו פי תקרה יורד וסותם מאחר שאף הוא מודה בעלמא בכל שיש שם גיפופין שהוא פתח בזו אעפ״י שאין שם גיפופין או שנפרץ בקרן זוית שאינו פתח הואיל ולא נפרץ ביתר מעשר אומרי׳ פי תקרה יורד וסותם כי פליגי ביתר מעשר שלדעת רב אף בזו אומרי׳ פי תקרה יורד וסותם ולשמואל הואיל ובעלמא ר״ל בחצר ובמבוי אינו פתח ואף מרוח אחת ואף בגיפופין אף בבית אין אומרין בו פי תקרה יורד וסותם. איכא דאמרי ביתר מעשר כולי עלמא לא פליגי שאף לרב הואיל ובעלמא יצא לו מתורת פתח אף בכאן אין אומרין פי תקרה וכו׳ כי פליגי בעשר שלדעת רב הואיל ובעלמא בשלא נפרץ במלואו הוי פתח בזו אעפ״י שנפרץ במלואו או שנפרץ בקרן זוית דנין בו סתימת פי תקרה ולשמואל לעולם אין דנין סתימת פי תקרה לנפרץ במלואו. וזה שאמרו ביתר מעשר כולי עלמא לא פליגי פירושו בנפרץ במלואו או בקרן זוית. וכן כתבוה מגדולי הראשונים שבקאטאלונייאה. וראיה לדבריהם שהרי כשנחלקו בעשר על כרחנו בזו נחלקו שאם לא כן אף בלא תקרה פתח הוא לדברי הכל וודאי על הדרך שנחלקו זה בזה בעשר הודו זה לזה ביתר מעשר. ומכל מקום לגדולי הדור ראיתי שמפקפקין בה כמו שהתבאר בחבוריהם:

ולענין פסק הלכה כלישנא בתרא ולדעת רב וכל שנפרץ ביתר מעשר במלואו ר״ל שלא נשארו שם גיפופין או בקרן זוית אין דנין בו סתימת פי תקרה אבל בעשר אף בנפרץ במלואו או בקרן זוית אומרין פי תקרה יורד וסותם אלא אם כן הקירוי באלכסון וכן ביתר מעשר אם יש שם גיפופין ודין פי תקרה נאמר אף בשתי רוחות ודוקא דעריבן כמו שביארנו בפרק פסין:

ונשוב לענין משנתינו והוא שבמבוי שנטלה קורתו או לחיו באותה שבת בכל אלו אמ׳ ר׳ יהודה שמותרין לאותה שבת ולר׳ יוסי אסור שאם אמרו בדיורין לא אמרו במחיצות הלכה כר׳ יוסי כמו שהתבאר:

זהו ביאור המשנה ופסק שלה ודברים שנכנסו תחתיה בגמרא ממה שלא ביררנו במשנה אלו הן:

בפרש"י בד"ה לשון קצר כו' ואחת סמוך לה ארכה במקצוע מזרחית ובד' כו' עכ"ל כצ"ל:

תוס' בד"ה ושמואל אמר אפי' ביתר מעשר ומיירי בין בעשר בין ביותר מי' ונקט ב' כו' עכ"ל פי' לדבריהם מדקאמר אפי' ביתר מעשר משמע דמוקי לה נמי בעשר והיינו לגבי חצר בעשר בקרן זוית כדאוקמא רב וביתר מי' אפי' מרוח א' ולא נקט ב' רוחות אלא משום בית דמהני פי תקרה ברוח אחד אפי' ביתר מי' כיון כו' ואהא קאמרי דלא מצי תלמודא למימר הא דנקט ב' רוחות לאו משום בית הוא דמהני פי תקרה אפי' ביתר מי' אלא נמי משום חצר גופיה דאיירי נמי בי' דא"כ לא הוה ליה מש"ה למנקט ב' רוחות כו' ר"ל כיון דלשמואל איירי אף ביתר מי' ע"כ דהיינו עיקר חידושא דאף ברוח אחד ביתר מי' אסור לא ה"ל למנקט כלל ב' רוחות כ"א נפרצה סתם כו' ומהרש"ל שכתב בזה דס"ל לתוספות דהא ליכא כו' אולי שהבין דברי התוספות בדרך אחרת ודו"ק:

בא"ד ולא רצה רב להעמיד אף ביתר מי' ומשום בית כמו שמואל כו' עכ"ל ר"ל לאו ממש כשמואל דאהא קמשני תלמודא לרב ה"ל אכסדרה דאפי' בנפרצו ב' מחיצות במילואן אמרי' בהו פי תקרה יורד וסותם אלא דר"ל כשמואל דאיירי בחצר אף ביתר מי' מרוח א' ונקט ב' רוחות משום בית וכשמעתיה דרב בקירויו באלכסון לפי פר"י שנפרץ הקירוי באלכסון דבכה"ג מרוח אחד מהני פי תקרה ואהא תירצו התוס' דקסבר רב דאי הוה מיירי ביתר מי' כו' לא ה"ל למנקט ב' רוחות בחצר משום בית א"נ סבר רב כו' ולקמן דקאמר תלמודא רב לא קאמר כשמואל א"כ ה"ל כו' נמי לאו ממש כשמואל קאמר דנקט ב' רוחות בחצר משום בית דאהא לא משני תלמודא מידי התם אלא דצ"ל כדברי התוס' דהכא אלא דבא לומר כיון דאוקימתא דשמואל בבית בנפרץ בקרן זוית וקרויו בד' מפורש טפי כאוקימתא דרב בקרויו באלכסון כמ"ש התוס' לעיל א"כ אמאי לא אוקמא רב בבית כשמואל ומשני דא"כ ה"ל כו' ודו"ק:

בפרש"י בד"ה קורה ארבע כו' מותר לטלטל תחתיה דד' פיותיה יורדין כו' עכ"ל וכן פרש"י לעיל בפ' כיצד משתתפין דלענין טלטול תחתיה קאיירי וניחא לפירושו לאתויי ראיה מיניה כרב דאמרי' פי תקרה אפי' בד' מחיצות אבל לשיטת ר"ת ור"ח שפירשו לעיל בשמעתין דאפילו לרב לא מהני פי תקרה בד' מחיצות ליכא לפרושי הכי אלא כמ"ש שם דאיירי שג' רוחות מוקפות מחיצות גמורות וקורה המתיר ע"י פי תקרה היינו במחיצה רביעית ודו"ק:

רש"י בד"ה ושמואל כו' ביתר מעשר ולא מיתנא ליה כו' כצ"ל:

בד"ה וקירויו נמי כו' משופע לדידי נמי האי שתי רוחות חדא קרן זוית הוא וכגון שנפרץ זה הכותל מן הקירוי על פני כו' ברוחב ארבע וחמש אמות כו' ארבע פיות שצריך כו' הוא נפרץ בארבעה כו' במקצוע צפונית ובארבע כו' כצ"ל והד"א. ונ"ב כזה :

תוס' בד"ה וקירוי כו' שנפרץ הקירוי באלכסון כו'. נ"ב כזה :

בד"ה ושמואל כו' בין בעשר בין ביתר כו'. נ"ב וכמו שפי' רב בקרן זוית ודו"ק:

בא"ד דאיירי נמי בעשר דלא כו' כצ"ל:

בא"ד כסתם פרצה שהיא יותר מעשר. נ"ב ואין לנו להקשות דלמא הא קמ"ל דבשני רוחות לא אמרי' פיתחא הוא משוס דס"ל לתוס' דהא ליכא חידוש דפשיטא עשר בקרן זוית הוא פרצה ולא חשיב כפיתחא וק"ל:

בא"ד ומשום בית כמו שמואל. נ"ב פי' לאשמועינן דמרוח אחת אמרינן פי תקרה אפי' ביתר מעשר אף שרב מוקי באלכסון דאין שייך לומר פי תקרה אפי' ברוח אחת כדפרש"י התוס' פירשו לטעמייהו דאלכסון הוא כמו שפירש ר"י לעיל ואינו שייך ברוח אחת אלא בשתי רוחות ובקרן זויות וק"ל (עיין במהרש"א):

רש"י ד"ה וקירויו. חמש אמות לכאן ברוחב ארבעה טפחים. כצ"ל. וכן לקמן במקום ארבע צ"ל ארבעה. וכן בגמרא צ"ל וקירויו בארבעה. וטעם שיעורא דד"ט נראה דהוא כמו לעיל (רד"ו) מראשו בד' עמש"כ שם:

בא"ד נמצא כאן ד' פיות כו' וחמש ועוד לצפון. וכ"כ לקמן בלה"ק. "ועוד אחת לנגד פרצת כותל הצפוני ה' אמות" נראה שהוא לא בדיוק כי אינו אלא ה"א פחות ד"ט. [וכן פי תקרת המזרחית אינו אלא ה' אמות פחות ד"ט אשר חסרה הפרצה הצפונית] . ובהציור שנרשם אות ג' בהמשכת פרצת הקירוי ממזרח למערב הוא טעות וצ"ל אות ד' המורה ד"ט ומה שמסובב בסה"ד למחוק תיבת ארבע הוא טעות ואף שבהעתקת המהרש"א ליתנה הוא ט"ס. ומש"כ במקצוע מזרחית. וגי' מהרש"ל צפונית נ"ל יותר להגיה מערבית. דכיון דקורא להך שבפרצת מזרח. דרום. ראוי לקרות לזו מערב:

תוס' ד"ה וקירויו בד'. אלא אלכסון כו' דהיינו ז' אמות. ג"ז אינו מדויק. דאלכסון מזע"ז דהוא רוחב הפרצה. הוא פחות חומש מי' אמות [ונראה דהאי אלא כו' קאי למעלה. ור"ל דלא הויא רוחב הפרצה לפרש"י אלא בכדי אלכסון כו'] :

כגון שנפרצה. בה פרצה אחת שתופסת בשתי רוחותיה דהיינו בקרן זוית: דפיתחא בקרן זוית לא עבדי. דלאו אורחיה הוא: משתי רוחות נמי וכו'. אכתי סלקא דעתיה שתי רוחות ממש: אמרי בי רב. הא נמי בקרן זוית אע''ג דבעשר אוקימנא לא אמרינן פתחא הוא דפתחא בקרן זוית לא עבידי ומשום פי תקרה נמי לא כגון שקירויו באלכסון בשפוע כגון גגין שלנו דליכא פה דהיינו כעין ארזילא דאמרינן בעושין פסין (לעיל דף כה:): ושמואל אמר מתניתין אפילו ביתר מעשר. ולא מיתנא ליה אלא בשתי רוחות כדמפרש ואזיל ואחצר קא מהדר שמואל: משום בית. דלא אפשר ברוח אחת משום פי תקרה יורד וסותם: ותו מי אית ליה לשמואל פי תקרה יורד וסותם. דמוקמינן לה מתני' ביותר מעשר וקאמר דבית לא מתסר והאמר שמואל בריש פרקין באכסדרה בבקעה דאין מטלטלין בה אלא בארבע אמות: כי לית ליה בארבע. במקום שצריך לעשות ארבע מחיצות בסתימת פי תקרה יורד וסותם כגון אכסדרה: אבל בשלש. דאי היתה בה מחיצה כהלכתה ופי תקרה לשלש מחיצות מכשיר: מ''מ קשיא. שתי רוחות אמאי לא אמרינן פי תקרה יורד וסותם ושמואל לא מצי מוקי בקירוי אלכסון דא''כ ברוח אחת נמי תתסר הואיל דיותר מעשר: כדאמרי בי רב. דהאי שתי רוחות קרן זוית קאמר: וקירויו. נמי אף ע''ג דלא איירי ביה מתניתין מבעי ליה לאוקומי שאינו כשאר תקרות אלא משופע לדידי נמי האי שתי רוחות חדא קרן זוית הוא וכגון שנפרץ זה הכותל מן הקירוי על פני כל הפרצה סמוך לה במזרח ובצפון חמש אמות לכאן ברוחב ד' אמות וחמש אמות ועוד לכאן ברוחב ארבע נמצאו כאן ארבע פיות שצריך לסתום פי תקרה בחמש אמות למזרח וחמש ועוד לצפון הרי שתי סתימות ועכשיו נמצאו סתימות הללו נמשכות לפנים בחלל הבית מרוחקות ממקום המחיצה ד' לכאן וד' לכאן וצריך לסתום פי תקרה ארבע בשפת מקצוע פרצת הקירוי המזרחי בדרומה משפת המזרחי ולכותל וכן ארבע בשפת מקצוע פרצת הצפונית לשון קצר שנפרץ בקרן זוית וקירויו נפרץ בארבע ברוחב לפנים למזרח וכן לצפון ואורך פרצת הקירוי חמש אמות לכאן וחמש אמות ועוד לכאן כמדת פרצת הכותל שיש כאן ארבע פיות תקרה אחת למזרח חמש אמות ארכה ואחת אורך ארבע סמוך לה בדרום ועוד אחת לנגד פרצת כותל הצפוני חמש אמות ארכה ואחת סמוך לה ארכה (ארבע) במקצוע מזרחית ובארבע לית לשמואל פי תקרה יורד וסותם: ה''ג שמואל לא אמר כרב אלכסון לא קתני. להכי לא אוקמא שמואל בעשר ובקירוי שלם כרב דבית קתני סתמא וכל הבתים קירוין חלקין ולא באלכסון הלכך . נהי נמי דפתחא לא הוי בקרן זוית נסתמה פי תקרה בשתי רוחות אבל פרצת הקירוי איכא למימר דקתני בית שנפרץ בית וקירויו עמו קאמר ובשתי רוחות כגון קרן זוית אצטריכא ליה דאי ברוח אחת אפילו נפחת הקירוי בד' רוחב כנגד כל הפרצה דהיינו אורך יותר מעשר אין כאן אלא שלש פי תקרה אחת ארוך ושנים קצרים ובשלש אית ליה יורד וסותם: ורב לא אמר כשמואל. דא''כ דנפרץ הקירוי עמהן ויש כאן ארבע פיות אפילו הכי איכא למימר בכולהו יורד וסותם דהכי סבירא ליה באכסדרה בבקעה: בעשר כולי . עלמא לא פליגי. דבלאו סתימת פי תקרה נמי פתחים הם: קורה ארבעה מתיר בחורבה. חורבה הפרוצה ברשות הרבים ונאסרה בטלטול ויש בה קורה ראשיה נתונים על שני יתידות מותר לטלטל תחתיה דארבע פיותיה יורדין וסותמין ב' בצדה וב' בראשיה:

רוחות אית ליה פי תקרה ובלבד שלא יהא מפולש ומשום הכי נקט בבקעה דבחצר סתם אכסדרה יש לה ג' מחיצות דסתמא מושכת בכל החצר באורך או ברוחב אלא שהיא עד אמצע החצר ופרוצה לפנים במילואו להכי נקט בקעה דאפילו אין לה אלא שתי מחיצות ופרוצה משני צדדין אית ליה לרב פי תקרה ובסמוך גרס כי לית ליה בשלש אבל בארבע אית ליה וכן גרסי רבינו חננאל ורבינו תם והכי פי' בשלש שיש שלש מחיצות והרביעית פרוצה במלואה אבל בארבע שיש ברביעית לחי או פס דאיכא שם מחיצה אע''פ שפרוצה מרובה או שפרוצה יתר מעשר אמרי' פי תקרה ופריך מ''מ קשיא דנימא פי תקרה אפי' בשתי רוחות כיון דאין פרוצים במילואן ויש בכל רוח שם מחיצה דבין לרב ובין לשמואל אין חילוק בין מרוח אחת לשתים ואי נפרץ במילואו אפילו מרוח אחת לא אמרינן פי תקרה יורד וסותם ומשני שנפרץ בקרן זוית וקירויו בארבע שנפרץ ונפל גם מן הקרוי עד שמופלג מן הכותל ארבע מכל רוח ורוח דאף ע''פ דיש כאן ד' מחיצות שלא נפרץ במילואו לא חשיבי הנך מחיצות לסייע לקירויו ולימא פי תקרה כיון דמופלג מהן ארבע וה''ה דאפילו ברוח אחת בכי האי גוונא לא אמרי' יורד וסותם ולא נקט קרן זוית אלא משום דאורחא דמילתא דכשנפרץ שם רגיל להיות נופל מן הקירוי עמו אי נמי דוקא בקרן זוית משום דאיכא תרתי לריעותא דטעמא דפי תקרה משום דדמי לפתח כדמפליג בסמוך בין עשר ליתר מעשר ובקרן זוית לא דמי לפתח משום דפתחא בקרן זוית לא עבדי אינשי וא''ת מאי פריך משתי רוחות נמי נימא פי תקרה נוקי שתי רוחות. דמתניתין שנפרץ זה כנגד זה דהוי מפולש ולא אמרינן פי תקרה וי''ל דניחא ליה לאוקומא בכל ענין ועוד דומיא דחצר דלא הוי מפולש דהא וכן בית קתני: וקירויו באלכסון. פי' בקונטרס בשיפוע כעין גגין שלנו דליכא פה היינו כי ארזילא כדאמרי' בעושין פסין ותימה מה דהוה ליה למינקט כי ארזילא כדנקט התם ואור''י דמיירי שנפרץ הקירוי באלכסון עם המחיצות בקרן זוית וכי האי גוונא לא אמרינן פי תקרה: ושמואל אמר אפי' ביתר מעשר. ואיירי בין בעשר בין ביותר מעשר ונקט שתי רוחות משום בית דמרוח אחת מהני פי תקרה אפילו ביתר מעשר כיון דאיכא שם ארבע מחיצות ולא מצי למימר דנקט שתי רוחות משום דאיירי נמי בעשר דלא הוה ליה משום הכי למינקט שתי רוחות כי אם נפרצה סתם דהוי מרוח אחת והוי משמע כסתם פרצה שהיא יתר מי' ולא רצה רב להעמיד אף ביתר מעשר ומשום בית כמו שמואל דקסבר רב דאי הוה מיירי ביתר מעשר לא לתני שתי רוחות כלל אלא הוה ליה למיתני דווקא ביתר מעשר מרוח אחת ולא הוה ליה למנקט שתי רוחות משום בית אי נמי סבר רב דביתר מי' לא יתיר רבי יהודה אף לאותה שבת כמו שמיקל בעשר בקרן זוית אע''פ שזו וזו נחשב לו כפרצה ולא פתח: וקירויו בארבע. רש''י פירש שנפרץ הכותל חמש מכאן וחמש לכאן ולא דק דאם כן לא הויא פרצה יתר מעשר אלא אלכסון של חמש על חמש דהיינו שבע אמות ולא חש לדקדק בזה: שמואל לא אמר כרב דלא קתני אלכסון. אע''ג דלא קתני נמי שנפרץ הקירוי ברחב ארבע מ''מ חשיב כמאן דתני ליה בהדיא כיון דקתני שנפרצה משתי רוחות שאז רגיל הקירוי ליפול אבל אין דרכו לפרוץ באלכסון: רב לא אמר כשמואל דא''כ הוי ליה אכסדרה. כלומר אפי' נפרצה רביעית ושלישית במילואו אמר פי תקרה כמו באכסדרה: בעשר כולי עלמא לא פליגי. פירש בקונטרס דבלאו סתימת פי תקרה נמי פתחים הם וקשה לפירושו דלאיכא דאמרי דמוקי פלוגתייהו בעשר ולית ליה לשמואל פי תקרה ולא אמרינן פתחא הוא אלא נראה דמכח פי תקרה חשבינן ליה פתח ללישנא קמא כי אע''פ שהוא במילואו דפי תקרה הוי מטעם פתח כדפרישית לעיל:

דף צד - ב

הערות

פרשנים

בחירת עמוד

תצוגה וקריאה

שמירה ושיתוף

חיפוש בעמוד