|
טקסט הדף מנוקדוַיְכַסֵּהוּ הֶעָנָן לָהָר וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה [מֹשֶׁה] וְכׇל יִשְׂרָאֵל עוֹמְדִין וְלֹא בָּא הַכָּתוּב אֶלָּא לַחְלֹק כָּבוֹד לְמֹשֶׁה רַבִּי נָתָן אוֹמֵר לֹא בָּא הַכָּתוּב אֶלָּא לְמָרֵק אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה שֶׁבְּמֵעָיו לְשׂוּמוֹ כְּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת רַבִּי מַתְיָא בֶּן חָרָשׁ אוֹמֵר לֹא בָּא הַכָּתוּב אֶלָּא לְאַיֵּים עָלָיו כְּדֵי שֶׁתְּהֵא תּוֹרָה נִיתֶּנֶת בְּאֵימָה בִּרְתֵת וּבְזִיעַ שֶׁנֶּאֱמַר עִבְדוּ אֶת ה' בְּיִרְאָה וְגִילוּ בִּרְעָדָה מַאי וְגִילוּ בִּרְעָדָה אָמַר רַב אַדָּא בַּר מַתְנָה אָמַר רַב בִּמְקוֹם גִּילָה שָׁם תְּהֵא רְעָדָה בְּמַאי קָא מִיפַּלְגִי רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי וְרַבִּי עֲקִיבָא בִּפְלוּגְתָּא דְּהָנֵי תַּנָּאֵי דְּתַנְיָא בְּשִׁשָּׁה בַּחוֹדֶשׁ נִיתְּנָה תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר בְּשִׁבְעָה בּוֹ מַאן דְּאָמַר בְּשִׁשָּׁה בְּשִׁשָּׁה נִיתְּנָה וּבְשִׁבְעָה עָלָה (דִּכְתִיב וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי) מַאן דְּאָמַר בְּשִׁבְעָה בְּשִׁבְעָה נִיתְּנָה וּבְשִׁבְעָה עָלָה [דִּכְתִיב וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי] רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי סָבַר לַהּ כְּתַנָּא קַמָּא דְּאָמַר בְּשִׁשָּׁה בַּחוֹדֶשׁ נִיתְּנָה תּוֹרָה הִלְכָּךְ זֶה הָיָה מַעֲשֶׂה אַחַר עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת וַיִּשְׁכּוֹן כְּבוֹד ה' עַל הַר סִינַי וַיְכַסֵּהוּ הֶעָנָן שֵׁשֶׁת יָמִים לְמֹשֶׁה וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי לְקַבּוֹלֵי שְׁאָר תּוֹרָה דְּאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ וַיִּשְׁכּוֹן כְּבוֹד ה' מֵרֹאשׁ חוֹדֶשׁ וַיְכַסֵּהוּ הֶעָנָן לָהָר וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי לְקַבּוֹלֵי עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת הָא קַבִּילוּ לְהוּ מִשִּׁשָּׁה וְהָא אִסְתַּלַּק עָנָן מִשִּׁשָּׁה וְרַבִּי עֲקִיבָא סָבַר לַהּ כְּרַבִּי יוֹסֵי דְּאָמַר בְּשִׁבְעָה בַּחֹדֶשׁ נִיתְּנָה תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי עֲקִיבָא הַיְינוּ דְּמַשְׁכַּחַתְּ לַהּ בְּשִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז נִשְׁתַּבְּרוּ הַלּוּחוֹת עֶשְׂרִין וְאַרְבְּעָה דְּסִיוָן וְשִׁיתְּסַר דְּתַמּוּז מָלוּ לְהוּ אַרְבְּעִין יוֹמִין דַּהֲוָה בָּהָר וּבְשִׁבְסַר בְּתַמּוּז נְחֵית וַאֲתָא וְתַבְרִינְהוּ לְלוּחוֹת אֶלָּא לְרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי דְּאָמַר שִׁשָּׁה דִפְרִישָׁה וְאַרְבְּעִין דְּהַר עַד עֶשְׂרִין וּתְלָת בְּתַמּוּז לָא אִתַּבּוּר לוּחוֹת אָמַר לְךָ רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אַרְבְּעִין דְּהַר בַּהֲדֵי שִׁשָּׁה דִפְרִישָׁה אָמַר מָר וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה מֹשֶׁה וְכׇל יִשְׂרָאֵל עוֹמְדִין מְסַיַּיע לֵיהּ לְרַבִּי אֶלְעָזָר דְּאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה מֹשֶׁה וְכׇל יִשְׂרָאֵל עוֹמְדִין וְלֹא בָּא הַכָּתוּב אֶלָּא לַחְלֹק לוֹ כָּבוֹד לְמֹשֶׁה מֵיתִיבִי קוֹל לוֹ קוֹל אֵלָיו מֹשֶׁה שָׁמַע וְכׇל יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁמְעוּ לָא קַשְׁיָא הָא בְּסִינַי הָא בְּאֹהֶל מוֹעֵד וְאִי בָּעֵית אֵימָא לָא קַשְׁיָא הָא בִּקְרִיאָה הָא בְּדִבּוּר רַבִּי זְרִיקָא רָמֵי קְרָאֵי קַמֵּיהּ דְּרַבִּי אֶלְעָזָר וְאָמְרִי לַהּ אָמַר רַבִּי זְרִיקָא רַבִּי אֶלְעָזָר רָמֵי כְּתִיב וְלֹא יָכוֹל מֹשֶׁה לָבֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד כִּי שָׁכַן עָלָיו הֶעָנָן וּכְתִיב וַיָּבֹא מֹשֶׁה בְּתוֹךְ הֶעָנָן מְלַמֵּד שֶׁתְּפָסוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה וֶהֱבִיאוֹ בֶּעָנָן דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל תָּנָא נֶאֱמַר כָּאן בְּתוֹךְ וְנֶאֱמַר לְהַלָּן בְּתוֹךְ וְיָבוֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּתוֹךְ הַיָּם מָה לְהַלָּן שְׁבִיל דִּכְתִיב וְהַמַּיִם לָהֶם חוֹמָה אַף כָּאן שְׁבִיל וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר לָמָּה הִקְדִּים קְרִיאָה לְדִיבּוּר לִימְּדָה תּוֹרָה דֶּרֶךְ אֶרֶץ שֶׁלֹּא יֹאמַר אָדָם דָּבָר לַחֲבֵירוֹ אֶלָּא אִם כֵּן קוֹרֵהוּ מְסַיַּיע לֵיהּ לְרַבִּי חֲנִינָא דְּאָמַר רַבִּי חֲנִינָא לֹא יֹאמַר אָדָם דָּבָר לַחֲבֵירוֹ אֶלָּא אִם כֵּן קוֹרֵהוּ לֵאמֹר אָמַר רַבִּי (מוּסְיָא בַּר בְּרֵיהּ דְּרַבִּי מַסְיָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי מוּסְיָא) רַבָּה מִנַּיִין לָאוֹמֵר דָּבָר לַחֲבֵירוֹ שֶׁהוּא בְּבַל יֹאמַר עַד שֶׁיֹּאמַר לוֹ לֵךְ אֱמוֹר שֶׁנֶּאֱמַר וַיְדַבֵּר ה' אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר מִכְלָל דְּתַרְוַויְיהוּ סְבִירָא לְהוּ מִלּוּאִים כׇּל הַכָּתוּב בָּהֶן מְעַכֵּב בָּהֶן דְּאִיתְּמַר מִלּוּאִים רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי חֲנִינָא חַד אָמַר כׇּל הַכָּתוּב בָּהֶן מְעַכֵּב בָּהֶן וְחַד אָמַר דָּבָר הַמְעַכֵּב לְדוֹרוֹת מְעַכֵּב בָּהֶן שֶׁאֵין מְעַכֵּב לְדוֹרוֹת אֵין מְעַכֵּב בָּהֶן תִּסְתַּיֵּים דְּרַבִּי יוֹחָנָן הוּא דְּאָמַר כׇּל הַכָּתוּב בָּהֶן מְעַכֵּב בָּהֶן מִדְּקָאָמַר לֵיהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ לְרַבִּי יוֹחָנָן אִי מָה מִלּוּאִים כׇּל הַכָּתוּב בָּהֶן מְעַכֵּב בָּהֶן וְלָא קָא מַהְדַּר לֵיהּ וְלָא מִידֵּי תִּסְתַּיֵּים מַאי בֵּינַיְיהוּ רש"יויכסהו הענן להר. ולא למשה שהרי כל אותן ששת ימים עלה וירד בהשכמה לומר להם אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים (שמות יט) וישב משה את דברי העם אל ה' ולמחר נאמר לו לך אל העם וקדשתם ולמחר לך רד העד בעם: ולא בא הכתוב. לומר ויקרא אל משה לבדו אלא לחלק לו כבוד: למרק אכילה ושתיה. ר' נתן סבר לה כרבי יוסי הגלילי דפרישה למשה הואי אך לא ללמוד מכאן לשאר הנכנסין למחנה שכינה פרישה שלא היתה פרישה זו אלא שבששה ימים הללו נתמרקה אכילה שבמעיים להיות כמלאכי השרת אבל בעלמא לא בעינן מירוק: לאיים עליו. הוא נמי סבר לה כר' יוסי הגלילי דפרישה למשה ולהבדילו מבני אדם שתחול עליו אימה בהיותו לבדו יבין וישים לבבו ליכנס למחנה שכינה באימה: במקום גילה. מתן תורה של לוחות דכתיב (תהלים יט) פקודי ה' ישרים משמחי לב: במאי קא מיפלגי. מה ראייה מביאין לדבריהן: ניתנה תורה. עשרת הדברות ומקראי ילפי טעמייהו תנא קמא ורבי יוסי במסכת שבת פרק רבי עקיבא: מ''ד בששה כו'. כדי נסבא הכא ופירוש היה בספרים כי היכי דלא תיקשי לך לקמן היאך שלמו ארבעים בי''ז בתמוז שנשתברו הלוחות: בשבעה עלה. לקבל הלוחות ושהה מ' יום: ר' יוסי הגלילי סבר לה כתנא קמא. הלכך על כרחך ששה ימים ויום השביעי על כרחך אחר עשרת הדברות היו ופירש משה ששה ימים ובשביעי נכנס לקבל הלוחות: ור''ע סבר לה כרבי יוסי. הלכך שביעי זה ז' לחודש היה: בשלמא לר''ע. דאמר לא הוי פרישה התם מ' יום הוא ולא יותר ושלמו בי''ז בתמוז כ''ד בסיון שהרי ו' ימים עברו ממנו ובשביעי עלה וכמה שנכנס בתוך השביעי כשעלה נתעכב לירד בתוך י''ז בתמוז שהוא מ' שלימין: קול לו קול אליו. וישמע את הקול מדבר אליו (במדבר ז) לו היה יכול לומר וכתב מדבר אליו ללמדך שאליו לבדו היה נמשך הקול באהל מועד משהוקם המשכן ונדבר עמו מעל הכפורת לא היה הקול נשמע לישראל דהאי קרא דוישמע את הקול באהל מועד כתיב רישיה דקרא ובבא משה אל אהל מועד וגו': שהוא בבל יאמר כו'. תלמוד לומר לאמר לא אמור הדברים אלא אם כן נותן לו רשות: מכלל דתרוייהו וכו'. מהדר לעיל מדאמר ליה ריש לקיש לר' יוחנן אי מה מלואים כל הכתוב בהן וכו' ואודי ליה מכלל דתרוייהו כו': ותסתיים. פלוגתא דרבי יוחנן ורבי חנינא דפליגי בהא מילתא בעלמא תסתיים מהכא דרבי יוחנן הוא דאמר כל הכתוב בהן מעכבא בהן: תוספותבמקום גילה. כדכתיב עוז וחדוה במקומו (דה''א טז): ורבי עקיבא סבר לה כר' יוסי. בלאו הכי צריך לסבור כר' יוסי כיון דס''ל בשבת פרק אמר רבי עקיבא (דף פו.) חמש עונות ומוכח התם דעל כרחך סבר כר' יוסי: מסייע ליה לרבי אלעזר. לא ידענא מה שייך למימר מסייע ליה במילתא דפליגי תנאי ואדרבה כולהו תנאי דלא כוותיה ר' יוסי הגלילי ר' נתן ורבי מתיא בן חרש לבד מרבי עקיבא לחודיה ושמא משום דהלכה כר' עקיבא מחבירו קאמר מסייע ליה: משה שמע ישראל לא שמעו. לא מצי לשנויי דההיא אתיא דלא כר''ע אלא כתנאי דפליגי עליה לעיל דאדרשה דקרא דקול לו קול אליו מסתמא ליכא מאן דפליג: הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי
דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג
CC BY-NC
|