בהמה טהורה שנקנתה תמורת פירות שביעית או תמורת דמי שביעית. בהמת שביעית נחשבת לדמי שביעית, ולכן חלים עליה דיני קדושת שביעית.
בגמרא (בכורות יב, ב) מובאים לגבי בהמת שביעית שני דינים מיוחדים:
א. בהמת שביעית פטורה ממצות בכורה, שכן לא נוכל לשרוף את אימורי הבכור על גבי המזבח, ועל כן אין בו בבכור כל קדושה, ומותר לעבוד בו, לשוחטו ולאכול את בשרו. יש אומרים, שבזמן הזה שמצוות שמיטה היא מדרבנן, בהמת שביעית חייבת בדיני בכור; וכן פסק החזון איש.
ב. אסור לפדות פטר חמור בשה של שביעית, שכן בנתינת השה לכהן קונה הבעלים את החמור לעצמו, ונמצא שבהמה טמאה נקנתה בדמי שביעית, דבר שאסור משום סחורה בפירות שביעית.
פדיית ספק פטר חמור בשה של שביעית - מותרת, שכן אין השה ניתן בפועל לכהן משום "המוציא מחברו עליו הראיה".
(מתוך: אנציקלופדיה תורנית מרוכזת, מכון יסודות 03-5707894)