איסור גרימת הפסד או טורח לכהנים במתנותיהם. ישנם דברים שאסרו חכמים לעשותם משום "גזל השבט". לדוגמא: סאה של תרומה גדולה ותרומת מעשר וחלה וביכורים שנתערבה במאה סאים של חולין, הרי היא בטלה וכל התערובת מותרת לזרים. ברם, צריך להרים מתוך התערובת כשיעור שנפל לתוכה מן הקודש וליתנו לכהן מפני "גזל השבט", שהרי מה שנפל - ממונו של כהן הוא.
דוגמא נוספת: מי שיש לו זיתים ושמן החייבים בהפרשת תרומה - אסור לו להפריש מן הזיתים את התרומה שהוא חייב לתרום מן השמן, מפני "גזל השבט", שהרי בזה נגרמת טירחה לכהנים שיצטרכו לכתוש את הזיתים לעשות מהם שמן.
(מתוך: אנציקלופדיה תורנית מרוכזת, מכון יסודות 03-5707894)