דם שמצורעת רואה לאחר לידתה בימי טהרה, שהם שלושים ושלושה ימים לאחר שבעה ימי טומאה - לזכר, או ששים וששה ימים לאחר שבועיים ימי טומאה - לנקבה. דם טהרה של מצורעת, מטמא כרוקה וכמי רגליה, כלומר שמטמא כשהוא לח ואינו מטמא כשהוא יבש.
(מתוך: אנציקלופדיה תורנית מרוכזת, מכון יסודות 03-5707894)