כבשה או שעירה שהופרשה לקרבן חטאת בתוך שנתה הראשונה ולא הספיקו בעליה להקריבה עד שעברה שנתה.
כבשה או שעירה הבאה לשם חטאת, אינה כשרה אלא כשהיא בתוך שנתה, ואם הפריש אדם לחטאתו כבשה או שעירה בתוך שנתה, ולא הספיק להקריבה עד שעברה שנתה, ונתכפר בחטאת אחרת, יש אומרים שסוגרים אותה ברפת ומונעים ממנה מזון עד שהיא מתה ברעב, או שמאכילים אותה שעורים עד שכריסה נבקעת, או שממיתים אותה בידיים. ויש אומרים שתרעה עד שיפול בה מום ותימכר.
(מתוך: אנציקלופדיה תורנית מרוכזת, מכון יסודות 03-5707894)