א. העוברים במזיד על איסור שעונשו הוא מיתה בידי שמים.
ב. העוברים בשוגג על איסור, שעונשו במזיד הוא מיתה בידי שמים.
"חייבי מיתות בידי שמים", כגון: האוכל טבל, זר שאכל תרומה, כהן טמא שאכל תרומה טהורה, נביא שכובש את נבואתו, המוותר על דברי נביא, נביא שעבר על דברי עצמו ועוד רבים.
(מתוך: אנציקלופדיה תורנית מרוכזת, מכון יסודות 03-5707894)