היתר חכמים לטלטל מוקצה בשבת באופן שאינו מטלטלו בידו אלא בשאר אבריו, כגון על ידי דחיפת המוקצה ברגלו, בפיו, במרפקו וכדומה.
טעם ההיתר הוא, לפי שאין דרך טלטול בכך.
לכן, למשל, מי ששכח על מדף הספרים קופת צדקה באופן שנחסמה הגישה לספרים, מותר לו ליטלה במרפקו למקום אחר.
דוגמא נוספת: מעטפה שיש בה שטרי כסף שנשכחה בתיבת הדואר, מותר ליטלה בפיו כדי שלא יבוא לידי הפסד.
אם החפץ הינו "מוקצה מחמת חסרון כיס" (ע"ע), ראוי להחמיר שלא לטלטלו אפילו בגופו. לדוגמא: מי ששכח סכין של שחיטה על השולחן, ראוי להחמיר שלא ליטלו אפילו בגופו.
(מתוך: אנציקלופדיה תורנית מרוכזת, מכון יסודות 03-5707894)