הוא תפס לשון מעולה, כלומר: לשון נקיה. ביטוי תלמודי שמשמעו: התנא לא רצה לומר דבר מכוער או דבר מכאיב לכן הוא נקט בלשון זו.
ראה עוד: "לשון נקיה".
(מתוך: אנציקלופדיה תורנית מרוכזת, מכון יסודות 03-5707894)