ביטוי תלמודי שמשמעו: הקטע שנוסף במשנה או בברייתא אינו דין לעצמו, אלא יש לראותו כדברי הסבר ונתינת טעם לאמור קודם לכן.
(מתוך: אנציקלופדיה תורנית מרוכזת, מכון יסודות 03-5707894)