אחד משמונה בגדי הכהן הגדול.
המעיל, הוא בגד עליון בצורת "טלית קטן", כלומר: שני כנפות המשתפלים מלפנים ושני כנפות המשתפלים מאחור (כן דעת הרמב"ם. לדעת הרמב"ן, היה המעיל סגור גם מהצדדים, והיה פתוח מלפנים לכל האורך, ורק ליד בית הצוואר היה סגור. לדעת הראב"ד, היה המעיל עם שרוולים כמו הכתונת).
בראשו, היה המעיל פתוח כדי ראשו של הכהן הגדול.
המעיל היה קצר מהכתונת שתחתיו בטפח אחד.
את המעיל ארגו מחוטי תכלת בלבד, וכל חוט היה שזור משנים עשר חוטים של תכלת.
כדי ששפת המעיל לא תקרע, קיפלו פנימה את פי ראשו ואת שוליו למטה תוך כדי אריגה, כמו שנאמר (שמות כח, לב): "והיה פי ראשו בתוכו שפה יהיה לפיו סביב מעשה אורג... כפי תחרא יהיה לו לא יקרע".
בשולי המעיל חוברו שבעים ושניים פעמוני זהב (שלושים וששה מלפנים ושלושים וששה מאחור), ושבעים ושתייים פקעות, שנארגו מתכלת וארגמן ותולעת שני, בצורת רימונים(1).
בתוך פעמוני הזהב היו ענבלים, ובעת הליכתו של הכהן הגדול היו הפעמונים מצלצלים, כמו שנאמר: "ונשמע קולו בבואו אל הקודש"(2).
----------
(1) לדעת רש"י, תלו את הפעמונים והרימונים אחד ליד השני. לדעת הרמב"ן, היו הפעמונים מוכנסים בתוך הרימונים.
(2) בריב"ש מבואר, שהטעם ל"ונשמע קולו בבואו אל הקודש" הוא, כדי ללמד דרך ארץ, שלא יכנס אדם לביתו בפיתאומיות, אלא ישמיע קול לפני שהוא נכנס.
(מתוך: אנציקלופדיה תורנית מרוכזת, מכון יסודות 03-5707894)