|
סיפא החלק האחרון של המשפט או של המשנה. לעתים הכוונה למשנה הבאה או למשנה שבהמשך הפרק. להבדיל מן "רישא" - החלק הראשון. ופעמים, להבדיל גם מן "מציעתא" - החלק האמצעי. "סיפא איצטריכא ליה" - סופו של המקור הוצרך לו, בדיון זה יש צורך רק בסופו של המקור, ותחילתו הובאה רק אגב הסוף. "סיפא כדי נסבא" - החכם שנה כאן את הסיפא ללא צורך, כיון שאפשר להבין את הדבר מהרישא. "סיפא ודאי פליגא אמתניתין, רישא מי לימא פליגא אמתניתין" - הסיפא של הברייתא אין כל ספק שהיא חולקת על משנתנו, אבל לגבי הרישא כלום נאמר שגם היא חולקת על משנתנו. "שפיל לסיפא דקרא" - רד לסופו של הכתוב! המשך לקרוא את הכתוב! שים לבך לסוף הכתוב! |
