עולות נדבה שהיו מקריבים על המזבח בזמן שלא היה כל קרבן להקריב עליו, לא קרבן חובה ולא קרבן נדבה.
בזמנים שלא היה כל קרבן להקריב על גבי המזבח, היו מקריבים עליו עולות נדבה, כדי שלא יישאר המזבח שומם.
עולות נדבה אלו קרויים "קיץ המזבח", שכן "קיץ" הוא כינוי לפירות (ראה שמואל ב טז, ב; עמוס ח, א), וכשם שנוהג העולם הוא להעלות על השולחן פירות ומיני מתיקה בגמר הסעודה לקינוח, כך גם עולות נדבה אלו הן כקינוח סעודה למזבח.
(מתוך: אנציקלופדיה תורנית מרוכזת, מכון יסודות 03-5707894)

קורבנות נדבה שהיו מביאים מכספי הציבור שהיה העודפים שנאספו ב"שופרות" או מאשמות שניתנו לרעיה או ממותר החטאת.
את הקורבנות היו מקריבים בזמנים שבהם המזבח היה ריק ובטל מקורבנות הציבור.
(כתב: הרב איתיאל בר לוי)