שתי אותיות "שין" העשויות על שתי דפנות התפילין של ראש מעור הבתים. בדופן הימנית של הבית של ראש [מצד המניח] עושין "שין" עם שלושה ראשים, ובדופן השמאלית עושים "שין" עם ארבעה ראשים*, והן הלכה למשה מסיני. ---------- * טעמים רבים נכתבו בזוהר (פרשת פנחס) ובספרים הקדושים בטעם עשיית "שין" עם ד' ראשים. הטורי זהב (או"ח סימן לב ס"ק לה) ביאר, שהשין של ארבעה ראשים רומזת לכתב הלוחות שהיתה בהם כתיבה שוקעת (אותיות חלולות), כמו שנאמר (שמות לב, טז): "חרות על הלוחות". "השין שיש לה ד' דפנות יש לה ג' חללים כנגד ג' החללים שבשין של הלוחות". ומוסיף הט"ז: "והטעם שעושין רמז זה דווקא באות שין, כדי לרמז בהם הימים שאדם מניחן בשנה שהם שין (מצוות הנחת תפילין בימי החול הם 300) יום. ויש אומרים דשם הוי"ה בא"ת ב"ש עולה מ"צ פ"ץ והיינו שין (300), ועל כן נאמר: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא", ראשי תיבות שי"ן, שאין נראים מבחוץ אלא השיני"ן". קשה מאוד לעשות שין יפה על ידי משיכת העור במלקט (צבת). יש עושי בתים העושים את השין על ידי "דפוס" שעליו מוטבעת האות שין. לחיצת הדפוס על העור בעודו רך יוצרת עליו את צורת השין הרצויה. באופן זה נעשית האות על ידי חק תוכות. המגן אברהם (סימן לב ס"ק נז) והט"ז (שם ס"ק לה) כתבו, שטוב להמנע מעשיית השין על ידי דפוס (וראה במשנה ברורה [שם ס"ק קצג] שהביא את דבריהם ואת דעת הרמ"ע שחולק עליהם). לכן, עושי הבתים הנזהרים שלא לעשות שין בדפוס, עושים זאת באחת מהדרכים הבאות: א. עושים תחילה את השין בדפוס. לאחר מכן, לוחצים פנימה ומבטלים חלק מצורת השין הבולטת, באופן הפוסל לגמרי את צורת האות מבחינה הלכתית. אחר כך מתקנים את האות על ידי משיכה במלקט של החלק שבטלוהו. יש פוסקים המחשיבים עשייה זו כעשיית שין ביד, כי על ידי משיכת המלקט החזירו את השין מצורתה הפסולה לצורה כשרה. ב. מושכים במלקט אות ניכרת וכשרה. האות שנעשתה על ידי המלקט אינה ישרה ולכן מיישרים אותה בדפוס. משגיחים שהדפוס ילחץ ויבטל רק את החלקים הבלתי ישרים שבאות אך לא יבליט חלקי עור חדשים שהמלקט לא משכם. כדי לוודא זאת מסמנים לפני הישור בדפוס את האות הבולטת שנעשתה על ידי המלקט. כל מקום שאינו מסומן אינו מן השין הכשרה ויש לבטלו ולהחזירו על ידי משיכה במלקט. ג. עושים תחילה את השין בדפוס. אחר כך לוחצים ומבטלים את כל האות ושוב מושכים עור זה במלקט. אם יש צורך מיישרים את השין בדפוס, ומשגיחים שהדפוס לא יבליט חלקים חדשים שהמלקט לא משך אותם, כנ"ל. בשו"ע (סימן לב סעיף מג) ובמשנה ברורה (שם ס"ק קצו - ר) מבואר, שחוד השי"ן יגיע ממש עד התיתורא, וכן שהאות לא תהיה מובלעת בתוך התיתורא אלא תראה כולה על דופן הבית, לקיים מה שכתוב: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך", ואמר רבי אלעזר: אלו תפילין שבראש. "שם ה' נקרא" - ראשי תיבות: שי"ן. (מתוך: אנציקלופדיה תורנית מרוכזת, מכון יסודות 03-5707894)
