חג המוחג ביום כ"ב בתשרי, לאחר שבעת ימי חג הסוכות.
"שמיני עצרת" נקרא כן, על שם הכתוב (במדבר כט, לה): "ביום השמיני עצרת תהיה לכם, כל מלאכת עבודה לא תעשו". וכן נאמר (ויקרא כג, לו): "ביום השמיני מקרא קדש יהיה לכם והקרבתם אשה לה', עצרת היא, כל מלאכת עבודה לא תעשו".
בחז"ל מובא, משל למה הדבר דומה, למלך בשר ודם שהזמין את בניו לסעודה למספר ימים. כשהגיע זמנם להפרד, אמר להם המלך: בני! בבקשה מכם, התעכבו אתי עוד יום אחד, קשה עלי פרידתכם! - כך, כביכול, הקב"ה אמר לעצור את ישראל אצלו עוד יום, אחרי שעברו ימי חג הסוכות.
שמיני עצרת, למרות שהוא סמוך לחג הסוכות, הינו חג בפני עצמו. לא נוהגת בו מצות סוכה ולא מצות ארבעת המינים. מברכים בו את ברכת "שהחיינו" בקידוש או בהדלקת הנרות. בארץ ישראל חוגגים ביום זה גם את "שמחת תורה". בחוץ לארץ אוכלים בסוכה בשמיני עצרת, כי יום זה נחשב כספק היום השביעי של סוכות, אך אין מברכים לפני האכילה את ברכת "לישב בסוכה". את "שמחת תורה" חוגגים בחוץ לארץ למחרת "שמיני עצרת". ראה ערך: "שמחת תורה".
בשמיני עצרת מכריזים לפני תפילת מוסף: "משיב הרוח ומוריד הגשם". כמו כן, מתפללים "תפילת גשם", שבה משבחים את ה' על גבורתו בהורדת גשמים ומתפללים אליו שיפתח את אוצרות המטר ויוריד גשמים בעיתם בתקופת החורף.
החל מתפילת מוסף של שמיני עצרת, מזכירים בברכת "מחיה המתים" את גבורת ה' בהורדת הגשמים, באמירת: "משיב הרוח ומוריד הגשם". הזכרה זו נאמרת במשך כל עונת החורף, ומסיימים לאומרה בתפילת שחרית ביום א' של חג הפסח, ט"ו בניסן.
(מתוך: אנציקלופדיה תורנית מרוכזת, מכון יסודות 03-5707894)