דרך ציבורית המתוחמת בקירות משני צדיה, ולרוב מובילה לחצרות, בתים פרטיים או שטח אחר. המבוי משמש כמעין 'מסדרון' או 'מבואה', ומכאן כנראה השם.
ישנם שני סוגי מבואות: מבוי מפולש - הפרוץ משני קצותיו ומשמש גם למעבר הרבים דרכו. מבוי סתום - הסגור משלוש רוחות ומשמש רק לכניסה של דייריו אל החצרות ויציאה מהן.
רוב האזכורים של מבוי מתייחסים למבוי סתום, ועוסקים במעמדו לעניין טלטול והוצאת חפצים בשבת. מדאורייתא מבוי נחשב כרשות היחיד ומותר בטלטול, אך חז"ל הוסיפו דרישה לתקן את המבוי בלחי או בקורה, ולאחד בין הדיירים שלו על ידי 'שיתופי מבואות'.