ולד הטומאה: טומאה שבאה לעולם, כתוצאה מטומאה חמורה, הנקראת 'אב הטומאה'.

בדברי חז"ל נמנו אבות טומאה רבים ושונים, כגון, טמא מת, המטמא אדם וכלים, כך גם שרץ אף הוא מטמא אדם וכלים, ורבים כיוצא באלה^[1]. אב הטומאה המטמא אדם וכלים נקרא בדברי חז"ל והראשונים - 'טומאה חמורה'^[2]. כל הנטמא מאחד מאבות הטומאה: בין אדם שנטמא, או כלים, נקרא 'ולד טומאה'^[3]. לעומת 'אב הטומאה' המטמא אדם וכלים - לא כן 'ולד- הטומאה', הנמוך בדרגת טומאתו, שאין בכוחו לטמא אלא אוכלים ומשקים בלבד^[4], ונקרא 'טומאה קלה'^[5].

סוגי ולדות הטומאה

כל הנטמא מאחד מאבות הטומאה נקרא: 'ראשון לטומאה'^[6]. בכוחו של ה'ראשון לטומאה' לעשות 'שני לטומאה', וה'שני' עושה 'שלישי לטומאה' וזה עושה 'רביעי לטומאה'. ארבע תולדות אלו, נקראים בשם: 'ולדות הטומאה'^[7]. הנטמא מאב טומאה של תורה נקרא 'ולד טומאה מן התורה', והנטמא מאב טומאה דרבנן, נקרא 'ולד טומאה דרבנן'^[8].

ולדות טומאה מהתורה

כאמור, כל מי שנטמא מאב טומאה של תורה, הרי הוא ולד טומאה של תורה^[9]. אב טומאה של תורה עושה את הנוגע בו ל'ראשון לטומאה' מן התורה^[10]. ולד הטומאה, שנטמא מאב הטומאה, והוא בדרגת ראשון לטומאה, נקרא בפי חז"ל 'טומאה קלה', שכן, אין בכוחו לטמא אדם וכלים, אלא מטמא אוכלים ומשקים בלבד^[11]. האוכלים והמשקים הללו שנטמאו מחמת ה'ראשון לטומאה' נקראים: 'שני לטומאה', וטומאתם מהתורה. כיצד? - פסוק זה מדבר בשרץ, שהוא אב טומאה, שנפל לתוך כלי חרס, וכלי זה נעשה 'ראשון לטומאה'. כלי החרס נמנה על הכלים שמקבלים טומאה מן התורה, שנאמר בכלי חרס: "וכלי חרש אשר יפול מהם אל תוכו... אותו תשבורו"^[12], וכלי חרס זה הטעון שבירה מחמת טומאתו, הרי הוא בגדר 'ראשון לטומאה' ולפיכך, מטמא את האוכל שבתוכו ונהיה 'שני לטומאה'^[13]. וכך נאמר בענין האוכל: "כל אשר בתוכו יטמא", כלומר, האוכל שניתן לתוך כלי החרס יטמא, הרי שמן התורה האוכל שבכלי נעשה 'שני לטומאה'^[14]. באשר לדרגת שלישי לטומאה ורביעי לטומאה, אלו אינם אלא מדרבנן בלבד^[15].

ולד הטומאה בחולין

כאמור, בכוחו של אב הטומאה לטמא אדם וכלים, וכן לטמא אוכלים ומשקים שהם חולין. אוכלים אלו, משעה שנטמאו, הרי הם בגדר 'ראשון לטומאה', ואם נגעו באוכל אחר הרי האוכל שנגעו בו נטמא, ואין הטומאה עוברת לאוכל אחר. אוכל זה שנטמא, הרי הוא בגדר 'פסול', כלומר, אינו מטמא אוכל אחר. וכתבו הראשונים: "כל מקום שנאמר באוכלין 'פסול', הוא, שיהיה האוכל [מצד] עצמו טמא - ולא יטמא אוכל אחר, אלא אם נגע באוכל אחר - הרי הוא טהור"^[16].

ולד הטומאה בתרומה

תרומה שנטמאה מאב הטומאה הרי היא 'ראשון לטומאה', וחכמים החמירו, שבתרומה הטומאה עוברת אף ל'שלישי לטומאה'. כיצד? - אותה תרומה, שהיא 'ראשון', שנגעה באוכל אחר שהוא תרומה, הרי תרומה זו - 'שני לטומאה'. בכוחו של 'ולד טומאה' בדרגת 'שני לטומאה' לטמא אוכל תרומה נוסף, והרי הוא 'שלישי לטומאה', אך אינו מטמא תרומה אחרת להיות 'רביעי', אלא 'שלישי לטומאה' זה, הרי הוא 'פסול' ואינו מטמא אחרים^[17]. ובכלל האוכלים המוגדרים כתרומה, לענין זה, שהם מקבלים טומאה עד ה'שלישי' - גם החלה והביכורים^[18].

ולד הטומאה בקודש

בשר קודש, כגון בשר קרבן פסח, שנטמא מאב הטומאה הרי הוא 'ראשון לטומאה'. אותו בשר קודש שהוא 'ראשון', שנגע בבשר אחר שהוא קודש, הרי זה 'שני לטומאה'. בשר קודש שהוא 'שני' שנגע בבשר אחר שהוא קודש, עושה אותו 'שלישי לטומאה'. 'שלישי' זה מטמא בשר אחר של קודש ועושה אותו 'רביעי'. לעומת האמור, 'רביעי' זה אינו עושה 'חמישי' לטומאה, אלא 'רביעי' זה הרי הוא בגדר 'פסול' שאינו מטמא אחרים^[19]. ובכלל הקדשים, כל דבר שנתקדש גופו, כגון: בשר הקרבנות, ומנחות שנתקדשו בכלי שרת^[20]. מצינו, שחכמים החמירו, וגזרו טומאה על העוסקים בהכנת אפר פרה אדומה, ואמרו, שהטהור המכין מי חטאת, שנטמאו ידיו - נטמא גופו, ומטמא את חבירו, וחבירו את חבירו – אפילו הן מאה^[21].

פרוכת שנטמאה בעזרה

במשנה דנים בשאלה, בדבר פרוכת שנטמאה בעזרה בולד הטומאה, שכן, היו שלש עשרה פרוכות בשערי העזרה, כן היו פרוכות על פתח האולם ובהיכל פנימה. ואומרת המשנה, שאם נטמאה אחת מהן בולד הטומאה, כגון, משמן שנטמא בעזרה, מטבילין אותה במקוה שבתוך העזרה. כלומר, מטבילים את הפרוכת במקוה של כהן גדול מעל בית הפרוה, וכד', ומחזירים את הפרוכת מיד למקומה הראשון. מאידך, אם נטמאה הפרוכת באב הטומאה בעזרה, מטבילין אותה במקוה שבחוץ, בהר הבית, ושוטחין אותה בחיל, עד הערב שמש, ומחזירים אותה למקומה בתוך העזרה^[22].

טומאת משקין

חכמים החמירו במשקים וגזרו עליהם טומאה יותר מן האוכלין, הן בחולין והן בקודש. בהתאם לכך, אם נגע 'שני לטומאה' של חולין במשקה, כגון ביין, היין שהיה צריך להיות 'שלישי לטומאה' נעשה 'ראשון לטומאה', ובכוחו לטמא אוכלים אחרים^[23]. כמו כן, אם נגע 'שלישי לטומאה' במשקין של תרומה, או אם נגע 'רביעי בקודש' במשקה אחר של קודש – כגון ביין, הרי היין בגדר 'ראשון לטומאה'^[24]. וכתבו הראשונים: "המשקין - אחד משקה שנגע באב הטומאה, או שנגע בראשון, או שנגע בשני, הרי אותו המשקה – 'תחילה לטומאה', ומטמא את חבירו, וחבירו את חבירו - אפילו הן מאה! שאין מונין [דרגות טומאה] במשקין... כיצד? - יין שנגע באב הטומאה, או בראשון או בשני, הרי יין זה כראשון לטומאה"^[25].

סיכום דרגות הטומאה

ולד הטומאה הוא דבר שנטמא מכוח אב הטומאה.

ראשון לטומאה: אדם, כלים, אוכלים ומשקים שנגעו באב הטומאה.

שני לטומאה: מאכל או משקה שנטמא מ'ראשון לטומאה' נעשה 'שני לטומאה'. 'שני לטומאה' מטמא רק קודש ותרומה ב'שלישי לטומאה' (ולא חולין).

שלישי לטומאה: קודש שנטמא מ'שני לטומאה', או תרומה שנטמאה מ'שני לטומאה' - נעשים 'שלישי לטומאה' ופסולים. 'שלישי לטומאה' מטמא רק קודש והרי זה 'רביעי לטומאה'.

רביעי לטומאה: כתבו הראשונים: "ה'רביעי' – פסול ואינו מטמא. ואין 'רביעי' עושה 'חמישי' לעולם"^[26].

מעולם המוסר

עתידה תורת הטהרה להשתכח – ומכאן חובת הלימוד והשינון

"ראוי לך - אם אתה ממי שגבר חשקו לדעת [הלכות] הטומאות והטהרות... שתדע על פה תחילה כל ההקדמות שהקדמתי... עד שתדעהו על פה היטב מאד, עד שיהא כל זה שגור בפיך בלי שתצטרך לאמץ מחשבתך כדי לזכרו. ולא יספיק לך כלל לכך, לקרוא אותו ולעבור עליו - ואפילו תקראהו אלף פעמים בלי שתדעהו על פה - לא יספיק לך זה! אלא יהיה שגור על לשונך כמו 'קריאת שמע', [גם אז] אולי יושג לך [היידע בתנאי] עם זכרון טוב, והבנה, וכשרון הבנת מה שנכלל בסדר זה [טהרות]. מפני שהם דברים קשים מאד כשלעצמם... ועמוקי העיון. ואם היו גדולי חכמי משנה עליהם השלום רואים בהם דברים חמורים - כל שכן אנחנו! הלא תראה: ר' אלעזר בן עזריה אומר לכמו ר' עקיבה - על כולם השלום – 'עקיבה! מה לך אצל הגדה! כלך מדברותיך אצל נגעים ואהלות [הקדש את עיקר זמנך והשינון למקצועות המיוחדים והקשים]'... וכן מצאנו ראשוני חכמי תלמוד היו מופלאים בעיניהם מקצת פרקים מהם... וכמו שהוקשה להם פרק 'האשה שהיתה כובשת ירק' במסכת טהרות, והוא הפרק שבו דובר, על 'ראשון', ו'שני', ו'שלישי' ו'רביעי' - היאך דרגותיהן באוכלין ומשקין, בחולין, בתרומה ובקודש... ובגמרא שבת אמרו: 'כשנכנסו רבותינו לכרם ביבנה אמרו: עתידה תורה שתשתכח מישראל... ואומר... ישוטטו לבקש את דבר ה' ולא ימצאו... עתידה אשה שתיטול ככר של תרומה, ותחזור על בתי כנסיות ובתי מדרשות לידע אם 'ראשונה' היא אם 'שניה'". פירוש המשנה לרמב"ם מסכת כלים, בהקדמה.

הערות שוליים

(מתוך: ויקימקדש מבית מכון המקדש)