נפה: כלי לניפוי פסולת מן הקמח, ולהפרדת הקמח מהסולת. נאמר בתורה: "ולקחת סולת ואפית אותה"^[1], ודרשו חז"ל, שהסולת צריכה להיות מנופה כל צורכה בטרם אפייתה^[2]. בעת שטוחנים את גרעיני החיטה מקבלים סולת וקמח מעורבים זה בזה, לפיכך, משתמשים בנפה כדי לברור את הסולת מהקמח. יש מקרים בהם הניפוי צריך להיות מדוקדק יותר, אזי מנפים את הסולת מספר פעמים בעזרת הנפה^[3]. נפה במנחות: לבדיקת טיב הסולת, מכניס הגזבר את ידו פנימה לתוך הסולת שבכלי. אם לא נמצא בה אבק, אין צורך בניפוי נוסף, וניתן להשתמש בסולת לצורך המנחות. ואם הבדיקה העלתה שיש אבק בסולת, יש לנפות את הסולת בנפה עד שתהיה נקיה^[4]. ניפויים מיוחדים: בשלושה סוגי מנחות הקפידו^[5] על ברירות נוספות: לחם הפנים*, שתי הלחם* והעומר*. בלחם הפנים – מנפים את הסולת באחת עשרה נפות^[6]. בשתי הלחם: - מנפים את הסולת למנחה בשתים עשרה נפות^[7]. מנחת העומר – את מנחת העומר מנפים בשלוש עשרה נפות^[8]. נפה לניפוי המנחות בתמונה נראית נפה, המקובלת בין חקלאים ואופי לחם לניפוי הסולת מן הקמח.

הערות שוליים

(מתוך: ויקימקדש מבית מכון המקדש)