|
פסול גילוי פסול גילוי משמעותו איסור שימוש ביין מגולה - לקיום מצות ניסוך היין על גבי המזבח. חכמים אסרו לשתות משקים שנתגלו, וכך גם לאכול פירות אם היו מגולים, משום סכנת נפשות. החשש הוא, שמא שתה מהם נחש או רמש אחר מבעלי הארס והטיל בהם מארסו[1]. בשל כך נאסר להשתמש ביין שנתגלה – וכך באשר למים שנתגלו - לניסוך היין או המים על גבי המזבח[2]. מדיני הגילויאסרו חכמים לשתות משקים אם היו מגולים משום סכנת נפשות, שמא שתה מהם נחש, בין אם היו מגולים ביום בין אם נתגלו בלילה, ואפילו ישן אדם לידם[3]. שלושה משקים אסרו חכמים – המים, היין והחלב[4]. יש מן התנאים שאסרו משקים נוספים שנתגלו[5]. באשר למשך הזמן אומרת המשנה: כמה זמן ישהו המשקים מגולים ויהיו אסורים? ומשיבה: כדי שיצא הנחש או השרץ ממקום קרוב, מתחת אוזן הכלי, וישתה ויחזור למקומו[6]. באשר למי מעיין, כל זמן שהמעיין זוחל ונובע, אין בהם משום גילוי[7]. בדברי ראשונים ואחרונים מצינו, שבזמן הזה, שאין הנחשים מצויים בינינו כבימים ההם, אין לחוש משום גילוי, ומותר לשתות מן המשקים שהיו מגולים, כי כשאסרו תחילה לא אסרו אלא במקום שהנחשים מצויים[8], וכן הובא להלכה בפוסקים[9]. טעמי האיסוריין שנתגלה פסול, ואסור לנסך אותו על גבי המזבח[10], וכן הדין במים שנתגלו, אף הם נאסרו לניסוך המים בחג הסוכות על המזבח[11]. כמה טעמים נאמרו בעניין זה: א. משום דין 'הקריבהו נא לפחתך', על פי האמור בנביא: "הקריבהו נא לפחתך- הירצך או הישא פניך"[12], כלומר דבר מאוס ומגונה, שאינו ראוי להינתן במתנה לאדם, נאסר להביאו כקרבן[13]. לשיטה זו, אפילו אם סינן יין ומים כראוי[14], עם זאת, נאסרו למזבח[15]. כמו כן לטעם זה, אפילו היום שאין מקפידים על הגילוי, אין לנסך מים ויין המגולים[16]. ב. משום שנאמר: "זאת התרומה אשר תרימו... ממשקה ישראל למנחה ולעולה ולשלמים"[17], ואמרו חכמים: "ממשקה ישראל - מן המותר לישראל"[18], היינו, יש להביא קרבן רק מדבר המותר באכילה ושתייה לישראל, ואין מביאים קרבן מדברים האסורים באכילה, כגון טבל וטרפה[19]. מסיבה זו גם המים והיין המגולים נאסרים לניסוך על גבי המזבח[20]. ג. טעם נוסף כתבו הראשונים, משום שאם ינסך מן המים או היין המגולים, יש מקום לחשש, שמא שתה מהם נחש או בעל חי אחר, וחיסר מהם, ונמצא שלא מנסך כשיעור[21]. ניסוך היין והמים – מכלים חתומים בלבד בציור נראים הכהנים מנסכים את ניסוך המים והיין על המזבח בחג הסוכות. הלכה היא, שהיין והמים יבואו מתוך כלים סגורים, מחשש, שמא שתה מהם בעל חיים ארסי, כגון נחש. אם נטלו הכהנים יין ומים מכלי שנתגלה - הרי הם פסולים מלהביאם על גבי המזבח. הערות שוליים
(מתוך: ויקימקדש מבית מכון המקדש) |
