הקב"ה קידש את בני אהרון הכהן, להיות משרתיו, לכהן אסור להטמא למת (חוץ מ"שבע קרובים"), אסור להתחתן עם גרושה ו/או חלוצה יש מצווה לקדש את הכהן, ולתת לו קדימה "וקידשתו" ומקבל "כ"ד מתנות כהונה".

כהן הדיוט: בזמן עבודתו בביהמ"ק לובש ארבעה בגדים, מכנסים, כתונת, אבנט (חגורה) מצנפת (כובע).

כהן גדול: יש מספר סוגים של כהן גדול:

כהן המשיח: משוח בשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה".

מרובה בגדים: לאחר שנגנז שמן המשחה, כהן הלובש שמונה בגדים, עובד את עבודות הכהן הגדול, ויש לו את כל הזכויות וחובות של כהן גדול, למרות שלא נמשח.

משוח מלחמה: כהן שנמשח בשמן המשחה, לכהן זה תפקיד אחד בלבד, לצאת לפני העם למלחמה, ולובש שמונה בגדים, ולא עובד בביהמ"ק (שלא תהיה קנאה לבינו לבין כהן הגדול).

כהן גדול ומרובה בגדים, בזמן עבודתו בביהמ"ק לובש שמונה בגדים.

כל כהן (גם הדיוט) שעובד בביהמ"ק מחוסר בגדים, חייב מיתה.

בנוסף לבגדי כהן הדיוט, לובש הכהן הגדול עוד ארבעה בגדים:

ציץ: טס של זהב על מצחו, שכתוב עליו "קודש ליהוה".

חושן: (בתוכו ה"אורים ותומים"), בגד בגודל "אמה" על חצי אמה, שהיה מונח על ליבו מקופל (מקפלים את האמה לחצי), ועליו טס זהב וקבועים בו 12 אבנים יקרות, לכל שבט אבן , ועל האבנים היה כתוב את שמות השבטים.

מעיל: בגד ללא שרוולים, ובתחתית היו פעמונים ורמונים.

אפוד: כמין סינר, עד המותן, בדומה לאפוד צבאי.

ביום כיפור בחלק מהזמן כהן גדול היה עובד עם "בגדי לבן" בגדים כמו של כהן הדיוט, והאבנט של כהן גדול, היה בצבע לבן.

מתחתן עם אישה רווקה בתולה, הראויה להתחתן עם כהן.

שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה: שמן זית שהוכן כפי שהתורה מצווה, והוכן פעם אחת ע"י משה רבינו, ונגנז ביחד עם "ארון הברית" ע"י המלך יאשיהו.

שימש למשיחת המלך והכהן הגדול.

ברכת כהנים: בתפילת ה"חזרה" בשחרית, מנחה של צום, ונעילה, החזן מקריא את ברכת הכהנים, והכהנים חוזרים אחריו ומברכים את העם.

זו ברכה מִדְּאוֹרָיְיתָא (מהתורה) והקב"ה אחרי הברכה מברך את הכהנים, ומסכים לברכה שברכו הכהנים את העם, כמו שנאמר "ואני אברכם"

(כתב: בנימין מאיר כהן)