מתחלקת לשתי תורות , תורה שבכתב, ותורה שבעל-פה.

תורה שבכתב מתחלקת לארבעה חלקים:

·        תורה: סיפור הבריאה והדורות, אדם, נח, אברהם אבינו, יציאת מצרים, קבלת התורה וכ"ו.

·        מצוות: כל מצוות התורה, גם אלו שיש הבנה לציווי, כגון "כבד את אביך ואמך" לא תגנוב" לא תרצח" שהמח מבין את הציווי.

·        חוקים: צווי התורה שהשכל לא מבין, כגון בשר וחלב, הבשר כשר, החלב כשר, כל אחד בפני עצמו אין בעיה לאכול, ביחד.. אסור, המח לא מבין את הציווי, ולכן זה חוק, "פרה אדומה", ציווי שלא מובן, זהו חוק.

·        משפטים: מערכת המשפט, שביה"ד דנים בהם, כגון: "שור שנגח", "מכירת בתים", "רוצח בשגגה" ועוד.

קיום המצוות לא תלוי בהבנתינו בשכל,אנחנו מקיימים מצוות כי זה רצון ה', אם אנחנו מבינים, או לא מבינים, זו לא סיבה לקיום המצוות , אנחנו עבדי ה', ומקיימים את רצון ה', ללא הפעלת שכל ו/או רגשות, המדיד הוא, מה רצון ה'.

תורה שבעל-פה:

הקב"ה מסר בהר סיני לבני ישראל את עשרת הדיברות, את שתי הדיברות הראשונות , שמעו כל ישראל מפי הקב"ה ופרחה נשמתם, וביקשו ממשה "וַיֹּאמְרוּ אֶל מֹשֶׁה דַּבֵּר אַתָּה עִמָּנוּ וְנִשְׁמָעָה וְאַל יְדַבֵּר עִמָּנוּ אֱלֹהִים פֶּן נָמוּת" ולכן את שמונה הדיברות הנותרות, שמע משה מפי ה', ואמר אותם לבני ישראל, במעמד הר סיני.

משה רבינו עלה לשמים לאחר מעמד הר סיני, ולמד מפי ה' את התורה שבכתב, וכתב אותה, הקב"ה מקריא, ומשה כותב, ואת התורה שבעל פה, למד בעל פה, ומסר אותם ליהושוע ויהושוע לזקנים, וכך נמסרה התורה, לתלמיד מפי רבו (עיין "משניות").

אי אפשר לתורה שבכתב להתקיים ללא התורה שבע"פ, כתוב בתורה: וּקְשַׁרְתָּ֥ם לְא֖וֹת עַל־יָדֶ֑ךָ וְהָי֥וּ לְטֹטָפֹ֖ת בֵּ֥ין עֵינֶֽיךָ׃בלי הסבר של התורה שבע"פ, לא נדע מה לקשור, איפה זה בין העיניים, ועוד הדוגמאות רבות.

התורה שבע"פ חלקה נלמדת מלמודים שונים עיין "יג מידות שהתורה נדרשת".

הלכה למשה מסיני: יש גם דברים שאין לנו הסברים, אלא הם הלכה למשה מסיני, כך משה רבינו למד מהקב"ה כגון" שִׁיעוּרִין, מי אמר ש"כזית" נחשב לשיעור אכילה, מי אמר ש"רביעית" נחשב לשיעור שתיה? אלו דברים שהם הל"מ (הלכה למשה מסיני) כך ה' ציוה את משה, ולכן על כזית אכילה או רביעית שתיה ביוה"כ, חייב כרת.

(כתב: בנימין מאיר כהן)