אין חכמים מרבים לגזור על טומאת טהרות.
על אף שמצינו טומאות מדרבנן, עם כל זאת חשו חכמים להפסד טהרות, ולא הרבו לגזור על טומאת טהרות.
משום כך, אם מצינו שחכמים גזרו איסור על דבר מסויים, מחמת חשש ששייך אף בטומאה, אין ללמוד מכך שחכמים גזרו אף על טומאה. כמו כן, אם מצינו שהקילו חכמים בטומאה, אין ללמוד מכך שאף באיסור הקילו.
(מתוך: אנציקלופדיה תורנית מרוכזת, מכון יסודות 03-5707894)