כתובה הנכתבת במקום הכתובה הראשונה שהולכת ונמחקת מחמת יושנה. כתובה שעומדת להמחק מחמת יושנה, מביאים אותה לבית הדין, והדיינים כותבים שטר כתובה אחר, בו הם מקיימים את כל תוכן הדברים הכתובים בכתובה הראשונה.
גם כאשר הכתובה הראשונה כבר נמחקה, ואי אפשר לזהות מאומה מתוך הכתב, יכולים לבוא עדים שראו את השטר וזוכרים את תוכנו ולהעיד בפני בית הדין, ועל פי עדותם יכתבו הדיינים שטר כתובה אחר בנוסח דומה לשטר "הטפסת כתובה", אך נוסחה שונה במקצת, מכיון שאין בית הדין מקיימים את תוכן הכתובה הראשונה על פי ראייתם, אלא על פי עדות העדים.
נוסח שטר הטפסת כתובה הוא כדלקמן: "אנו ב"ד החתומים למטה במותב תלתא הוינא כשהוציאה מרת... כתובה אחת ובקשה ממנו להטפיסה כדת וכהלכה לפי שהיא עומדת להמחק ולהפסד והוזקקנו לה וראינו הכתובה שרישומה ניכר ועדיה כשרים ועמדנו על החתימות והתברר לנו שהיא חתימת ידיהם ואחר שראינו שהכתובה הזאת היא כתובה וחתומה כדת וכהלכה הטפסנוה אות באות תיבה ותיבה במעמד מו"ה... בעל האשה הנזכר וזה טופסה: ...". לאחר הנוסח האמור, בא הנוסח הרגיל כבכל כתובה.
סיומו של שטר הטפסת כתובה הוא כדלהלן: "זהו טופס הכתובה בלי שום פיחות ויתור וזה נוסח חתימותיה: נאם ... נאם ... . זה הוא נוסח החתימות אשר עמדנו עליהם והתברר לנו דהיא חתימות ידיהון דסהדייא דחתימין בה ואחר שנתברר לנו כל זה קרענו הכתובה הראשונה קרע בי"ד ומסרנו טופסה ביד האשה מרת ... הנזכרת להיות לה לראיה וזכות וכתבנו וחתמנו מה שהיה בפנינו ביום ... בשבת ... לחדש ... שנת חמשת אלפים ושבע מאות ... לבריאת עולם למנין שאנו מנין כאן עיר ... והכל שריר וקיים. נאם ... נאם ... נאם ...".
(מתוך: אנציקלופדיה תורנית מרוכזת, מכון יסודות 03-5707894)