חן נסוך מן השמים, יופי הבא לאדם הודות לחסד שמים. אדם ש"חוט של חסד" משוך עליו נראה יפה אף על פי שאינו יפה, כפי שאמרו חז"ל: "אסתר ירקרוקת היתה וחוט של חסד משוך עליה"* (מגילה יג, א).
----------
* על הפסוק בפרשת לך לך (בראשית יב, יא): "הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את", שואל רש"י, וכי לא ידע דבר זה עד כה? מתרץ על כך הגאון מוילנא על פי מה שאמרו חז"ל: "אסתר ירקרוקת היתה וחוט של חסד משוך עליה", שבאמת לא היתה אסתר יפת תואר, אלא על ידי צדקותה נראתה יפה, הודות לחסד שמים. את ההבדל בין יופי טבעי ובין "חוט של חסד", ניתן להכיר בשעה שהיופי עלול לגרום אסון. אם היופי טבעי הוא, הריהו מוסיף להתקיים גם בשעה כזו; ואם איננו אלא מצד חסד, הרי באותה שעה דורש החסד שלא תהיה האשה יפה, כדי שתינצל מן הסכנה. משנוכח אברהם אבינו לראות, כי אפילו לנוכח הסכנה הצפויה לה מצד המצרים, נשארה שרה יפה כמקודם - אמר: "הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את" - עתה נוכחתי לדעת, כי מטבעך יפת תואר את ולא משום "חוט של חסד", ויש לקדם, איפוא, את הסכנה הנשקפת לך מצד המצרים.
(מתוך: אנציקלופדיה תורנית מרוכזת, מכון יסודות 03-5707894)