var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=11674;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("הודעה למגידי שיעורים ולמשתתפי השיעורים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=638")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","63"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","46"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","34")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("11674","0","הקשר בין הסוגיות","06/07/11 12:02","ד תמוז","תשע"א","12:02","המכריע","בתחילת דף ח הגמרא מתחילה בדיני שחיטה, ללא קשר למשנה בדוקא, ופותחת בדיני הסכין. ליבן סכין, זה גרר את ליבן שפוד לגבי נגעים (וכהכלל הידוע שבעניני טהרות מרחיבה הגמרא גם את הדרך אגב), סכין של עבודת כוכבים, הטבח צריך ג' סכינים, ונגרר שצריך שני כלים (ומימרת אמימר על הכפלי שקשורה לזה), וגררא דגררא, שת"ח צריך ללמוד ג' דברים. ואיידי דרב יהודה בהל' שחיטה בשם רב, מייתינן לרב יהודה משמיה דשמואל שתי הלכות יסודיות; יודע הלכות שחיטה ובדיקת סימנים. (אגב רואים איך ביקור סימנים וביקור חכם, מתפרשים בפשטות לשון בדיקה וביקורת, כפי שכתבתי פעם בנושא זה לגבי "לבקר בהיכלו" שאין הכוונה ביקור במובן המקובל היום, לפי שבמקורות הקדמונים מתפרש או ביקורת או השכמת בוקר). בדיקת הסימנים גררה את לא בדק מאי ובעקבותיו את כל הדיון ביסודו של ר' הונא שחמירא סכנתא מאיסורא, ושוב חוזרים לדיני הסכין, סכין שנמצאת פגומה. (ועל דרך זו טוב לעקוב אחר השתלשלות הסוגיות והקישור ביניהם).","199","","4682","True","True","False","","1098","87.68.58.41","0","0","חולין|ט ע"א",""),new Message("11738","11674","יישר כח גדול","07/07/11 18:44","ה תמוז","תשע"א","18:44","רועי","אני משתדל גם כן ליישם את השיטה הזאת אך לצערי בשני הדפים האחרונים הייתי די עייף בסיום הלימוד כך שלא עשיתי זאת. תודה רבה!","225","","4681","True","True","False","","105","84.108.14.77","0","11674","חולין|ט ע"א",""),new Message("11752","11738","שתי הסוגיות הבאות ובדיקת י"ח טריפות","08/07/11 01:14","ו תמוז","תשע"א","01:14","איתן","בהמשך לדברי הרב המכריע:
הסוגיא האחרונה שהרב המכריע הזכיר היא מה הדין אם לא בדקו את הסכין לאחר השחיטה, ונמצא פגימה אח"כ. והסוגיא שאחרי זה היא מנין שהולכים אחר החזקה (כגון כאן - חזקת הסכין שהיה תקין), ואח"כ - מנין שהולכים אחרי הרוב.

הוכחות הרבות הביאו האמוראים להוכיח שהולכים אחרי הרוב. ונשאלת השאלה מדוע צריך כל כך הרבה הוכחות? זה מזכיר לי את דברי הירושלמי "כל מילא דלא מחוורא מסמכין לה מן אתרין סגין", (כל דבר שאינו ברור - מביאים לו אסתכתאות ממקומות רבים) ובפראפראזה - אם יש אסמכתאות רבות כנראה שזו מילתא דלא מחוורא...
אבל רמז לתשובה לענ"ד תמצאו בהמשך.
(הירושלמי נמצא בברכות פ"ב ה"ג, להלן קישור לדף י"ד ע"ב בירושלמי וילנא, המשפט המבוקש הוא באמצע העמוד, וקישור נוסף ל"ירושלמי כפשוטו" של הרב גורן זצ"ל).

ואחרי הוכחות רבות אלו דוחה רב כהנא (או רב שימי) בדף י"א ע"ב "ודלמא היכא דאפשר אפשר היכא דלא אפשר לא אפשר" ופירש רש"י "היכא דאפשר לעמוד על הבירור - בודקין, ולא סמכינן ארובא, וצריכין לבדוק בהמה מכל י"ח טריפות"
והוא מוכיח מר' מאיר, ומסיים את דבריו באותם מילים "הכא נמי היכא דאפשר אפשר היכא דלא אפשר לא אפשר".
בדרך כלל ביטוי כזה בתלמוד מופיע בסימן קריאה, והוא מסקנת הסוגיא. ואם אכן היה כך היה יוצא שכשאפשר - אין לסמוך על הרוב, ולעניין טריפה - יש לבדוק בכל י"ח טריפות ולא רק בריאה.
אלא שכאן זה כנראה חריג, ודברי רב כהנא/רב שימי הם בסימן שאלה. וכך פירש רש"י (באמצע הדיבור הראשון בעמוד) "...אלא ודאי הלכה למשה מסיני הא דסמכינן ארובא אפילו היכא דאפשר, אי נמי אחרי רבים להטות ..." כלומר כל הראיות שהביאו האמוראים נדחות, ואעפ"כ סמכינן על הרוב. וההשלכה המעשית כפי שאומר רש"י היא שאין צורך לבדוק את כל י"ח הטריפות.
כל זה הוא לפי מנהג בבל בתקופת התלמוד, ואולי עוד קודם, ועל פיו אנו נוהגים בכל תפוצות ישראל. אבל בני ארץ ישראל היו בודקים את כל י"ח הטריפות, לא רק בזמן התלמוד אלא גם אחרי כן. (אינני יודע איך אפשר באופן מעשי לבדוק בקרבנות הפסח את כל הטריפות). על כך ראה ב"חילוקים שבין אנשי מזרח ובני ארץ ישראל", להלן קישור לקובץ המלא של הספר במהדורת ד"ר מרגליות ז"ל. החילוק הוא חילוק י"ח, בעמ' 81, והרחבת הדברים בעמ' 127.
לקריאה נוספת - מאמר מעניין ומרחיב על ספר זה, מאתר ישיבת הר עציון.","123","","4680","True","True","False","","591","95.86.87.96","0","11674","חולין|ט ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82598);