var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=11798;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("למי שלא לומד דף יומי","http://daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=31807")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","46"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","29")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("11798","0","היכא דאפשר אפשר...","10/07/11 08:22","ח תמוז","תשע&quot;א","08:22","רועי","שבוע טוב לכולם.<br /><br />בסוף הדיון לגבי השאלה &quot;מנא הא מילתא דאמור רבנן זיל בתר רובא?&quot; מקשים על ר' מאיר שחושש למיעוט שיוצא שלא אכל בשר בחייו כי יש לחשוש לנקב שהיה במקום שחיטה, ומתרצים: &quot;היכא דאפשר אפשר, היכא דלא אפשר לא אפשר&quot;. כלומר במקום שיכולים לבדוק אין סומכים על הרוב, אך במקום שאי אפשר לבדוק, כמו שחיטה, גם ר' מאיר מודה שנסמוך על הרב ונאכל. לבסוף הגמרא אומרת <b>&quot;הכא נמי היכא דאפשר אפשר, היכא דלא אפשר לא אפשר&quot;.</b><br /><br />אני הבנתי שכוונת המשפט היא שגם במקרים ששנינו מקודם כדוגמאות זה רק כאשר אי אפשר לבדוק ולכן סומכים על הרוב, אך כשאפשר לבדוק אין סומכין על הרוב.<br /><br />אם כן מה ההבדל בין ר' מאיר שחושש למיעוט ובין רבנן?<br /><br />שאלה קטנה נוספת באותו עמוד: מה הכוונה שאדם בא ומצא את פירותיו &quot;תרומים&quot;? האם הוא ראה לפי משקלם או משהו?","225","","4676","True","True","False","","1087","84.108.14.77","0","0","חולין|יב ע&quot;א",""),new Message("11799","11798","תשובה","10/07/11 09:50","ח תמוז","תשע&quot;א","09:50","איתן","לגבי בדיקת י&quot;ח טריפות - ראה מה שכתבתי באשכול אחר <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=11752'>כאן</a>.<br /><br />לגבי פירותיו תרומים - לענ&quot;ד הכוונה שיש ערימה בצד בגודל כ- 2%, ערימה נוספת בגודל כ- 10%, וערימה שלישית בגודל כ- 9%.","123","","4676","True","True","False","","249","95.86.74.163","0","11798","חולין|יב ע&quot;א",""),new Message("11801","11798","פירותיו תרמים אולי שמו בכלי","10/07/11 15:52","ח תמוז","תשע&quot;א","15:52","קותי","שמסומן עליו ת' סימן לתרומה","217","","4676","True","True","False","","152","82.166.142.233","0","11798","חולין|יב ע&quot;א",""),new Message("11810","11798","איל ידע שהפירות מעושרים? תרומים?","10/07/11 20:58","ח תמוז","תשע&quot;א","20:58","קותי","משנה מסכת מעשר שני פרק ד <br /><br />משנה יא<br />[יא] המוצא כלי וכתוב עליו קוף קרבן מ' מעשר ד' דמאי ט' טבל ת' תרומה שבשעת סכנה היו כותבין ת' תחת תרומה רבי יוסי אומר כולם שמות בני אדם הם אמר רבי יוסי אפילו מצא חבית והיא מלאה פירות וכתוב עליה תרומה הרי אלו חולין שאני אומר אשתקד היתה מלאה פירות תרומה ופנה:","217","","4676","True","True","False","","178","82.166.140.162","0","11798","חולין|יב ע&quot;א",""),new Message("11802","11801","[ללא נושא]","10/07/11 16:50","ח תמוז","תשע&quot;א","16:50","רועי","איתן, לא הבנתי כל כך את מה שכתבת באשכול שהבאת.","225","","4676","True","True","False","","100","84.108.14.77","0","11798","חולין|יב ע&quot;א",""),new Message("11804","11802","עוד על בדיקת טריפות ועל החילוקים בין בני","10/07/11 18:41","ח תמוז","תשע&quot;א","18:41","איתן","אני מקווה שעכשיו אהיה יותר ברור.<br />לפי מה שיוצא מרש&quot;י, רב כהנא (או רב שימי) לא מסיים את דבריו בסימן קריאה, כפי שאתה הבנת, אלא בסימן שאלה, תמיהה, &quot;אולי אין ראיה מכל הדוגמאות האלו כי אלו כולן אי אפשר לבדוק ולכן הולכים אחר הרוב, אבל אולי היכא דאפשר לבדוק - יש לבדוק?!&quot; <br />ועל זה עונה רש&quot;י את שני הנימוקים מדוע הולכים אחר הרוב, או הלכה למשה מסיני או &quot;אחרי רבים להטות&quot;.<br /><br />ההשלכה של זה, הנפקא מינא, שאם אין הולכים אחר הרוב אזי יש לבדוק בכל בהמה את כל י&quot;ח הטרפות המפורטות בפרק שלישי. ואילו אם הולכים אחר הרוב - אזי אין צורך לבדוק כלל, כיון שרוב בהמות אינן טריפות, ורק את הריאה יש לבדוק כיון ששכיח בה טרפות. (שכיח, לא רוב). בדיקה זו היא מדרבנן (תוס' ד&quot;ה פסח וקדשים, ר&quot;ן דף ג' בדפי הרי&quot;ף).<br />והדגשתי שבדבר הזה נחלקו המנהגים בזמן התלמוד והגאונים (ואולי לפני?), בני בבל היא בודקים רק את הריאה, ואילו בני ארץ ישראל היו בודקים בכל י&quot;ח הטרפות.<br /><br />רעק&quot;א שולח לעיין בדף נ'. ע&quot;ש ותראה שבני מערבא בדקו יותר טריפות מבני בבל.<br />על ספר החילוקים שציינתי, תוכנו, מחברו, תקופתו, מי מצטט אותו, ועוד ועוד - תוכלו לקרוא במבוא המפורט של ד&quot;ר מרגליות, אני מביא שוב את הקישור ל<a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.beureihatefila.com/files/Seref_Ha_Chilukim-Margulies.pdf'>ספר המלא</a>.<br />על ד&quot;ר מרגליות עצמו - קראו ב<a target='_blank' rel='nofollow' href='http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%9E%D7%A8%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%AA'>ויקיפדיה</a>.","123","","4676","True","True","False","","287","213.151.56.221","0","11798","חולין|יב ע&quot;א",""),new Message("11823","11804","ומה עם ר' מאיר?","11/07/11 10:07","ט תמוז","תשע&quot;א","10:07","רועי","תודה רבה, בהחלט יותר מובן הפעם.<br /><br />אך מדוע ר' מאיר לא מקבל את טענותיו של רש&quot;י? אם יש הלכה למשה מסיני היא לא אמורה להיות מוסכמת על כולם?","225","","4675","True","True","False","","98","84.108.14.77","0","11798","חולין|יב ע&quot;א",""),new Message("11882","11823","אולי זה ההסבר בשיטת ר' מאיר","12/07/11 09:18","י תמוז","תשע&quot;א","09:18","איתן","ר' מאיר יכול לטעון - כמו גם בני ארץ ישראל - שאין הלכה כזו למשה מסיני, וש&quot;אחרי רבים להטות&quot; הוא רק ברובא דאיתא קמן.<br /><br />שיהיה ברור, מנהג בבל לסמוך על כך שרוב בהמות אינן טריפות הוא ההלכה הפשוטה והברורה, ועל פיו נוהגים בכל תפוצות ישראל לפחות אלף שנה. אלא שהסוגיא חיפשה את האסמכתא לכך, ומה שנראה לי מהסוגיא הוא שהנושא עמום, לא ברור לגמרא מקור המנהג לסמוך על הרוב, ולכן הביאו הרבה ראיות, ובסופו של דבר נשארים בשאלה. אז אמנם &quot;כך המנהג ואין לשנות&quot;, אבל ההצדקה, המקור נשאר מעורפל. <br /><br />גם זה שרש&quot;י מביא שני הסברים מראה שהנושא עמום: כך הגישה בתלמוד, שכאשר תנא או אמורא מביא שני פירושים - כנראה הוא לא משוכנע עד הסוף באף אחד מהם.<br /> ראה מנחות ס&quot;ה - ס&quot;ו, שהגמרא הביאה את ראיותיהם של התנאים מנין ש&quot;מחרת השבת&quot; הוא ממחרת יו&quot;ט, ר' יוסי שם - בתחילת דף ס&quot;ו - הביא שתי ראיות, ואח&quot;כ אמר רבא &quot;כולהו אית להו פירכא&quot;, והפירכא נגד ר' יוסי היתה שהוא בעצמו לא קים ליה, הוא בעצמו &quot;חזי ליה פירכא, והיינו דאמר ועוד&quot;.<br />(לענ&quot;ד לעיל דף י' ע&quot;ב כשאביי מקשה שתי קושיות על רב אחא בר יעקב - זו הסיבה שהוא טורח להדגיש &quot;שתי תשובות בדבר&quot;.)<br /><br />לגבי מחלוקת בהלכה למשה מסיני - <br />הרמב&quot;ם אכן כתב בתחילת הלכות ממרים ש&quot;כל דבר שיש בו מחלוקת - בידוע שאינו ממשה רבינו&quot;. וכן להיפך, בהלכות למשה מסיני - אין מחלוקת. ולדעתו (ע' הקדמת פירוש המשנה) מחלוקות לא נוצרו בגלל שיבושים או שכחה במסורת, אלא אך ורק בגלל הבדלי סברא. <br />אבל זה לא פשוט, הן בכך שיש לכאורה גם מחלוקות בהל&quot;מ, (חצי נזק צרורות בב&quot;ק ט&quot;ו, תפירת תפילין בפשתן, מכות י&quot;א לפי גירסתנו, ואולי יש עוד), והן בשאר הדברים שהוא כתב.<br />לעו&quot;ז רש&quot;י אמנם מכיר ש&quot;אלו ואלו דברי א-לוקים חיים&quot; נאמר על מחלוקות בסברא, אבל לדעתו יש גם שכחה במסורת.<br />ע' רש&quot;י עירובין כ&quot;א ע&quot;ב ד&quot;ה ויותר מהמה, שמדבר על שכחה. רש&quot;י גם מסביר את ההגיון של &quot;אלו ואלו דברי א-לוקים חיים&quot; במחלוקות בסברא, ראה בכתובות נ&quot;ז ע&quot;א ד&quot;ה ויותר מהמה, ובעירובין י&quot;ג ע&quot;ב ברש&quot;י ושונים דבריהם ודברי בית שמאי. וראה גם שם &quot;אלו ואלו דברי א-לוקים חיים&quot; בהגהת מהר&quot;ב רנשבורג. <br /><br />יצא לי ארוך אני מקווה שלפחות קריא וברור.","123","","4674","True","True","False","","280","95.86.94.131","0","11798","חולין|יב ע&quot;א",""),new Message("11889","11882","כתבת מובן ביותר","12/07/11 10:13","י תמוז","תשע&quot;א","10:13","רועי","יישר כחך  <img src='/icon/2.gif'><br />אם המקור אכן לוט בערפל, כיצד מקילים באיסורי דאורייתא בטענה שאין לה כביכול בסיס?","225","","4674","True","True","False","","95","84.108.14.77","0","11798","חולין|יב ע&quot;א",""),new Message("11891","11889","אין בסיס ?!","12/07/11 11:43","י תמוז","תשע&quot;א","11:43","עציוני","מנהג ישראל במשך עשרות דורות הוא בסיס מצויין וניתן לסמוך עליו בין לקולא ובין לחומרא.","159","","4674","True","True","False","","197","132.70.40.183","0","11798","חולין|יב ע&quot;א",""),new Message("11904","11891","ובהתחלה?","12/07/11 18:12","י תמוז","תשע&quot;א","18:12","רועי","כלומר כאשר המסורת התחילה, היה ביסוס &quot;שנעלם&quot; במהלך הזמן?","225","","4674","True","True","False","","91","84.108.14.77","0","11798","חולין|יב ע&quot;א",""),new Message("11906","11904","מתי היא התחילה?","12/07/11 19:43","י תמוז","תשע&quot;א","19:43","עציוני","ניתן להניח שיהודים סמכו על רוב מימות משה רבינו. מאד חשוב לך לדעת אם משה שמע זאת מפי הגבורה, דרש פסוק או הסתמך על סברא? זה מענין, אבל לא ממש קריטי, ובטח שאין צל צילה של בעיה להקל על סמך זה.","159","","4674","True","True","False","","277","89.139.14.133","0","11798","חולין|יב ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82534);