var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=12363;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("על מעלת הפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=9140")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","53"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","33"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","22")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("12363","0","שאלה מפתיעה","26/07/11 10:02","כד תמוז","תשע&quot;א","10:02","מתפעל","שמעתי מחכם אחד<br /><br />במחלוקת יש לשחיטה מתחילה ועד סוף, <br />מה הדין כוותיה בברית מילה. האם ישנה לברית מתחילה ועד סוף.<br />נפקא מינא, אם ימול מי שפסול למול כמו גוי או אשה וסיים את המילה בר חיובא.<br />האם המילה בסדר ולא צריך להטיף דם ברית. <br />יש גמרא מפורשת על כך  (כמדומני אמר בע&quot;ז) שציפורה מלה את גרשום אבל משה רבנו סיים את המילה כדי שתהיה כשרה. ובאמת לפי&quot;ז פסק הפתחי תשובה שאם גוי התחיל המילה ויהודי סיים, זה בסדר. <br />נשאלת השאלה, הניחא למ&quot;ד אין לשחיטה אלא לבסוף, לכן בברית מילה זה בסדר שמשה רבנו סיים את המילה, אבל למ&quot;ד יש לשחיטה מתחילה ועד סוף, מדוע שבברית מילה יהיה אחרת? האם לשיטתו באמת זה אינו כשר? או שמא יש לחלק בין שחיטה למילה.","148","","4661","True","True","False","","1008","213.8.188.152","0","0","חולין|כט ע&quot;ב",""),new Message("12365","12363","ישנה למילה","26/07/11 10:32","כד תמוז","תשע&quot;א","10:32","המכריע","הגמ' היא אכן בע&quot;ז כז. זה אחד משני תירוצים איך מלה ציפורה למ&quot;ד אשה פסולה.<br />הפ&quot;ת הוא ביו&quot;ד סי רס&quot;ד סק&quot;ג, לגבי כל הפסולים שהתחילו וכשר גמר.<br />מקורו הוא מתשובת בית יעקב סי' קד. אולי א' הלינקאים המוסמכים יעתיק לנו אותו לכאן ונוכל לראות הדברים במקורם.<br />מסברא יש לומר שידוע שבערלה יש שני דינים, הסרת הערלה לכרותה ומעשה כריתת ברית עם הקב&quot;ה על ידי מעשה המילה, כמו שהאריכו בכל הספרים. מצד הסרת הערלה לא היה איכפת לן איך זה נעשה. כל הפסולין עניינם משום שאינם בני כריתת ברית. ולכן מהני אפילו הטפת דם ברית (אחר שאין ערלה) להכשיר. ולכן ברור שכל חלק ממעשה המילה דיו להכשיר דלא גרע מהטד&quot;ב. ולא דמי לשחיטה, שלהאי מ&quot;ד ישנה, בעינן לכל השחיטה מתחילה ועד סוף בכשרות כדי להכשיר הבהמה לאכילה.","199","","4661","True","True","False","","196","213.151.57.103","0","12363","חולין|כט ע&quot;ב",""),new Message("12368","12365","ברוך שכיוונתי","26/07/11 13:17","כד תמוז","תשע&quot;א","13:17","מתפעל","באמת אמרתי לו סברא זו שהסיום של היהודי לא יגרע מהטפת דם ברית.<br /><br />ובהיותינו בענין זה,<br /><br />כידוע יש מחלוקת אחרונים אם אדם יש לו רק חצי שיעור, למשל חצי כזית מצה, האם מקיים מצוה כשאוכלה. <br />הרי מידה טובה מרובה, ובודאי לר&quot;י שחצי שיעור אסור מן התורה, לא יגרע חצי שיעור מצוה. <br />בודאי שלא קיים המצוה כהלכתה, אבל מצוה כלשהיא יש בידו. <br />אמנם יש אחרונים ובראשם המשנה למלך השאגת אריה והמנחת חינוך הסוברים שאין שום מצוה. בודאי שיש ענין בשביל זכר וכו' אבל זה רק &quot;ענין&quot;.  <br /><br />שאל חכם אחד מה הדין בברית מילה. יכול אדם למול יהודי אבל רק חצי מהערלה. האם יש ענין לעשות זאת? <br /><br />הוא טען בפשיטות שגם לסוברים שיש חצי שיעור במצוות, כאן כולם יודו שאין שום ענין למול חצי. <br />שונה מילה משאר מצוות. הנ&quot;ל לא ביאר דבריו אבל חשבתי שהוא צודק. <br />במצוות אכילה, כל פירור זו אכילה ומקיים מצוה. אבל מצות מילה זה להסיר את הערלה. לא הסרת את הערלה, לא עשית כלום. <br />כך לכאורה גם לגבי שחיטה. יבוא אדם וישחט סימן אחד בבהמה, נגיד שקיים איזה מצוה? לא עשה ולא כלום. <br /><br />מה לגבי מזוזה? יכול אדם לכתוב רק פסוק שמע ישראל בלבד יש ענין להניח על הדלת? הרי זו מזוזה פסולה. <br />מה דעתכם? <br />מצד שני ניתן לטעון, הרי גם במצה התורה אמרה לאכול ואכילת חצי זית לאו שמה אכילה אז לא עשית כלום. <br />מה לי אכילה ומה לי הסרת עורלה?","148","","4661","True","True","False","","248","213.8.188.152","0","12363","חולין|כט ע&quot;ב",""),new Message("12371","12365","למה לא נתרץ שהיא היתה מדינית","26/07/11 15:29","כד תמוז","תשע&quot;א","15:29","קותי","מבני קטורה שחייבים במילה גם היום כמדומני שכך מופיע ברמב&quot;ם<br />ומי אמר שאצלם יש הבחנה בין גברים לנשים  <br />ממילא היתה רשאית למול אם כל העניין עם משה היה בגלל המילה <br />ובכך הצילה את משה משמע שהמילה היתה כשרה <br />מילה ע&quot;י בני קטורה מופיע כמדומני בסוף מנחת חינוך מצווה ב'<br />בכל מקרה אני צריך לעיין בע&quot;ז להזכר בעניין","217","","4661","True","True","False","","201","82.166.218.194","0","12363","חולין|כט ע&quot;ב",""),new Message("12370","12368","לא כל הגדרה היא שיעור","26/07/11 14:01","כד תמוז","תשע&quot;א","14:01","עציוני","נראה שיש להבחין בין מצוות ואיסורים הדנים בתהליך או פעולה, לבין כאלה העוסקים במצב. ואבהיר את דברי:<br />ערל או מהול אלה מצבים של האדם. או שאתה מהול או שאתה ערל. המצוה היא להיות במצב א' ולא במצב ב'. כל עוד לא הסרת את כל הערלה הרי האדם הוא ערל, ולכן לא עשית כלום. לעומת זאת אכילה היא<b> פעולה </b>שהתורה אסרה (או ציוותה לעשות). גם אם אכלת פחות מכזית, עדיין ביצעת פעולה של אכילה, ולכן שייך לדבר על חצי שיעור.<br />הגע בעצמך: יש איסור של תחום שבת - אסור ללכת 2000 אמה מחוץ לעיר. האם אסור לצאת 50 אמה בגלל שזה חצי שיעור? ודאי שלא, כי לא ההליכה היא האסורה אלא החציה של קו הגבול - אסור לצאת מן התחום. כל עוד אתה בפנים, לא עשית כלום. האיסור הוא לא בפעולה (הליכה) אלא במצב (בפנים/בחוץ). לעומת זאת אסור לטלטל גם אמה אחת ברה&quot;ר, מדין חצי שיעור של מעביר ד&quot;א, משום שכאן הפעולה של ההעברה היא האסורה.","159","","4661","True","True","False","","234","132.70.40.183","0","12363","חולין|כט ע&quot;ב",""),new Message("12407","12370","יישר כח, אמנם","27/07/11 07:30","כה תמוז","תשע&quot;א","07:30","מתפעל","לגבי מה שכתבת:<br />&quot;לעומת זאת אסור לטלטל גם אמה אחת ברה&quot;ר&quot;<br />זה בדוק? אולי אסור מצד חשש שתעביר ד' אבל כמדומני שרבים מהאחרונים באמת דנים שאין כאן חצי שיעור אלא כלום בדיוק כמו בתחומין.","148","","4660","True","True","False","","191","94.188.248.70","0","12363","חולין|כט ע&quot;ב",""),new Message("12408","12371","אלא אם כן נאמר","27/07/11 07:33","כה תמוז","תשע&quot;א","07:33","מתפעל","ששייך גירות לפני מתן תורה וציפורה שנישאה למשה עברה כעין גיור ונחשבת כבר ליהודיה. ולמה שאצלם לא יהיה הבדל בין נשים לגברים? לא הבנתי סברתך זו. <br />מלבד, מנין לקחת שהמדינים בני קטורה? זה מופיע היכן שהוא?","148","","4660","True","True","False","","168","94.188.248.70","0","12363","חולין|כט ע&quot;ב",""),new Message("12419","12407","אכן, ועדיין","27/07/11 08:40","כה תמוז","תשע&quot;א","08:40","עציוני","אמנם יש מחלוקת ראשונים לגבי ח&quot;ש במעביר, אך זה בדיוק תורף המחלוקת (כפי שנרמז <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%94%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%AA_%D7%90%D7%A8%D7%91%D7%A2_%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A8%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%9D'>כאן</a>) - האם האיסור הוא על הטילטול (=פעולה, ולכן יש דין ח&quot;ש), אן שד&quot;א נחשבות כ'רשותו של אדם' ומוקד האיסור הוא בהוצאה מרשות (=מצב - בתוך/מחוץ לרשות, ואז אין דין ח&quot;ש). ולכן, שתי השיטות עולות בקנה אחד עם דברי.","159","","4660","True","True","False","","289","132.70.40.183","0","12363","חולין|כט ע&quot;ב",""),new Message("12414","12408","תורתנו הקדושה הקדישה ארבעה פסוקים","27/07/11 08:04","כה תמוז","תשע&quot;א","08:04","קותי","לכך<br />בראשית פרק כה <br /><br />(א) וַיֹּסֶף אַבְרָהָם וַיִּקַּח אִשָּׁה וּשְׁמָהּ קְטוּרָה:<br />(ב) וַתֵּלֶד לוֹ אֶת זִמְרָן וְאֶת יָקְשָׁן וְאֶת מְדָן וְאֶת מִדְיָן וְאֶת יִשְׁבָּק וְאֶת שׁוּחַ:<br />(ג) וְיָקְשָׁן יָלַד אֶת שְׁבָא וְאֶת דְּדָן וּבְנֵי דְדָן הָיוּ אַשּׁוּרִם וּלְטוּשִׁים וּלְאֻמִּים:<br />(ד) וּבְנֵי מִדְיָן עֵיפָה וָעֵפֶר וַחֲנֹךְ וַאֲבִידָע וְאֶלְדָּעָה כָּל אֵלֶּה בְּנֵי קְטוּרָה:<br /><br />אין לי כרגע הוכחה שאין הבדל בין בן נוח לבת נוח<br />אולי אפשר להוכיח שדיני עבד כנעני ושפחה כנענית חייבים במצוות כאשה <br />וגם מצבם הקודם היו זהים<br /><br />אם אין זמן גרמא אצל בן נוח אז גם אין פטור לנשים","217","","4660","True","True","False","","170","82.166.25.97","0","12363","חולין|כט ע&quot;ב",""),new Message("12416","12414","כל שאינו מחוייב - אינו מוציא ידי חובה","27/07/11 08:15","כה תמוז","תשע&quot;א","08:15","דוד כוכב","אין הדבר תלוי בזמן גרמא.<br />מילה אינה מצות עשה שהזמן גרמא. אשה פטורה ממילה מטעם אחר.<br />והכלל הכולל במסכת ראש השנה דף כט ע&quot;א:<br />&quot;זה הכלל: כל שאינו מחוייב בדבר - אינו מוציא את הרבים ידי חובתן&quot;.","125","","4660","True","True","False","","111","95.86.89.221","0","12363","חולין|כט ע&quot;ב",""),new Message("12424","12416","כעין דיוננו במנחת חנוך מצווה ב'","27/07/11 09:45","כה תמוז","תשע&quot;א","09:45","קותי","מסקנת בן המחבר שבנות קטורה פטורות <br />ואולי לא זכר את ציפורה שהיתה בת קטורה <br />עובדה שהיא באמת לא ידועה","217","","4660","True","True","False","","190","82.166.25.97","0","12363","חולין|כט ע&quot;ב",""),new Message("12426","12416","פטור אשה במילה","27/07/11 12:58","כה תמוז","תשע&quot;א","12:58","המכריע","אכן הסוגיא בקידושין  כט. מביאה דרשא שאם אינה מצווה למול את בנה, והתוס' שואלים תיפו&quot;ל שהוי ז&quot;ג (עד ח' ואח&quot;כ לילות) עי&quot;ש תירוצם. ותורא&quot;ש ועוד.<br /><br />אבל למ&quot;ד אשה פסולה למול אין זה משום כל שאינו מחוייב, שכנראה לא שייך לכגון מילה רק כגון דברים שיוצאים בשמיעה, אלא מפורש בע&quot;ז כז. שאכן לחד מ&quot;ד דעכום ממועט מהמל ימול אשה כשירה למול, דכמהילא דמיא, ולמ&quot;ד מיעוטא דעכום מבריתי תשמור, אשה ג&quot;כ פסולה.<br /><br />ועי&quot;ש בתוס' נידון איך ההלכה.<br /><br />וכ' עוד דלמ&quot;ד אשה אין מלה, צריך לפרש מדוע הוצרכנו למעט אם ממילת בנה, דהיינו שאין צריכה לארגן זאת.<br /><br />לגבי ציפורה נראה לי מוזר להוכיח משם לגבי בת קטורה. (כדברי הרב קותי שבסמוך), אדרבא הרי זו שאלת הגמ' למ&quot;ד אשה פסולה איך מלה. ומצד עכום לא דנה וע&quot;כ מיניה וביה דדנוה כישראל (ובהחלט על זה יש מקום לדון אמאי), וכל השאלה היתה רק מצד אשה למ&quot;ד פסולה למול, ותי' מה שתירצו בב' אופנים.","199","","4660","True","True","False","","146","95.86.84.51","0","12363","חולין|כט ע&quot;ב",""),new Message("12422","12419","ואולי מצות מילה מורכבת","27/07/11 08:48","כה תמוז","תשע&quot;א","08:48","מתפעל","מב' חלקים.<br />יש את חלק הפעולה, היינו החיתוך ויש את חלק התוצאה, היינו להיות מהול כל חייו.<br /><br />אם כן, זה בודאי שחתך רק חצי ערלה, לא מקיים חלק הב' להיות מהול. <br />אבל חלק א' אולי כן מקיים למ&quot;ד שיש מצוה בחצי.","148","","4660","True","True","False","","215","94.188.248.70","0","12363","חולין|כט ע&quot;ב",""),new Message("12423","12422","לכך רמז הרב המכריע","27/07/11 08:54","כה תמוז","תשע&quot;א","08:54","עציוני","<a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=12365'>לעיל</a>.<br />אמנם, צריך סיבה כדי להגיד את זה. למיטב זכרוני המנ&quot;ח רואה זאת כדבר פשוט שהעיקר זה להיות מהול, אך אין הספר תחת ידי כעת כדי לבדוק.","159","","4660","True","True","False","","238","132.70.40.183","0","12363","חולין|כט ע&quot;ב",""),new Message("12459","12423","תוכל לעיין בהיברובוקס","28/07/11 10:57","כו תמוז","תשע&quot;א","10:57","מתפעל","אל תידבק ממני בעצלות לחפש!","148","","4659","True","True","False","","158","94.188.248.70","0","12363","חולין|כט ע&quot;ב",""),new Message("12475","12426","לעניין גיורה של ציפורה","28/07/11 20:23","כו תמוז","תשע&quot;א","20:23","קותי","לא מצאנו שהאבות גירו את האמהות <br />ראיתי פעם שבזמן האבות אולי עד מתן תורה הייחוס עבר דרך האבות ולכן לא היה צורך לגייר את רבקה ורחל ולאה ואת בלהה וזלפה<br /><br />אבל הקפידו כנראה שהאשה תהייה מבית אבי (אברהם) כמו שעשו רצה לרצות את אמו לקח לאשה את בת ישמעאל <br /><br />לפי זה משה לקח אשה מבית אברהם מבני קטורה <br /><br />האם חייבים לומר שדיני מילה של בני קטורה זהים לדיני מילה של ישראל? <br />ברור שהמילה של ישראל היא ברית ביני וביניכם וזה לא שייך בבני קטורה ולכן גם אשה תמול מילת בני קטורה אינה מובאת בהלכות מילה רק בהלכות מלכים אולי דבר הוא זה<br /><br />לעניין פסול אשה במילה מה הדין בשעת סכנה כמו אצל משה? ומה הדין אם היא לא תמול אז ישאר ערל כמו ברוסיה הסוביטית מדוע שלא תהיה כמו שאר ישראל שאחראים לעניין בהעדר אב כעין זה מובא במנחת חינוך","217","","4659","True","True","False","","201","109.186.215.186","0","12363","חולין|כט ע&quot;ב",""),new Message("12460","12459","קריינא דאיגרתא איהו להוי פרוונקא","28/07/11 11:01","כו תמוז","תשע&quot;א","11:01","עציוני","שאלת שאלה - הצבעתי על מקור שאולי עונה עליה. אותי השאלה פחות מטרידה, ולכן אין לי מוטיבציה לעיין. <br />חוץ מזה, אחרי שמתרגלים להוצאה החדשה של המנחת חינוך, קשה להסתפק בסריקות של הוצאות ישנות (לאפוקי ש&quot;ס ורמב&quot;ם שניתן למצוא טקסט מלא באתרים רבים ואין תירוץ על העצלנות לחפש)","159","","4659","True","True","False","","307","132.70.40.183","0","12363","חולין|כט ע&quot;ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);