var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=14579;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("לוח דף יומי לשימוש באאוטלוק או בג'ימייל","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=21228")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","71"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","62"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("14579","0","רוח רעה","11/10/11 02:40","יג תשרי","תשע"ב","02:40","דוד כוכב","רלוונטי היום?
ראה כאן.","125","","4588","True","True","False","","845","95.86.80.214","0","0","חולין|קז ע"ב",""),new Message("14587","14579","והלכה למעשה?","11/10/11 07:52","יג תשרי","תשע"ב","07:52","Almuaddib","מעניין ההבדל במנהג למעשה, בין מלח סדומית לבין נט"י של שחרית.
שבמלח סדומית, כבר המגן אברהם ציין דהאידנא, שאין מלח כזה, אין נוהגים במים אחרונים, אך לא שמעתי על מי שקרא לבטל נט"י של שחרית מפני שאין יותר רוח רעה.","107","","4588","True","True","False","","218","84.228.17.187","0","14579","חולין|קז ע"ב",""),new Message("14592","14579","כבוד הרב באמת חושב, שרוח רעה","11/10/11 16:33","יג תשרי","תשע"ב","16:33","יאירה","נחלשה כיום? ומי הגורם של כל המלחמות עקובות מדם, כל הפשע, הפורח בחברה העכשיווית, האופנה הפרוצתית, לפיה חשוב לחשוף כמעט את כל הגוף ותופעות שליליות אדירות ממדים אחרות? רק אנשים רעים שותפים לכל אלה?","192","","4588","True","True","False","","266","212.76.110.36","0","14579","חולין|קז ע"ב",""),new Message("14624","14579","אני מצרפת קישור","12/10/11 10:38","יד תשרי","תשע"ב","10:38","יאירה","למאמר הלכתי בנושא","192","","4587","True","True","False","","319","212.76.110.36","0","14579","חולין|קז ע"ב",""),new Message("14588","14587","ויבדל בין המים ובין המים","11/10/11 11:25","יג תשרי","תשע"ב","11:25","המכריע","מים אחרונים כבר כתבו על כך תוס' ועוד ראשונים שהאידנא יש מקום להקל, ועל פי זה כתבו הפוסקים.
אבל מים של השכמה, לא נזכר בשום ספר. זו רק שמועה בעלמא, והרבה מפקפקים באמיתותה בכלל, וגם אם היא נכונה ביסודה, כל זמן שלא נכתבה ממקור ראשון מתלמידי הגר"א, הרי יתכן כרגיל שיש ניואנסים דקים שמשנים את כל משקל האימרה. ובכל אופן הערוך השולחן והמשנה ברורה ודומיהם שנולדו על ברכי מסורת הגר"א לא הביאו על כך מילה, או מפני שלא שמעו על כך, או מפני שהיה ברור להם שאין בזה בכדי לשנות את ההלכה.
ודומני שהגרש"ז עצמו לא היה חושב לסמוך על זה. אולי לכל היותר הוא צירף את זה לסברא שכבר הובאה בפוסקים שאולי לענין זה אמרינן כולי ביתא כד' אמות דמיין, ויש מקומות שמסתובבים קטנים והמים עלולין לישפך, ונמצאת נכשל באיסורי תורה אחרים של הונאת בעלת הבית ועוד.","199","","4588","True","True","False","","176","212.179.87.180","0","14579","חולין|קז ע"ב",""),new Message("14620","14587","לא ראיתי או שמעתי פסק לביטול","12/10/11 09:12","יד תשרי","תשע"ב","09:12","יהודי_קדום","נט"י של שחרית "מפני שאין יותר רוח רעה" - אבל למדנו ללמוד דבר מתוך דבר:
נט"י שחרית:הרא"ש: הכנה לקריאת שמע ותפילה.
הרשב"א: הידמות לכהן הנכנס לעב' בביהמ"ק
ה"חפץ חיים": להלכה נקטינן משני הטעמים הללו
אין שום איזכור לרוח רעה או לטומאה הרובצת על הידיים !
אין זו קריאה בלבד אלא קול רם צלול וברור אך מכבד גדולי תורה בדעות קודמות שנאמרו על "רוח רעה" וכו'","233","","4587","True","True","False","","126","79.180.249.237","0","14579","חולין|קז ע"ב",""),new Message("14589","14588","בדיוק כך","11/10/11 14:33","יג תשרי","תשע"ב","14:33","דוד כוכב","כמו שהעתקתי, הקולא נאמרה רק לענין הליכה חוץ לד' אמות. ואין סיבה לפקפק בדברי הרב נבנצל, תלמיד מובהק לגרש"ז.
גם אין ענין לפקפק בעצם נט"י שחרית, אדרבה, מקובל לפרסם את נחיצות הרחיצה מטעמי היגיינה.","125","","4588","True","True","False","","132","95.86.80.214","0","14579","חולין|קז ע"ב",""),new Message("14597","14589","הגרש"ז כתב על כך בעצמו","11/10/11 18:09","יג תשרי","תשע"ב","18:09","המכריע","והשמועה ידועה גם ממקורות נוספים ובכל זאת יש עליה מערערין.
השורה האחרונה מוזרה לטעמי.","199","","4588","True","True","False","","132","212.179.87.180","0","14579","חולין|קז ע"ב",""),new Message("14601","14592","מדובר רק ברוח הרעה של הבוקר, שנחלשה","11/10/11 20:10","יג תשרי","תשע"ב","20:10","דוד כוכב","","125","","4588","False","True","False","","115","212.76.117.120","0","14579","חולין|קז ע"ב",""),new Message("14616","14592","האדם בזדון ליבו ורוע מעלליו מביא את כל","12/10/11 07:56","יד תשרי","תשע"ב","07:56","קותי","הרעות עליו ועל זולתו
העברת האחריות לרוחות רעות כמוה להאשים את הכימיה של המוח בכל העבירות ולשלול בכך את הבחירה החופשית
רוח רעה אינה נזכרת ברמב"ם כטעם למים אחרונים
מים אחרונים אין הכוונה לשתי טיפות מים שבקושי נוגעים באצבעות
הכוונה לנטילה ממש והטעם שהוא נותן הוא בגלל הסכנה
ראיתי טעם פשוט לנטילת ידיים למים אחרונים משום כבוד ברכת המזון דאורייתא
זה לא יפה לקיים מצווה דאורייתא בידים מלוכלכות שבלאו הכי אחר כך ירחצו אותן כי לא יצאו כך לרחוב
כמדומני שראיתי באיזה מקום שבחו"ל היו נוטלים ידיים לפני נטילת לולב בגלל כבוד המצווה","217","","4587","True","True","False","","197","85.250.173.219","0","14579","חולין|קז ע"ב",""),new Message("14600","14597","מהן המקורות","11/10/11 20:08","יג תשרי","תשע"ב","20:08","דוד כוכב","אכן מעניין לראות את המקורות הנוספים המחזקים והמערערים את מסורת דברי הגר"א, ואת טעמי המערערים.
השורה האחרונה הופנתה לטענה שכתב אלמואדיב לעיל למה לא מבטלים נט"י של שחרית.
אני מבין את מוזריותה לכאורה, הרי רבים רגילים לפרש רוח רעה רק כענין מיסטי. אבל לכשנדקדק בדברי התוספות בענין קיומם או אי קיומם של נזקי רוחות רעות, צריך לקחת בחשבון שכתב התוספות שאחד הטעמים של מים ראשונים הוא נקיות, אם כן הוא הדין לנט"י שחרית. ואם אומר המגן אברהם סימן קעג ס"ק א על נט"י שחרית: "והאידנא אינו מזיק דנשתנו הטבעיות", צריך לומר על זה דהאידנא דידן חזינן דמזיק ומזיק מטעמי נקיות.
ואוסיף ואומר,
אמרו במסכת ראש השנה דף כח ע"א: "כפאו ואכל מצה - יצא. כפאו מאן? אילימא כפאו שד...". והובא ברמב"ם הלכות חמץ ומצה פרק ו הלכה ג: "אכל כזית מצה והוא נכפה בעת שטותו...". כלומר ששד המוזכר פה זה מחלת הנפילה, שהיא מאורע עצבי מוחי.
בדומה לכך חלק מאותן רוחות רעות המוזכרות בגמרא מוכרות היום כזיהומים.
ואין לחלק בין שדים לרוח רעה שהרי אמרו לעיל מסכת חולין דף קה ע"ב: "ואמר אביי: מריש הוה אמינא, האי דשדי מיא מפומא דחצבא - משום ציבתא, אמר לי מר: משום דאיכא מים הרעים".
פירש רבינו גרשום: "משום דאיכא מים הרעים. כלומר דשרי עלייהו רוח רעה".
ורש"י פירש: "מים רעים - פעמים ששתה מהן שד".
מכאן למדו בשו"ת התעוררות תשובה ובשו"ת מהר"ם בריסק שבלשון חכמים היינו רוח רעה היינו שד. הובא בשטיינזלץ.
[תוספת מאוחרת:
ובמסכת נדה דף יז ע"א:
"והלן בבית הקברות: כדי שתשרה עליו רוח טומאה. זימנין דמסכנין ליה".
למרות שהזכירו שרוח זו של טומאה היא, לא חשו אלא משום הסכנה.
ובערוך לנר הזכיר רק איסור דורש אל המתים, והיינו לפרוש רש"י.
אבל בלינה בעלמא בלא דרישה אין איסור, כדתניא במסכת ברכות דף יח ע"ב: "מעשה בחסיד אחד שנתן דינר לעני בערב ראש השנה בשני בצורת והקניטתו אשתו והלך ולן בבית הקברות"].","125","","4588","True","True","False","","194","212.76.117.120","0","14579","חולין|קז ע"ב",""),new Message("14609","14600","מספיק שבוע הבא בלי וקשרתם..","12/10/11 00:54","יד תשרי","תשע"ב","00:54","המכריע","המגן אברהם מדבר על בשר ודגים, לא על נטילת שחרית.
רוח רעה זו לא נקיות. באת להבהיר מוזרות ונסתבכת בפלאי פלאות ממש.
אם התוס' כתבו זאת על מים ראשונים, הוא הדין לנט"י שחרית? (סברא כזו יכול לומר לכאורה רק מי ששכח ליטול ידיו שחרית.., לא הרב כוכב שלנו).
לגבי המקורות הם מפורסמים, אבל אני אישית לא רוצה להיות שותף להרחבת הנושא בפרהסיא מדין היזהרו בדבריכם שמא מתוכם ילמדו לזלזל, וד"ל.","199","","4587","True","True","False","","187","212.179.87.180","0","14579","חולין|קז ע"ב",""),new Message("14604","14601","לפי דעתי היא גם לא נחלשה!","11/10/11 20:41","יג תשרי","תשע"ב","20:41","יאירה","הרי לפי ההלכה אדם, הישן יותר מחצי שעה חייב ליטול את ידיו, אסור גם להירדם עם ספר קודש ביד משום רוח טומאה. ישנם אנשים, הנוהגים להניח ליד מיטתם כד מים, נטלה וקערה על מנת ליטול ידיים מיד אחרי ההתעוררות בבקר!","192","","4588","True","True","False","","271","212.76.110.36","0","14579","חולין|קז ע"ב",""),new Message("14606","14604","ישנם גם אנשים הנוהגים לנופף תרנגול מעל ר","11/10/11 23:04","יג תשרי","תשע"ב","23:04","Almuaddib","... מעל ראשם בערב יום הכיפורים.
ומה השולחן ערוך חשב על מנהגם - ידוע.
כך שהעובדה שיש אנשים הנוהגים מנהג כלשהו, עדיין אינה הופכת מנהג זה לדבר נכון, אמיתי או ראוי.
יש גם מנהגי שטות, מנהג האמורי, ועוד.
==========
מדברייך כאן בדיון, אני מבין שיש לך הבנה, לפחות להבנך, במהותה של הרוח הרעה.
האם תוכלי להסביר את דברייך?
למשל, מה הקשר בין אותה רוח רעה השורה על הידיים שחרית, לבין המלחמות והפריצות שהזכרת לעיל?","107","","4588","True","True","False","","195","77.127.220.248","0","14579","חולין|קז ע"ב",""),new Message("14610","14606","הנחת מים ליד המיטה","12/10/11 00:57","יד תשרי","תשע"ב","00:57","המכריע","הרי היא כתרנגול כפרות?
כמה טרחו הפוסקים ללמד זכות על שאינם זהירים בזה. פוסקים מן המנין כמובן. בעמוד הראשון של המשנה ברורה למשל.
ולוואי יהא חלקי עם המקפידים בזה.","199","","4587","True","True","False","","166","212.179.87.180","0","14579","חולין|קז ע"ב",""),new Message("14623","14606","המנהג של פדיון כפרות בזכות תרנגול קיים.","12/10/11 10:27","יד תשרי","תשע"ב","10:27","יאירה","למשל בנוסח ליטאי של פדיון כפרות מופיעה המילה "תרנגול", והכוונה היא לתרנגול, הנושא את החטאים, אותו מנופפים מעל הראש.
(אגב, המנהג הזה מהווה המקור לביטוי לשוני "כתרנגול בבני אדם").
אם אתה טוען, שהמנהג הזה נגד ההלכה, אז מה נאמר בנוגע לשעיר המשתלח?
בדרך כלל אנשים שומרים על המנהגים, שונחלו להם בבית ההורים, לכן אם מנהג מסוים לא מתקבל בעדה מסוימת, בעדה אחרת הוא בר תוקף.
מה זה מנהג שטות, אפשר להביא דוגמא/ות?
לגבי רוח רעה: אני לא מבינה את מהותה... אני קטנה שבקטנות ולא יכולה להבין כלום ללא סיעתא דשמיא. כאן אני כותבת רק את אשר למדתי. הקשר בין רוח רעה של הלילה לבין רוח רעה של מלחמות פשוט מאוד: זה אותו דבר. כשם שהיא מזיקה לאדם בבקר אם הוא לא נוטל ידיים, כך היא מזיקה במלחמות אם לא נמנעים ממנה על ידי שמירת מצוות השם!","192","","4587","True","True","False","","280","212.76.110.36","0","14579","חולין|קז ע"ב",""),new Message("14614","14609","[ללא נושא]","12/10/11 04:28","יד תשרי","תשע"ב","04:28","דוד כוכב","לשון המגן אברהם סימן קעג ס"ק א:
"ואפשר דבזמן הזה אין סכנה כ"כ דחזינן כמה דברים המוזכרים בגמ' שהם סכנה לרוח רעה ושאר דברים והאידנא אינו מזיק דנשתנו הטבעיות וגם הכל לפי טבע הארצות ועבי"ד סי' שט"ז ס"ג ובא"ע סימן קנ"ו וכ"כ הב"ח בשם הרמב"ם".
המג"א איירי בכל הדברים המוזכרים בגמרא שהם משום רוח רעה שהאידנא לא שמענו בהם היזק מעולם.
לשון הים של שלמה מסכת חולין פרק ח סע' לא:
"גם מ"ש דבשחרית בעינן ג"פ משום רוח רעה, האידנא אין רוח רעה מצויה בינינו, מ"מ צריכים טהרה, משום זוהמא, כמו לסעודה".
הרי שמצריך נט"י שחרית משום נקיות.
ובפני משה מסכת שבת פרק ב הלכה ה:
"מפני רוח רעה. ששורה עליו וכשאינו רואה נר נוח לו ויש ג"כ מין ממיני החולה הבאה לבעלי מרה השחורה מלנקיליא"ה בלע"ז ונוח להם לישב בחושך ובהסתר מהאנשים".
פה הרוח הרעה פירושה מחלת הדיכאון.
גם קורדייקוס שבמסכת גיטין דף סז ע"ב, הובא ברמב"ם הלכות גירושין פרק ב הלכה יד בלשון "מי שהיתה רוח רעה מבעתת אותו". ומדובר במחלה הגורמת לבילבול, כדברי הרמב"ם בפירוש המשנה "קורדיאקוס, חולי המתהוה ממלוי תאי המוח והדעת מתבלבלת מחמתו והוא מין ממיני העלפון", ויש למחלה זו תרופה כדברי הגמרא, כלשאר מחלות.
ובמסכת בבא מציעא דף קז ע"ב:
"(דברים ז') והסיר ה' ממך כל חלי, אמר רב: זו עין. רב לטעמיה, דרב סליק לבי קברי, עבד מאי דעבד. אמר: תשעין ותשעה בעין רעה, ואחד בדרך ארץ.
ושמואל אמר: זה הרוח. שמואל לטעמיה, דאמר שמואל: הכל ברוח".
לְמה מתכוין שמואל (שהיה רופא) שכל המחלות באות מהרוח אם לא לכל הנקרא היום זיהומים?
וכן במסכת כתובות דף עז ע"ב:
"ומעייל ליה לביתא דשישא, ואי לא איכא ביתא דשישא מעייל ליה לביתא דשב לבני ואריחא, ונטיל ליה תלת מאה כסי על רישיה עד דרפיא ארעיתא דמוחיה, וקרע למוחיה".
פירש רש"י: "לביתא דשישא - של שיש כלומר מקום שאין רוח שולט שם".
כלומר שלא יכנסו זיהומים בזמן הניתוח. היום דואגים שיהיה הכל סטרילי.
וכן במסכת בבא מציעא דף פג ע"ב:
"עיילוהו לביתא דשישא, וקרעו לכריסיה".
ראיתי עכשיו שגם הרב שטיינזלץ כתב כדברים האלו. אבל אני מבין שמי שלא יקבל שניתן לבאר כך, לא יקבל זאת גם ממנו.
תוספת:
ובמסכת יומא דף פג ע"ב:
"מי שנשכו כלב שוטה וכו'... ממאי הוי?... ושמואל אמר: רוח רעה שורה עליו. מאי בינייהו? - איכא בינייהו, למקטליה בדבר הנזרק (רש"י: למאן דאמר רוח רעה שורה עליו לא יקרב אצלו להרגו בידים אלא זורק בו חץ או סכין והורגו). תניא כוותיה דשמואל: כשהורגין אותו אין הורגין אותו אלא בדבר הנזרק. דחייף ביה (המתחכך בו) - מסתכן, דנכית ליה (שהכלב נושכו) - מיית".
ובמסכת תענית דף כא ע"ב:
"אמרו ליה לשמואל: איכא מותנא בי חוזאי. גזר תעניתא. אמר ליה: והא מרחק! - אמר: ליכא מעברא הכא דפסיק ליה. אמרו ליה לרב נחמן: איכא מותנא בארעא דישראל. גזר תעניתא. אמר: אם גבירה לוקה - שפחה לא כל שכן. טעמא דגבירה ושפחה, הא שפחה ושפחה - לא. והא אמרו ליה לשמואל: איכא מותנא בי חוזאי, גזר תעניתא! - שאני התם, כיון דאיכא שיירתא דלווי ואתיא בהדיה".","125","","4587","True","True","False","","215","212.76.117.124","0","14579","חולין|קז ע"ב",""),new Message("14649","14609","שאלה בקשר ל "בלי קשרתם"","14/10/11 01:57","טז תשרי","תשע"ב","01:57","הודו_כי_טוב","אומנם כבר העירו גם לי על כך שזה רמז שצריך קשר בין הדברים
אבל באמת בשבת ומועד הקשר הוא חזק יותר רוחנית שאין צורך ברצועות גשמיות
נכון ?","207","","4585","True","True","False","","160","46.117.14.249","0","14579","חולין|קז ע"ב",""),new Message("14619","14610","לא כתבתי שזה אותו הדבר","12/10/11 08:51","יד תשרי","תשע"ב","08:51","Almuaddib","כן כתבתי, שעצם העובדה שמישהו נוהג במשהו, אינה הופכת את המנהג הזה לדבר ראוי, או מעבר לכך.
ולעצם המנהג, שים לב שעל עצמך אתה מעיד שאינך נוהג בו. לו היית חושב שזו הלכה, היית מתאמץ ועושה זאת.","107","","4587","True","True","False","","167","217.212.230.14","0","14579","חולין|קז ע"ב",""),new Message("14629","14614","המג"א והיש"ש","12/10/11 12:06","יד תשרי","תשע"ב","12:06","המכריע","המג"א כותב כמה דברים ואצלך זה הפך לכל הדברים.
היש"ש הזה חדש לי, ובאמת הוא לא חש לדברי המקובלים כלל (כידוע, המעיין יראה בהקדמת רב פעלים הנוראה), ודבריו שגם ע"פ הש"ס א"צ לחוש בזמנינו וסגי ב"פ גם שחרית, הם מדיליה וכמדומה שהוא יחיד בזה (כמו שהוא מביא בעצמו שזה נגד המרדכי שהובא בפוסקים והוא לא מביא מי שיאמר אחרת) ולא התחשב בו שום פוסק. ועל דא ודאי קא בכינא שדברים שאינם מובאים להלכה, מובאים אצלנו ללא חשש מאלו אשר מקלו יגיד לו. וכפי שכבר כתבתי כמה פעמים, ואשר על כן כשיש בכוחי אינני משתתף כלל דלא לימרו מדשתקי רבנן שמע מינה ניחא להו.
בדיון הפורה בגדר רוח רעה הצלחתי מלכתחילה לא להשתתף ע"כ אני פטור מלהגיב.","199","","4587","True","True","False","","389","212.179.87.180","0","14579","חולין|קז ע"ב",""),new Message("14617","14616","החכמה תחיה בעליה","12/10/11 08:37","יד תשרי","תשע"ב","08:37","יהודי_קדום","ובך ה' ודאי נטע חכמה לדעת ולהבין שהנהגות האדם בחייו הן עפ"י בחירתו בלבד אם לטוב ואם...
וכי למה אברהם אבינו ע"ה הלך שלושה ימים בידיעה ברורה שהוא יקיים מצות ה' להעלות את בנו יחידו לעולה ? א"א הלך שלושה ימים שבהם יכול היה ל"התחרט" אך הוא בחר לעמוד בניסיון. גם לא הייתה לו קפיצת הדרך (יעקב, אליעזר) כחלק מהעמדת "בחירתו האישית" למבחן וכו'
שאלתי את נכדי שהיה אז כבן 9: "מה דעתך - אם ה' היה אומר לי להעלות אותך לעולה הייתי מקיים מצוותו זו? " תשובת אילון הייתה חד משמעית ומיידית" "לא".
חג שמח","233","","4587","True","True","False","","204","79.180.249.237","0","14579","חולין|קז ע"ב",""),new Message("14627","14616","לא העברתי אחריות לרוח רעה","12/10/11 10:55","יד תשרי","תשע"ב","10:55","יאירה","למדתי את הרמב"ם לגבי חופש הבחירה למשל בפרק שמיני בהקדמה למסכת אבות. אני לא שוללת את חופש הבחירה, אדרבא, אני סמוכה ובטוחה, שקב"ה יתברך נתן לעם היהודי אפשרות של הבחירה החופשית כזכות, משום שאדם
בעל שכל ויכולת לחשוב!
לגבי הכימיה של המוח האנושי, אני חושבת, שהיא שייכת יותר לתפישה של חילונים, אשר חושבים, שאחרי המוות הכול מתנוון לרבות נפש ושכל.
הרמב"ם מדבר על הישארות הנפש ולפי דבריו אדם, שטרח בחייו לפני מותו ובירך על המוגמר במפעל חייו מסוים זוכה להישארות הנפש. היזכרות במעשיו הטובים, שעשה בחיו סימן להישארות הנפש שלו.
אני מקבלת את מה שכתבת לגבי כיבוד המצווה.
ציינת דבר מעניין לגבי נטילת ידיים לפני נטילת לולב! האם אתה זוכר איפה ראית את זה?","192","","4587","True","True","False","","259","212.76.110.36","0","14579","חולין|קז ע"ב",""),new Message("14635","14617","לא ירדתי לסוף דעתך","13/10/11 19:57","טו תשרי","תשע"ב","19:57","קותי","בהלכות תשובה פרק ה הלכה א ואילך
רשות כל אדם נתונה לו: אם רצה להטות עצמו לדרך טובה ולהיות צדיק, הרשות בידו; ואם רצה להטות עצמו לדרך רעה ולהיות רשע, הרשות בידו. הוא שכתוב בתורה "הן האדם היה כאחד ממנו, לדעת, טוב ורע" (בראשית ג,כב)--כלומר הן מין זה של אדם היה אחד בעולם, ואין לו מין שני דומה לו בזה העניין, שיהא הוא מעצמו בדעתו ובמחשבתו יודע הטוב והרע ועושה כל מה שהוא חפץ, ואין לו מי שיעכב על ידו מלעשות הטוב או הרע. וכיון שכן הוא, "פן ישלח ידו" (שם).
הנכד שלך חכם הוא יודע שהקב"ה לא ציווה אותך אז למה תעשה
ברוח הימים הנוראים
להקריב אחרים זה די קל להקריב עצמך זה יותר קשה
חג שמח ומבורך","217","","4586","True","True","False","","335","85.250.153.90","0","14579","חולין|קז ע"ב",""),new Message("14632","14619","לעצם המנהג","12/10/11 12:22","יד תשרי","תשע"ב","12:22","המכריע","יקירי אני דוקא משתדל להקפיד בזה, כתבתי רק בלשון הצטנעות... (וגם מכיון שלפעמים אני מתעצל על כן איחלתי לעצמי להיות תמיד מהמקפידים).
אמנם אני מכיר בכך שיש מקילין, זה כבר מובא במ"ב, ויש להם על מי לסמוך, (הכוונה כמובן רק לכך שלא מניחים מים ליד המיטה, לא חלילה לקולא בעצם הנטילה לרו"ר), אבל מכאן ועד לזלזל?","199","","4587","True","True","False","","154","212.179.87.180","0","14579","חולין|קז ע"ב",""),new Message("14631","14620","אין איזכור?","12/10/11 12:17","יד תשרי","תשע"ב","12:17","המכריע","במטותא מינך נא עיין בסעיף קטן השני בספר משנה ברורה.
נכון שהפוסקים הפרידו במקצת בין חיוב נטילה מדינא דגמרא (שרק על זה תיקנו ברכה) שניתנו בו שני טעמי הרא"ש והרשב"א עם כל הנפ"מ הידועות והן בסימן ד', לבין ההיא דר' יוסי דאלו שרצים (שבת קיט) ושבזוהר החמיר מאד, ושזה הוזכר במשנה ברורה מיד בתחילת סימן א'. בבאר היטב שם מובא בדיוק מה החמיר הזוהר, והמ"ב נמנע מלהעתיקו כידוע מה שאמר בזה.
גם המחבר בסימן ד לאחר שהביא בסעיף א' את דינא דגמרא מביא בסעיף ב' וג' את הרוח רעה.
על כן דבריך בזה מרפסין איגרא בלשון המעטה.","199","","4587","True","True","False","","189","212.179.87.180","0","14579","חולין|קז ע"ב",""),new Message("14626","14623","שעיר לעזאזל (עזוז אל)","12/10/11 10:44","יד תשרי","תשע"ב","10:44","יהודי_קדום","תורה היא ולא מנהג.
ועוד על שכתבת "...ולא יכולה להבין כלום ללא סיעתא דשמיא" - לא בשמים היא !
רוח רעה קיימת רק למאמינים בה - כך דעת פוסקים רבים.","233","","4587","True","True","False","","135","79.180.249.237","0","14579","חולין|קז ע"ב",""),new Message("14634","14623","אילו הכפרות בתרנגול היו מצווה- לא הייתי","12/10/11 14:47","יד תשרי","תשע"ב","14:47","Almuaddib","אומר מלה.
אבל בשולחן ערוך כתוב שזה מנהג האמורי, ואני - מנהג אבותי הוא לשמור על ההלכה, לא על מנהגי האמורי.","107","","4587","True","True","False","","156","77.126.244.72","0","14579","חולין|קז ע"ב",""),new Message("14628","14626","התכוונתי לאותו העיקרון!","12/10/11 11:08","יד תשרי","תשע"ב","11:08","יאירה","אתה בהחלט צודק, אבל השוויתי את השעיר המשתלח לתרנגול כפרות מבחינת משמעות דומה ואותה המטרה: הן השעיר הושלך בהיותו נושא את החטאים והן תרנגול כפרות נשחט אחרי שעליו "נאספו" החטאים.
"לא בשמים היא" הכוונה לחובת החכמים לפרש את התורה אחרי שהיא הורדה לארץ וניתנה לעם ישראל. כך משתמע מהסוגיא הידועה במסכת בבא מציעא.
אני לא יכולה לפרש את התורה אלא שאני מסתמכת על המפרשים וחז"ל.
גם חז"ל האמינו ברוח רעה. עובדא, שעליה כתוב בגמרא! ומבחינתי כל אות בגמרא קדוש!","192","","4587","True","True","False","","253","212.76.110.36","0","14579","חולין|קז ע"ב",""),new Message("14638","14627","האדם הוא בחירי וזה נפסק ברמב"ם","13/10/11 20:51","טו תשרי","תשע"ב","20:51","קותי","הלכות תשובה פרק ה הלכה א ואילך
רשות כל אדם נתונה לו: אם רצה להטות עצמו לדרך טובה ולהיות צדיק, הרשות בידו; ואם רצה להטות עצמו לדרך רעה ולהיות רשע, הרשות בידו. הוא שכתוב בתורה "הן האדם היה כאחד ממנו, לדעת, טוב ורע" (בראשית ג,כב)--כלומר הן מין זה של אדם היה אחד בעולם, ואין לו מין שני דומה לו בזה העניין, שיהא הוא מעצמו בדעתו ובמחשבתו יודע הטוב והרע ועושה כל מה שהוא חפץ, ואין לו מי שיעכב על ידו מלעשות הטוב או הרע. וכיון שכן הוא, "פן ישלח ידו" (שם).
הכימיה של המוח אינה קשורה בתפישה חילונית הכימיה הזאת מלווה אותנו כל הזמן
ולמרות זאת אנחנו מאמינים שאנחנו בחיריים
אולי כדאי לחשוב על הרוח הרעה כטריק לזרז את העצלנים לקום מבחינת קריאת הקשב
אם יש לעצלנים שכל הם יקומו לבד וירחצו ידיים ויכונו לקראת יום חדש.","217","","4586","True","True","False","","210","85.250.153.90","0","14579","חולין|קז ע"ב",""),new Message("24080","14627","חוב ישן","23/10/12 10:23","ז חשון","תשע"ג","10:23","קותי","לפני כשנה שאלת
"ציינת דבר מעניין לגבי נטילת ידיים לפני נטילת לולב! האם אתה זוכר איפה ראית את זה?"
כעין זה מוצאים בתוספות
תוספות מסכת ברכות דף מג עמוד א
כל אחד נוטל ידו אחת - מפני כבוד הברכה ולא דמי לנוטל ידיו לפירות דהוי מגסי הרוח כיון שאינו נוטל שתי ידיו.
זה כמו להתעטף בטלית משום כבוד מצווה או ספר תורה וכדומה","217","","4210","True","True","False","","242","85.250.149.77","0","14579","חולין|קז ע"ב",""),new Message("14630","14628","השעיר השתלח המדברה","12/10/11 12:16","יד תשרי","תשע"ב","12:16","יהודי_קדום","טמא את המשלח וכו' אך לא נאמר בו השורש ש.ל.כ
אך ראי נא כאן ובעוד מקומות :
מסכת יומא סז:
משנה תורה - ספר עבודה-הלכות עבודת יום הכפורים - פרק שלישי
חג שמח","233","","4587","True","True","False","","146","79.180.249.237","0","14579","חולין|קז ע"ב",""),new Message("14633","14629","פירוש המג"א","12/10/11 14:44","יד תשרי","תשע"ב","14:44","דוד כוכב","לא כתבתי "כל הדברים" ותו לא.
כתבתי "כל הדברים המוזכרים בגמרא שהם משום רוח רעה שהאידנא לא שמענו בהם היזק מעולם".
כלומר,
המג"א אמר את העיקרון, שדברים המוזכרים בגמרא משום רוח רעה, תלויים למעשה בקיום מציאותם באותו זמן. עיקרון זה עולה גם מדברי התוספות בעניין שיבתא.
ועכשיו נותר לברר האם בזמננו רוח רעה דשחרית מזיק אם לאו.
היום מוכרות מחלות רבות מאוד לפרטי פרטים, מהן נדירות מאוד.
אנשים רבים אינם נוטלים ידים שחרית, כאלו שאינם שומרים מצוות וכאלו ששומרים בחלקם.
האם נשמעו מקרים של נזקים שנגרמו מכך יותר מאצל נוטלי הידים?
לעיל כתבתי אלו נזקים אכן שכיחים.
ואגב, הרב דב ליאור פוסק למעשה את המג"א הנ"ל לענין בשר ודגים.","125","","4587","True","True","False","","139","31.44.137.74","0","14579","חולין|קז ע"ב",""),new Message("14641","14630","בוודאי!","13/10/11 23:37","טו תשרי","תשע"ב","23:37","יאירה","אני אעיין ואלמד! תודה על ההערה שלך!
מועדים לשמחה גם לך.","192","","4586","True","True","False","","228","95.35.138.252","0","14579","חולין|קז ע"ב",""),new Message("14642","14634","אני מסכימה בהחלט!","13/10/11 23:39","טו תשרי","תשע"ב","23:39","יאירה","אנחנו גם לא נוהגים לעשות פדיון כפרות על התרנגולים אלא על הכסף וכך נוהגים הרבה אנשים.","192","","4586","True","True","False","","222","95.35.138.252","0","14579","חולין|קז ע"ב",""),new Message("14643","14635","מתנצל ומבהיר","13/10/11 23:42","טו תשרי","תשע"ב","23:42","יהודי_קדום","קודם הנני מתנצל על אי הבהירות שבדברי.
השורה הראשונה שכתבתי משמחה והסכמה מוחלטת עם דברי כב' כתבתי .
(לא רק כאן [כמשתמע אולי מדברי יאירה] אלא גם בשיעורים , שאת חלקם אני מגיד, עולה לצערי מעת לעת מפי אנשים "מה לעשות, זה מה שה' רצה" כאמירה (למשל) על קנית מכונית ללא בדיקה ונמצאה גורמת להוצאות רבות (מקרה שהיה)).
הדוגמא עם נכדי לא הובאה בשלמותה: לאחר תשובתו אמרתי לו "אתה צודק".
כך הראיתי לו את גדולת אברהם אבינו ובנו יצחק.
שוב אני מברך את כב' על הדברים שכתב.
מועדים לשמחה","233","","4586","True","True","False","","147","79.180.249.237","0","14579","חולין|קז ע"ב",""),new Message("14640","14638","אני מודה לך על המקור ועל ההסבר!","13/10/11 23:36","טו תשרי","תשע"ב","23:36","יאירה","הוא מתקבל על הדעת ואני מסכימה איתך מאוד!","192","","4586","True","True","False","","214","95.35.138.252","0","14579","חולין|קז ע"ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82634);