var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=16750;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("זמני היום","http://www.daf-yomi.com/content.aspx?pageid=126")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","58"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","40"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","28")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("16750","0","מה ההכרח ש&quot;הכל&quot; בא לרבות?","16/01/12 08:19","כא טבת","תשע&quot;ב","08:19","שיננא","ואולי זה סתם כך סגנון הדיבור וסגנון המשנה?<br /><br />ובפרט - התשובות של הגמרא, שמרבות מקרים מאוד ספציפיים - מעלות את התמיהה, האם אכן לכך התכוונה המשנה במילה &quot;הכל&quot;?<br /><br /><span class='darkYellow'><b>הכל מעריכין לאתויי מאי לאתויי מופלא סמוך לאיש <br />נערכין לאתויי מאי לאתויי מנוול ומוכה שחין ...<br />נידרין לאתויי מאי ... לאתויי פחות מבן חודש ...<br />הכל סומכין לאתויי מאי לאתויי יורש...<br />הכל חייבין בסוכה לאיתויי מאי לאיתויי קטן שאינו צריך לאמו ...<br />הכל חייבין בלולב לאיתויי מאי לאיתויי קטן היודע לנענע ...<br />הכל חייבין בציצית לאיתויי מאי לאיתויי קטן היודע להתעטף ...<br />הכל חייבין בתפילין לאיתויי מאי לאיתויי קטן היודע לשמור תפלין ...<br />הכל חייבין בראייה לאיתויי מאי לאיתויי מי שחציו עבד וחציו בן חורין ...<br />הכל חייבין בתקיעת שופר לאיתויי מאי לאיתויי קטן שהגיע לחינוך ...<br />הכל חייבין במקרא מגילה הכל כשרין לקרות את המגילה לאיתויי מאי לאתויי נשים ... <br />הכל חייבין בזימון לאתויי מאי לאתויי נשים ועבדים ...<br />הכל מצטרפין לזימון לאתויי מאי לאתויי קטן היודע למי מברכין ...<br />הכל מטמאין בזיבה לאתויי מאי לאתויי תינוק בן יומו...<br />הכל מטמאין בטמא מת לאתויי מאי לאתויי קטן ...<br />הכל מטמאין בנגעים לאתויי מאי לאתויי קטן ...<br />הכל רואין את הנגעים הכל כשרין לראות את הנגעים לאתויי מאי לאתויי שאינו בקי בהן ובשמותיהן ...<br />הכל כשרין לקדש לאתויי מאי לרבי יהודה לאתויי קטן ולרבנן לאתויי אשה ...<br />הכל כשירין להזות לאתויי מאי לאתויי ערל ...<br />הכל שוחטין לאתויי מאי חדא לאתויי כותי וחדא לאתויי ישראל מומר <br />הכל מעלין לא''י לאתויי מאי לאתויי עבדים ... לאתויי מאי לאתויי מנוה היפה לנוה הרעה <br />ואין הכל מוציאין לאתויי עבד שברח מח''ל לארץ<br />הכל מעלין לירושלים לאתויי מנוה היפה לנוה הרעה <br />ואין הכל מוציאין לאתויי מאי לאתויי מנוה הרעה לנוה היפה: </b></span>","146","","4488","True","True","False","","1323","77.127.219.163","0","0","ערכין|ב ע&quot;א",""),new Message("16752","16750","לולי דמסתפינא","16/01/12 08:51","כא טבת","תשע&quot;ב","08:51","הראל","<b><a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=681'>בהודעה קודמת</a> כתבתי את הקטע הבא:</b><br />לולי דמסתפינא, כדאי אולי להזכיר – ראה מאמרו של אבינועם כהן [&quot;ביקורת הלכתית לעומת ביקורת ספרותית בסוגיות התלמוד (פרק בהתהוות השכבתית של הבבלי)&quot;, בתוך: אסופות, ג (תשמ&quot;ט), עמ' שלא-שמו] שעד כמה שזכור לי טוען שיש הבדל בין האמוראים הראשונים לאמוראים האחרונים, כאשר רק שיטתם של האמוראים האחרונים היא לעורר שאלות מהסגנון הזה (&quot;ספרותי&quot;) ולברר מה כל מילה מיותרת התכוונה וכו', ואילו האמוראים הראשונים לא &quot;התרגשו&quot; מכל 'פיפס' במשנה ולא נהגו לשאול שאלות שכאלו [ולכן אף הרשו לעצמם להגיה ולחסר בדברי המשנה וכדו'], ועיקר עיסוקם היה בתוכן (&quot;הלכתי&quot;). <br />בנוסף, ראה גם בספרו החשוב מאוד של הרב אליהו זייני (רבנן סבוראי וכללי ההלכה, כרך א) שבין היתר אסף וקיבץ בפירוט רב את כל לשונות/מונחי הסבוראים, ולטענתו לשון זו של &quot;לאתויי&quot; היא מרבנן סבוראי (ראה רשימה מפורטת, שם עמ' 11-12).<br /><br /><br /><b>אך בעיקר אדגיש שוב את שכתבתי שם:</b><br />הדבר ידוע שדרך הגמרא לדקדק בכל מילה ואות מיותרת במשנה, והדברים לא נאמרים סתם כך לרווחא דמילתא וכדו'. <br />כך דרך הגמרא – לעשות למשנה מה שהתנאים עשו לתורה – לדרוש כל קוצו של יו&quot;ד.<br /><br /><b>וכן כתב בשרידי אש, חלק רביעי, עמ' רלז-רמא, הרב יחיאל יעקב וויינברג:</b><br />האמוראים נהגו במשנה כמו במקרא ופירשוה גם בדרך הדרש... לאמוראים לא היה כוח זה של הכרעה עצמית. הם היו כפופים למשנה, ולא נשארה להם דרך אחרת אלא הפרשנות. אבל פרשנות זו אינה פרשנות במובנה המצומצם, כלומר פרשנות מילולית לשונית וסגנונית, אלא פרשנות מסבירה ומרחיבה, פיתוח הרעיונות העיקרים והיסודות החבויים או רמוזים במשנה, פרשנות שתכליתה היא להכשיר את ההלכה המסורה בשביל השימוש המעשי, להפעילה בכל שטחי החיים, לכל מסיבותיהם ולכל מאורעותיהם... <br />המשנה שימשה לאמוראים נקודת מוצא לכל העיונים והדיונים שבחקירת ההלכה. לא הכריעו שום דבר הלכה למעשה אלא אם מצאו לו משען וסעד במשנת התנאים. ואם הדברים לא נתפרשו במשנה, דרשו ומצאו אותם רמוזים בלשונה או חבויים בקמטי סיגנונה. שפת המשנה הנפלאה בקיצורה ועסיסיותה גם יחד הסתגלה לכך, להיות נדרשת בדקדוקי תיבות ואותיות...  היחס הכללי אל המשנה מיום שנחתמה... יחס דומה ממש ליחס התנאים אל המקרא... וכשם שנהגו התנאים להסמיך את הלכותיהם אל הקרא (אסמכתות), כך נהגו האמוראים להסמיך מה שנתחדש בבית מדרשם אל המשנה (ר' יעב&quot;ץ ח&quot;ו 216). <br />הפרשנות למשנה שימשה להם לאמוראים כלי להביע את דעותיהם במקצוע הדת והמשפט... אין בדרך זו משום הערמה פרשנית, שרוצים להכניס ערכים חדשים לתוך כלים ישנים כדי להאציל עליהם הוד קדומים, אלא יש כאן אמונת אומן, שהכל רמוז בתורה ובמשנה. כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש.","46","","4488","True","True","False","","849","77.127.219.163","0","16750","ערכין|ב ע&quot;א",""),new Message("16796","16750","המשנה היא המשך של התורה ולכן","17/01/12 08:56","כב טבת","תשע&quot;ב","08:56","קותי","הריבוי אינו מהמילה &quot;הכל&quot; הריבוי הוא מ-&quot;הכל מעריכין&quot; <br />מה באה המשנה לרבות על מה שמפורט בתורה <br />כי בתורה כבר כתוב שמעריכים אז באה המשנה לבות מעריכים שאינם מפורשים בתורה <br />לגבי שאר &quot;הכל&quot; יש לעיין כל אחד לגופו","217","","4487","True","True","False","","209","89.139.223.100","0","16750","ערכין|ב ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82598);