var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=3167;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מעלת הפורום - ע\"פ ר' נחמן מברסלב","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=348")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","71"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","63"),new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","57")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("3167","0","כיצד להתמודד עם 'עיקום' פשט הפסוק?","26/07/10 21:29","טו אב","תש&quot;ע","21:29","שאינו יודע לשאול","פסוקים -<br />כִּי יָקוּם עֵד חָמָס בְּאִישׁ לַעֲנוֹת בּוֹ סָרָה: <b>וְעָמְדוּ שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר לָהֶם הָרִיב </b>לִפְנֵי ה' לִפְנֵי הַכֹּהֲנִים וְהַשֹּׁפְטִים אֲשֶׁר יִהְיוּ בַּיָּמִים הָהֵם: וְדָרְשׁוּ הַשֹּׁפְטִים הֵיטֵב וְהִנֵּה עֵד שֶׁקֶר הָעֵד שֶׁקֶר עָנָה בְאָחִיו: וַעֲשִׂיתֶם לוֹ כַּאֲשֶׁר זָמַם לַעֲשׂוֹת לְאָחִיו וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ: וְהַנִּשְׁאָרִים יִשְׁמְעוּ וְיִרָאוּ וְלֹא יֹסִפוּ לַעֲשׂוֹת עוֹד כַּדָּבָר הָרָע הַזֶּה בְּקִרְבֶּךָ: וְלֹא תָחוֹס עֵינֶךָ נֶפֶשׁ בְּנֶפֶשׁ עַיִן בְּעַיִן שֵׁן בְּשֵׁן יָד בְּיָד רֶגֶל בְּרָגֶל: <br /><br />גמרא -<br /><i>דת''ר {דברים יט-יז} ועמדו שני האנשים בעדים הכתוב מדבר אתה אומר בעדים או אינו אלא בבעלי דינין כשהוא אומר {דברים יט-יז} אשר להם הריב הרי בעלי דינין אמור הא מה אני מקיים ועמדו שני האנשים בעדים הכתוב מדבר </i><br /><br />רש&quot;י -<br /><i>בעדים הכתוב מדבר. דבעדים משתעי קרא דכתיב לעיל מיניה כי יקום עד חמס באיש וסמיך ליה ועמדו: </i><br /><br />מדברי הברייתא הזו יוצא דוחק עצום בהבנת פשט הפסוקים.<br />מהפסוקים משמע באופן ברור שמדובר על בעלי הדינין ולא על העדים.<br />איך מלמדים/מסבירים קטע זה למשתתפי השיעור בדף יומי? הרי צפוי שכולם יקפצו ויתמהו על עיקום פשט הפסוק!","48","","5031","True","True","False","","1059","84.228.232.248","0","0","שבועות|ל ע&quot;א",""),new Message("3168","3167","כמה דברים","26/07/10 22:00","טו אב","תש&quot;ע","22:00","Almuaddib","ראשית, פעמים רבות חז&quot;ל אכן דורשים פסוק במשמעות ששונה מפשט הפסוק, ואין בכך כל חידוש. &quot;הנך שוכב עם אבותיך וקם&quot;, שנדרש במסכת סנהדרין, מהווה דוגמא בולטת לדרשות מסוג זה. יש לזכור, דרשות אלו לא באות כפרשנות של פשט הפסוק, אלא כמשמעות המלה דרש - דורשים משמעות נוספת.<br /><br />אלא שכאן הפירוש שהצגת בתור פשט, אינו כה פשוט. ראה את מהלך הפסוקים:<br /><br />לֹא-יָקוּם עֵד אֶחָד בְּאִישׁ, לְכָל-עָו‍ֹן וּלְכָל-חַטָּאת, בְּכָל-חֵטְא, אֲשֶׁר יֶחֱטָא:  עַל-פִּי שְׁנֵי עֵדִים, אוֹ עַל-פִּי שְׁלֹשָׁה-עֵדִים--יָקוּם דָּבָר.  <br /> כִּי-יָקוּם עֵד-חָמָס, בְּאִישׁ, לַעֲנוֹת בּוֹ, סָרָה.  <br />וְעָמְדוּ שְׁנֵי-הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר-לָהֶם הָרִיב, לִפְנֵי ה', לִפְנֵי הַכֹּהֲנִים וְהַשֹּׁפְטִים, אֲשֶׁר יִהְיוּ בַּיָּמִים הָהֵם.  <br />וְדָרְשׁוּ הַשֹּׁפְטִים, הֵיטֵב; וְהִנֵּה עֵד-שֶׁקֶר הָעֵד, שֶׁקֶר עָנָה בְאָחִיו.<br />וַעֲשִׂיתֶם לוֹ, כַּאֲשֶׁר זָמַם לַעֲשׂוֹת לְאָחִיו; וּבִעַרְתָּ הָרָע, מִקִּרְבֶּךָ....<br /><br />שים לב: הכתוב עוסק בעדות. פותח בחיוב לכמה עדים, עובר לעד חמס, ואז מופיעים שני האנשים. מיד אח&quot;כ - שוב עוסק הכתוב בעד השקר.<br /><br />שאל את עצמך, אם הפשט הוא שמדובר בבעלי הדין, איך הגענו אליהם? הרי ההקשר כולו עוסק בעדים!","107","","5031","True","True","False","","146","87.68.84.200","0","3167","שבועות|ל ע&quot;א",""),new Message("3178","3167","ח&quot;ו, דוקא דוגמה מצויינת לפשט ודרש","27/07/10 17:25","טז אב","תש&quot;ע","17:25","elifish","מקובל שבסיס כל דרש נובע מקושי להבין את הדברים כפשוטם. והנה כאן הגמרא אינה שוללת את הפשט שאמור בבעלי דינין, כפי שנאמר מפורש בברייתות בהמשך וברש&quot;י שם, אלא, שקשות הקושיות שנאמרו בבריתות, מפני מה אשר ולא ואשר ומה פתאום שנים ולמה דוקא אנשים? ולכן הכרחי שהתורה באה גם לומר לנו דיני עדות, ואדרבא, שני האנשים עולה בעיקר ואולי רק על העדים.","162","","5030","True","True","False","","92","87.68.246.108","0","3167","שבועות|ל ע&quot;א",""),new Message("3184","3167","פשט לחוד ודרש לחוד ומה תפקיד מדרשי ההלכה","27/07/10 23:30","טז אב","תש&quot;ע","23:30","הראל","בהחלט גם אני סבור שיש להבחין בין פשט הפסוקים לבין דרשת הפסוקים (ולבין הרמז ולבין הסוד) - ולא קרב זה אל זה, ואין להקשות מזה על זה.<br /><br />בנוסף, ראוי בכלל לשוב להתלבטות, מה מטרת מדרשי ההלכה, וכדאי לראות את הדעות השונות בקובץ <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=2163'>שבהודעה זו</a>, ולדעה אחת ששם ניתן לטעון שהכל 'אסמכתא בעלמא' ואין כך כוונת פשט הפסוק.","46","","5030","True","True","False","","230","77.126.47.118","0","3167","שבועות|ל ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82640);