(ושוב גלשנו כאן בפורום לנושאים שפחות קשורים לתוכן אלא לעניינים אחרים...)

הדוגמא שהבאת בשאלה גולשת למחלוקת/לדיון ידוע בדבר התפקיד של מדרשי ההלכה.
אלבק בספרו מבוא למשנה (עמ' 41) כתב:
"נשאלת השאלה בדבר ההלכות והדרשות שלהן, מי מהן קדם, כלומר אם נקבעה ההלכה לפי שחשבו ומצאו שעל פי הדרש והסברה יש ללמוד ולדון דין זה מדברי התורה, או שהיתה ההלכה מסורה להם מזקניהם, והם חיפשו לה סמך בתורה לסמכה למקרא? במילים אחרות: ההלכה קדמה לדרש או שהדרש קדם להלכה?"

ובהמשך דבריו מביא המון דוגמאות ובכללן אף את הדוגמא מהדף שלנו:
"בימים הקדמונים, בזמן שבית-דין הגדול היה קיים, כשבאה שאלה לפניהם בדבר שלא היתה עליה מסורת, בוודאי דרשו ודנו בדברי התורה וממנה בלבד הוציאו את דבר המשפט. המשנה בסנהדרין (י'א, ב) מספרת בעניין זקן ממרא, שבאו הוא ובית-דין שבעירו לבתי-הדין שבמקדש, והזקן 'אומר: כך דרשתי (למדתי מן המקרא) וכך דרשו חברי, כך לימדתי וכך לימוד חברי'. הרי שנחלקו בדרשת המקרא ועל פיה דנו והורו..."

[אם כי, ראוי לציין, שבמקבילות (תוספתא סנהדרין ז/א ירושלמי סנהדרין א/ד) לא מופיע משפט זה (כך דרשתי וכו'), ולכן ניתן לדחות את ההוכחה הספציפית הזו]

ראה כאן שהבאתי מקורות בקצרה בנושא זה (וניתן לקבל אצלי עוד מקורות).