var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=68286;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("האם אתה פנוי לסייע בהפצת תורה?","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5084")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","72"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","63"),new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","57")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("68286","0","בית שמאי במקום בית הלל אינה משנה! למה?","09/02/20 23:23","יד שבט","תש"פ","23:23","אליצפן","ביטוי חריף מעין זה לא נמצא בקשר לשום תנא או אמורא בחז"ל. במה "זכו" בית שמאי בפסילה הזו?","502","","1546","True","True","False","","683","77.125.69.90","0","0","ברכות|לו ע"ב",""),new Message("68287","68286","בת קול","09/02/20 23:45","יד שבט","תש"פ","23:45","אבי גרינבלט","","539","","1546","False","True","False","","63","95.86.72.27","0","68286","ברכות|לו ע"ב",""),new Message("68292","68286","ראה","10/02/20 07:47","טו שבט","תש"פ","07:47","אור חדש","כאן","458","","1545","True","True","False","","87","109.186.0.97","0","68286","ברכות|לו ע"ב",""),new Message("68300","68286","לא ביטוי חריף, רק שלא נחשב להלכה כספק","10/02/20 12:18","טו שבט","תש"פ","12:18","דוד כוכב","","125","","1545","False","True","False","","153","95.86.111.164","0","68286","ברכות|לו ע"ב",""),new Message("68289","68287","היתה גם בת קול גם נגד ר' אליעזר","10/02/20 07:32","טו שבט","תש"פ","07:32","אליצפן","ובכל זאת לא נאמר מעולם ר' אליעזר במקום ר' יהושע אינה משנה. ישנן הרבה הלכות שנפסקה בהן ההלכה כר' אליעזר..
תלמוד בבלי מסכת שבת דף קכו עמוד ב
דרש רבי יצחק נפחא אפתחא דריש גלותא (=בפרהסיא): הלכה כרבי אליעזר.
ועוד יותר מכך, גם אם לא נפסקה נאמר עליו: "אמר רבי יצחק: עיר אחת היתה בארץ ישראל שהיו עושין כרבי אליעזר, והיו מתים בזמנן. ולא עוד אלא שפעם אחת גזרה מלכות הרשעה גזרה על ישראל על המילה, ועל אותה העיר לא גזרה. (תלמוד בבלי מסכת שבת דף קל עמוד א).
מה שלא מצאנו באף מקום על בית שמאי.","502","","1545","True","True","False","","159","77.125.69.90","0","68286","ברכות|לו ע"ב",""),new Message("68290","68289","נפסקה הלכה גם כב"ש","10/02/20 07:33","טו שבט","תש"פ","07:33","אבי גרינבלט","איזו בת קול היתה נגד רבי אליעזר ?
בנוסף , נפסקה הלכה כב"ה בגלל סיבות מוגדרות ולא הבת קול הכריעה את הענין.","539","","1545","True","True","False","","77","80.178.202.72","0","68286","ברכות|לו ע"ב",""),new Message("68291","68290","אבל למה השתמשו בביטוי "אינה משנה"?","10/02/20 07:37","טו שבט","תש"פ","07:37","אליצפן","","502","","1545","False","True","False","","140","77.125.69.90","0","68286","ברכות|לו ע"ב",""),new Message("68293","68291","עוד מקורות","10/02/20 07:54","טו שבט","תש"פ","07:54","אבי גרינבלט","א. רע"ב - "ב"ש אומרים יקיימו ובית הלל אומרים יוציאו - בגמרא מפכינן לה, בש"א יוציאו ובה"א יקיימו. דבכל מקום ב"ש לחומרא וב"ה לקולא חוץ מהמקומות הידועים מקולי בית שמאי ומחומרי בית הלל, והכי אמרינן בעלמא, ב"ש במקום ב"ה אינה משנה, כלומר, כל היכא דאשכחן במשנה בית שמאי מקילין, וב"ה הוא שדרכן להקל ונמצאו עתה בית שמאי עומדים במקום בית הלל, אינה משנה ומשבשתא היא וצריך להפכה, אלא אם כן היא מהמשניות הידועות שהם מקולי בית שמאי ומחומרי בית הלל. ובמסכת עדיות מני לה בשם רבי אליעזר מקולי בית שמאי ומחומרי בית הלל"
ב. יד מלאכי - "שמעינן להרמב"ם ז"ל בפירוש המשניות בפרק ארבעה אחין דאית ליה דרכא אחריני בפירוש ב"ש במקום ב"ה אינה משנה וז"ל שם והעיקר אצלנו ב"ש במקום ב"ה אינה משנה ר"ל כל מקום שתמצא ב"ש מקילין וב"ה מחמירין וזה הפך המפורסם מסברתם לפיכך תדע שהמשנה מוטעית ושהדבר המיוחס לב"ש אמנם הוא חוץ מן המקומות המנויין שהם מקולי ב"ש ומחומרי ב"ה ולפיכך פסק ההלכה בכאן יקיימו עכ"ד ואחריו נמשכו הרע"ב והתי"ט שם והזכירו לשבח ולחידוש הרלנ"ח בתשובותיו סימן ק"ח.
ואני המך בעניותי אין לי פה להשיב על דבריהם כי פשט דברי הסוגיות שהבאתי לא מוכחי הכי וכבר עמדו על זה הר"ב קול הרמ"ז והר"ב הון עשיר שם והר"ב בית דוד ברפ"ח מחולין ע"ש שישרים בליבותם האריכו למעניתם בביטול פי' זה ויש לתמוה על הכנה"ג שבכללי התלמוד כלל מ"ה הביא דברי הרמב"ם הנ"ל בלחוד ולא הזכיר כלום מהסוגיות דמוכחי הפך זה גם לא דעת רש"י והתוס' והרי"ף דאייתינא והוא פלא".","539","","1545","True","True","False","","88","80.178.202.72","0","68286","ברכות|לו ע"ב",""),new Message("68307","68293","הסוגיא בדף שלנו דוחה את כל ההסברים שהבאת","10/02/20 12:59","טו שבט","תש"פ","12:59","אליצפן","א. בית שמאי מקילים יותר מר' עקיבא, ולא רק מבית הלל..
ב. בית שמאי מדברים על "ספק".
אם כן בהסתמך על בית שמאי יש 2 סיבות להתיר בחו"ל. גם כי בגלל ה"ספק" וגם בגלל שהם מקילים יותר מכולם - והמסקנה בית שמאי במקום בית הלל אינה משנה = לא סופרים אותם = לא קיימים.
לכן ר"ע הוא המקל מכולם ולכן הלכה כמותו בחו"ל למרות שהיא חומרה לגבי בית שמאי.","502","","1545","True","True","False","","148","77.125.69.90","0","68286","ברכות|לו ע"ב",""),new Message("68303","68300","חריף מאד ראה תגובתי לאבי גרינבלט","10/02/20 12:52","טו שבט","תש"פ","12:52","אליצפן","","502","","1545","False","True","False","","126","77.125.69.90","0","68286","ברכות|לו ע"ב",""),new Message("68305","68303","ממש לא","10/02/20 12:57","טו שבט","תש"פ","12:57","אבי גרינבלט","את רבי אליעזר נידו למרות שבת קול יצאה דווקא לטובתו.","539","","1545","True","True","False","","48","2.53.184.104","0","68286","ברכות|לו ע"ב",""),new Message("68311","68303","לא ראיתי שום ראיה למטען הריגשי","10/02/20 13:47","טו שבט","תש"פ","13:47","דוד כוכב","למטען הריגשי שאתה מייחס בפרשנותך לביטוי.","125","","1545","True","True","False","","155","95.86.111.164","0","68286","ברכות|לו ע"ב",""),new Message("68309","68305","תראה מה מייחסים לבית שמאי חז"ל","10/02/20 13:34","טו שבט","תש"פ","13:34","אליצפן","בבלי, שבת, יז א
הבוצר לגת - שמאי אומר: הוכשר; הלל אומר: לא הוכשר.
אמר לו הלל לשמאי: "מפני מה בוצרין בטהרה ואין מוסקין בטהרה"?! אמר לו: "אם תקניטני - גוזרני טומאה אף על המסיקה"! נעצו חרב בבית המדרש אמר: "הנכנס נכנס והיוצא אל יצא", ואותו היום היה הלל כפוף ויושב לפני שמאי כאחד מן התלמידים והיה קשה לישראל כיום שנעשה בו העגל.
בתלמוד הירושלמי (שבת, פרק א הלכה ד (ופני משה)) התאור עוד יותר קשה.
תלמידי ב"ש עמדו להן מלמטה והיו הורגין בתלמידי ב"ה... ששה מהן (מתלמידי ב"ש) עלו והשאר עמדו עליהן (על תלמידי ב"ה) בחרבות ורמחים (כדי שלא יעלו, וירבו אותן שהן מב"ש למעלה על אותן של ב"ה).
מגילת תענית, סדר החכמים, ח"ב עמ' 24 והערה 25
גזרו תענית, שנחלקו ב"ש וב"ה ונהרגו שלשת אלפים תלמידים.
מסקנה: בית שמאי (תלמידי שמאי) הם מחוץ לבית המדרש, דבריהם אינם משנה.
נ"ב: איך שמאי רואה כל זאת שהלל כפוף לפניו כאחד התלמידים ושותק?!","502","","1545","True","True","False","","207","77.125.69.90","0","68286","ברכות|לו ע"ב",""),new Message("68308","68307","לשון זמנם אינה לשון זמננו","10/02/20 13:06","טו שבט","תש"פ","13:06","אבי גרינבלט","הוספת ביטויים שגם בעברית מתוקנת אינם "נשמעים טוב" ולכן "אינה משנה" בא לבטא בסה"כ שלא נפסקה הלכה כמותם ככלל אבל לא תמיד.
הלוואי ונזכה ורק על זה ראויים הדברים.
"מפני שנוחין ועלובין היו, ושונין דבריהן ודברי בית שמאי. ולא עוד, אלא שמקדימין דברי בית שמאי לדבריהן"","539","","1545","True","True","False","","59","2.53.184.104","0","68286","ברכות|לו ע"ב",""),new Message("68310","68308","ראה מקורות שהבאתי לך בהמשך...","10/02/20 13:36","טו שבט","תש"פ","13:36","אליצפן","","502","","1545","False","True","False","","139","77.125.69.90","0","68286","ברכות|לו ע"ב",""),new Message("68314","68308","מה בין ר' אליעזר לבית שמאי","10/02/20 15:10","טו שבט","תש"פ","15:10","אליצפן","בבלי, ב"מ נט ב
אותו היום הביאו כל הטהרות שטיהר ר' אליעזר ושרפום באש, (פרש"י: והביאום ושרפום לפניו) ונמנו עליו ו'ברכוהו'.
אעפ"כ:
בבלי, ערובין מו א
כדאי הוא ר' אליעזר לסמוך עליו בשעת הדחק.
לעמות זאת
בבלי יבמות ט א
והא ב"ש מתירין... וב"ה אוסרין?! ב"ש במקום ב"ה אינה משנה
לא שעת הדחק ולא בשום שעה.","502","","1545","True","True","False","","157","77.125.69.90","0","68286","ברכות|לו ע"ב",""),new Message("68312","68309","איך הגעת למסקנה שלך ?","10/02/20 13:47","טו שבט","תש"פ","13:47","אבי גרינבלט","18 גזירות נקבעו כמותם כאן + במסכת עדויות יש ריכוז.
נ.ב , לענ"ד שאלה זו כמו עוד רבות ברחבי התלמוד , תישאר חזקה יותר מכל תשובה שיכתבו ואעפ"כ כיצד יודעים ששמאי לא ניסה ? (ע"ע "רבם דקרו" באגדות החורבן וחור בן מרים)
השבת , עסקנו בשיעור "צורבא" בנושא ברכת המזון במחלוקת ב"ש וב"ה בענין מי ששכח לברך בהמ"ז ועזב למקום אחר.
הרמב"ם והשו"ע כמובן הביאו את דעת ב"ה הלל להלכה אלא שקמו פוסקים כרבינו יונה והרא"ש ופסקו להלכה כב"ש (אם תרצה , אצרף בנפרד את המקורות ואולי את הסברה לענין).
"איזוהי מחלוקת לשם שמים וכו'"
לענ"ד המסקנה שלי שונה.","539","","1545","True","True","False","","79","80.178.202.72","0","68286","ברכות|לו ע"ב",""),new Message("68313","68312","תראה עוד התייחסות מהירושלמי לבית שמאי","10/02/20 15:04","טו שבט","תש"פ","15:04","אליצפן","ירושלמי, שם סוף הלכה ד
מעשה בהלל הזקן שהביא עולתו לעזרה וסמך עליה. חברו עליו תלמידי שמי. התחיל מכשכש בזנבה. אמר לון ראו נקיבה היא ושלמים הבאתיה והפליגן בדברים והלכו להן. = תלמידי שמאי לא ידעו להבחין בין זכר לנקיבה. אבל להתנפל על ראש הסנדהרין כן.
לאחר ימים גברה ידן של ב"ש ובקשו לקבוע הלכה כדבריהן, והיה שם בבא בן בוטי מתלמידי בית שמאי יודע שהלכה כבית הלל, פעם אחת נכנס לעזרה ומצא אותה שוממת. אמר: "ישמו בתיהן של אלו שהשימו בית א-נו". מה עשה? שלח והביא שלשת אלפים צאן, מצאן קדר וביקרן ממומין, והעמידן בהר הבית. אמר להן: "שמעוני אחי בית ישראל, כל מי שהוא רוצה, יביא עולות יביא ויסמוך, יביא שלמים יביא ויסמוך". באותה שעה נקבעה הלכה כבית הלל ולא אמר אדם דבר.
הערה המספר 3,000 איננו סתם מספר.
כאשר מנסים לקבוע הלכה באלימות, אזי הם אינם משנה.
לגבי 18 דבר, חזרו אח"כ ודנו בזה מחדש והסכימו ב"ה עם ב"ש. אבל בימי הלל ושמאי התלמידים של שמאי היו אלימים. "וגזור שמאי והלל ולא קבלו מינייהו, ואתו תלמידייהו, גזור וקבלו מינייהו." (בבלי, שבת, יז א)","502","","1545","True","True","False","","159","77.125.69.90","0","68286","ברכות|לו ע"ב",""),new Message("68315","68313","יש כאן לא מעט פרשנות","10/02/20 15:12","טו שבט","תש"פ","15:12","אבי גרינבלט","1. 3000 בהחלט יכול להיות גוזמא.
2. מי אמר שאלימות היא דבר ראוי ? היכן ראית שאלימות גרמה לקבוע הלכה לדורות כב"ה ?
3. מדוע לעת"ל הלכה תהיה כב"ש -
"בראשונה לא היתה מחלוקת בישראל אלא על הסמיכה בלבד ועשו שמאי והלל ועשו אותן ד' משרבו תלמידי ב"ש ותלמידי ב"ה ולא שימשו את רביהן כל צורכן ורבו המחלוקת בישראל ונחלקו לשתי כתות אלו מטמאין ואלו מטהרין ועוד אינה עתידה לחזור למקומה עד שיבוא בן דוד "
(ירושלמי חגיגה פ"ב ה"ב)?","539","","1545","True","True","False","","59","80.178.202.72","0","68286","ברכות|לו ע"ב",""),new Message("68316","68314","מה הוכחת בזה ?","10/02/20 15:15","טו שבט","תש"פ","15:15","אבי גרינבלט","בפועל יש מקומות בהן נפסקה הלכה כב"ש וכך גם ברבי אליעזר.
מה מעלה ומה מוריד הביטוי כאשר בפועל כן נפסקה לעיתים הלכה כב"ש ?
רבי אליעזר יצא כנגד חכמי ישראל והיה חשש גדול שהמחלוקת תפצל את עולם התורה והעברת המסורת ולכן נידוהו למרות בת הקול שיצאה לטובתו.","539","","1545","True","True","False","","75","80.178.202.72","0","68286","ברכות|לו ע"ב",""),new Message("68318","68315","תשובות לטענות","10/02/20 16:28","טו שבט","תש"פ","16:28","אליצפן","1. 3,000 מספר המסמל את חטא העגל
2. אכן נכון עם הבריונות של תלמידי שמאי לא פוסקים הלכות, הן באותו יום של 18 גזירות והן בעזרה, כשלא מניחים לראש הסנהדרין (=הלל) להקריב קורבן כי רבם של תלמידי שמאי פוסק אחרת, והלל נאלץ לקשקש להם בזנב כדי שיעזבו אותו,
3. איפה מצאת בחז"ל "שלעתיד לבוא הלכה כבית שמאי?
ולגבי הצטוט מהירושלמי מנין לך שהוא מדבר על כך שתחזור ההלכה כבית שמאי, אולי תחזור ההלכה כבית הלל? מנין לך ש"מקומה" זה דווקא בית שמאי?","502","","1545","True","True","False","","181","77.125.69.90","0","68286","ברכות|לו ע"ב",""),new Message("68322","68315","תלמידי מהלך מחשבת שמאי ממשיכי מנחם יצא","10/02/20 18:24","טו שבט","תש"פ","18:24","אמלתראות","הם היו אנשי תורה וצבא, וריב"ז מתלמידי הלל היו מנשמות שהאירו תקופת ומהלך מחשבת הגלות.
ככה התרחב והתרחק מחשבת מנחם ושמאי בן בתירה לעומת הלל ודעימיה עם תקופת חורבן ביהמ"ק, וכן על זה הדרך חוזר יהדותה למקורה, והיא שורש פילוג דרכי מחשבת הירושלמי לעומת הבבלי.
בירושלמי אינו מובא המעשה של ריב"ז בתקופת החורבן,כאשר האריך בזה הגה"צ רבי ד"ר מיכאל בן ארי שליט"א","267","","1545","True","True","False","","128","184.248.26.31","0","68286","ברכות|לו ע"ב",""),new Message("68319","68316","הנידוי לא היה בגלל שחלק על כל החכמים","10/02/20 16:30","טו שבט","תש"פ","16:30","אליצפן","הנידוי היה שהשתמש בבת קול, כטיעון שהלכה כמותו.
"לא בשמים היא" היתה הסיבה לנידוי.","502","","1545","True","True","False","","169","77.125.69.90","0","68286","ברכות|לו ע"ב",""),new Message("68320","68318","כך כתבו בשם האר"י","10/02/20 18:01","טו שבט","תש"פ","18:01","דוד כוכב","ובמסילת ישרים כתוב שהלכה כבית הלל לעולם.
וראה בקישור זה.","125","","1545","True","True","False","","138","95.86.111.164","0","68286","ברכות|לו ע"ב",""),new Message("68323","68319","על מה ר"ג מדבר כאן שהוא עשה ?","10/02/20 20:59","טו שבט","תש"פ","20:59","אבי גרינבלט",""עמד על רגליו ואמר רבונו של עולם גלוי וידוע לפניך שלא לכבודי עשיתי ולא לכבוד בית אבא עשיתי אלא לכבודך שלא ירבו מחלוקות בישראל"","539","","1545","True","True","False","","54","95.86.72.27","0","68286","ברכות|לו ע"ב",""),new Message("68456","68320","לא מצאנו בשום מקום באר"י את זה","14/02/20 08:03","יט שבט","תש"פ","08:03","אליצפן","זו המצאה שמייחסים אותה משום מה לאר"י, אולם בשום מקום בכתביו זה לא נמצא.
ואם בעל מסילת ישרים טרח לציין שהלכה כבית הלל תמיד הרי זו השגה סמויה על ההמצאה הזו.
וחוץ מזה מהתנאים ועד האר"י אף אחד לא מצייץ בכיוון הזה אומר שזה יש מאין.","502","","1541","True","True","False","","184","77.127.88.105","0","68286","ברכות|לו ע"ב",""),new Message("68425","68323","מחלוקת במקורות ההלכה.","13/02/20 10:14","יח שבט","תש"פ","10:14","אליצפן","כל עוד חכמים דנים בהלכה לפי הכללים שלה, אזי אין מנדים חכם גם אם הוא לא מסכים את האחרים, ובוודאי לא מנדים אותו. (כל עוד לא מורה הלכה בניגוד לפסק סנהדרין גדולה - זקן ממרא).
מה שעשה ר' אליעזר זה הבאת טיעון הלכתי מחוץ למסגרת המותרת (בת קול), ועל זה נודה. כך פוסק הרמב"ם במפורש בהקדמה שלו לפירוש המשנה:
"לא בשמים היא, ולא המחנו ה' אל הנביאים אלא המחנו אל החכמים בעלי הדין, לא אמר ובאת אל הנביא, אלא אמר ובאת אל הכהנים הלוים ואל השופט, וכבר האריכו חכמים בענין זה מאד מאד והוא הנכון. ....
... אבל בעיון ובדין ובחקירה בדיני התורה הרי הוא (=הנביא) כשאר החכמים הדומים לו שאינם נביאים, ואם יפרש איזה פירוש, ויפרש מי שאינו נביא פירוש אחר, ויאמר הנביא אמר לי ה' כי פירושי הוא הנכון אין שומעין לו, אלא אפילו אלף נביאים שכולם כאליהו ואלישע פירשו איזה פירוש, ואלף חכמים וחכם פירשו היפך אותו הפירוש אחרי רבים להטות, ועושים כדברי האלף חכמים וחכם, לא כדברי האלף נביאים המופלגים,","502","","1542","True","True","False","","168","77.127.68.203","0","68286","ברכות|לו ע"ב",""),new Message("68427","68425","הרמב"ם כותב כאן על מעשה זה ?","13/02/20 10:20","יח שבט","תש"פ","10:20","אבי גרינבלט","זקן ממרא לא שייך כלל לענין שלנו.","539","","1542","True","True","False","","44","80.178.202.72","0","68286","ברכות|לו ע"ב",""),new Message("68428","68427","כן - ברקע נמצא "תנור של עכנאי".","13/02/20 10:49","יח שבט","תש"פ","10:49","אליצפן","תקרא את כל הפסקאות העוסקות בנביא מול חכם בהקדמה שלו לפרוש המשנה, בכדי לראות איך ברקע נמצא "תנור של עכנאי".","502","","1542","True","True","False","","153","77.127.68.203","0","68286","ברכות|לו ע"ב",""),new Message("68431","68428","לא הבנתי כדבריך מתוך דבריו","13/02/20 11:10","יח שבט","תש"פ","11:10","אבי גרינבלט","הנידוי לענ"ד היה אך ורק משום שחלק ולא הסכים לקבל את דעת הרבים ובזה סיכן את העברת ההלכה לדורות , יחיד כנגד רבים.
דרך אגב , לרבי אליעזר יש "אליבי" שכן הוא כבר אמר "ולא אמרתי דבר שלא שמעתי מפי רבי מעולם".
האם הרמב"ם פוסק להלכה בהלכות נידוי כדבריך ?","539","","1542","True","True","False","","74","80.178.202.72","0","68286","ברכות|לו ע"ב",""),new Message("68443","68431","עקביא בן מהללאל יוכיח","13/02/20 15:38","יח שבט","תש"פ","15:38","אליצפן","תלמוד בבלי מסכת ברכות דף יט עמוד א
דתנן, אמר רבי יהודה: חס ושלום שעקביא בן מהללאל נתנדה, שאין עזרה ננעלת על כל אדם בישראל בחכמה ובטהרה וביראת חטא כעקביא בן מהללאל,
משנה מסכת עדויות פרק ה
[ז] בשעת מיתתו אמר לבנו בני חזור בך בארבעה דברים שהייתי אומר אמר לו ולמה לא חזרת בך אמר לו אני שמעתי מפי המרובים והם שמעו מפי המרובים אני עמדתי בשמועתי והם עמדו בשמועתן אבל אתה שמעת מפי היחיד ומפי המרובין מוטב להניח דברי היחיד ולאחוז בדברי המרובין
הנה לך מחלוקת בין עקביא בן מהללאל שהיה יחיד כל ימיו ולא חזר בו אפילו במיתתו, ולא נידהו, ולעומת ר' אליעזר שגם היה יחיד ולא חזר בו ונידוהו.
ההבדל בינהם שעקביא בן מהללאל אמר "אני שמעתי מפי המרובים" ור"א אמר תצא בת קול.","502","","1542","True","True","False","","172","77.127.68.203","0","68286","ברכות|לו ע"ב",""),new Message("68446","68443","אליבא דרבי יהודה","13/02/20 16:21","יח שבט","תש"פ","16:21","אבי גרינבלט","וגם מפאת גדלותו , הא לאו הכי היו מנדים אותו גם לפי רבי יהודה גם ללא בת קול.","539","","1542","True","True","False","","60","2.53.57.129","0","68286","ברכות|לו ע"ב",""),new Message("68448","68446","הנידוי לא היה על שחלק כל ימיו על החכמים","13/02/20 19:09","יח שבט","תש"פ","19:09","אליצפן","הנה המקור בשלמותו.
משנה מסכת עדויות פרק ה
[ו] עקביא בן מהללאל העיד ארבעה דברים אמרו לו עקביא חזור בך בארבעה דברים שהיית אומר ונעשך אב בית דין לישראל אמר להן מוטב לי להקרא שוטה כל ימי ולא ליעשות שעה אחת רשע לפני המקום שלא יהיו אומרים בשביל שררה חזר בו
הוא היה מטמא שער הפקודה ודם הירוק וחכמים מטהרין הוא היה מתיר שער בכור בעל מום שנשר והניחו בחלון ואחר כך שחטו וחכמים אוסרים הוא היה אומר אין משקין לא את הגיורת ולא את שפחה המשוחררת וחכמים אומרים משקין
אמרו לו מעשה בכרכמית שפחה משוחררת שהיתה בירושלים והשקוה שמעיה ואבטליון אמר להם דוגמא השקוה ונדוהו ומת בנדויו וסקלו בית דין את ארונו
אמר רבי יהודה חס ושלום שעקביא נתנדה שאין עזרה ננעלת בפני כל אדם מישראל בחכמה וביראת חטא כעקביא בן מהללאל
ואת מי נדו אליעזר בן חנוך שפקפק בטהרת ידים וכשמת שלחו בית דין והניחו אבן על ארונו מלמד שכל המתנדה ומת בנדויו סוקלין את ארונו: "
פירוש המשנה לרמב"ם מסכת עדויות פרק ה
פירוש דוגמא דבר הדומה. ולא עשו כן אלא מפני שהיא גיורת והם גרים, וכאלו לא ראו להרחיקה בגלל יחסם הנפשי לאומה. והיה קשה דבר זה שחשדם בו, ונדוהו. ו
הרי לך שבין לחכמים שאמרו שנידוהו לא היה על זה שחלק כל ימיו על כל החכמים ולא רק בדבר אחד אלא ב-4 הלכות, אלא מפני שביזה תלמידי חכמים
ור' יהודה אומר שלא ביזה ולא נידוהו. בין כך ובין לא נידו שום חכם על זה שחלק על אחרים,","502","","1542","True","True","False","","214","77.127.68.203","0","68286","ברכות|לו ע"ב",""),new Message("68732","68448","ראה רמב"ן במקום","24/02/20 10:27","כט שבט","תש"פ","10:27","אבי גרינבלט","את הרמב"ן הראני ר' יוסי זילבר בשם אחיו הרב עזריאל
"[וא"ת אמאי ברכ]והו לר' אליעזר הרי לא היה חייב אלא נדוי בלבד שמנדין על כבוד הרב כמו שמצינו בעקביה בן מהללאל (ושם לא היתה ב"ק כלל) וי"ל שכיון שלא רצה לחזור ואמר חרוב זה ואמת המים וכותלי בית המדרש ומן השמים יוכיחו מחזי להו כאפקרותא שהיה מחזיק במחלוקת יותר מדאי לפיכך ברכוהו שהם היו אומרים מפי השמועה והוא אומר כך היא בעיני לפיכך לא קבלו ממנו כל ראיות שבעולם ואלו הורה למעשה בזמן הבית היה נעשה זקן ממרא לפיכך החמירו עליו וברכוהו":
בכל מקרה הנידוי לא היה על שימוש בב"ק","539","","1531","True","True","False","","59","80.178.202.72","0","68286","ברכות|לו ע"ב",""),new Message("68746","68456","כדי לשלול צריך להניח שהכל נכתב","24/02/20 15:52","כט שבט","תש"פ","15:52","דוד כוכב","ושכל מה שנכתב הגיע לידינו.
למה לפקפק בלא סיבה בעדות מספר גדולי ישראל.
אין בדברי המסילת ישרים שום השגה כי אין בכך סתירה.
המחברים הקדמונים עסקו בפירושים ובהלכה ולא במה שיהיה לעת"ל שאין בו נפ"מ.
והם לא צייצו כלל כי הם לא היו עופות והנייד שלהם היה כשר.","125","","1531","True","True","False","","167","213.151.53.46","0","68286","ברכות|לו ע"ב",""),new Message("68733","68732","בדיוק ההיפך.","24/02/20 11:07","כט שבט","תש"פ","11:07","אליצפן","הרמב"ן תומך ברמב"ם כי לאחר משה רבינו "לא בשמים היא". לא נבואה לא בת קול ולא מופתים, הם הוכחות להכרעת ההלכה, אלא רק מידות שהתורה נדרשת בהם, ולבסוף הכרעת בית דין.
וזה מופיע במפורש באותה סוגיא "נצחוני בני! נצחוני בני!" ועל זה אמר ר"ג שלא תהא התורה כשתי תורות:
תורה אחת שמבוססת על קריטריונים שב"בארץ" ואחת המביאה הוכחות מן השמים.
בת קול זה היה "הקש ששבר את הגמל".","502","","1531","True","True","False","","152","77.127.1.221","0","68286","ברכות|לו ע"ב",""),new Message("68734","68733","היכן הבנת זאת בדברי הרמב"ן המצורפים ?","24/02/20 11:13","כט שבט","תש"פ","11:13","אבי גרינבלט","","539","","1531","False","True","False","","53","80.178.202.72","0","68286","ברכות|לו ע"ב",""),new Message("68750","68746","עד למה שמחייחסים לאר"י שמענו את ההפך","24/02/20 16:26","כט שבט","תש"פ","16:26","אליצפן","הנה דוגמא:
תוספות מסכת ברכות דף מז עמוד א
ואמר רב הונא תנא בש"א אין מאכילין - וא"ת רב הונא טעמא דב"ש אתא לאשמעי' ?! דהכי פריך בכמה דוכתין ויש לומר דקא משמע לן דאי משכחת תנא דאמר אין מאכילין בית שמאי היא ולא תיחוש לאותה משנה או ברייתא.
לא שמענו על תנא אחר שאומר מה שאומר שבעלי התוספות יישללו את דבריו עד כדי "ולא תיחוש לאותה משנה או ברייתא"","502","","1531","True","True","False","","167","77.127.1.221","0","68286","ברכות|לו ע"ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82640);