var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=724;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מעלת הפורום - ע\"פ ר' נחמן מברסלב","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=348")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107155","אדם שכר רכב באילת ","מנחת טנא","13/05/24 00:58","49159","57"),new MostViewed("107157","הגהות הגר&quot;א בבא מציעא עא, עב, עג","אוריאל שלמוני","13/05/24 17:21","605","38"),new MostViewed("107177","הערה ברש״י","שמואל דוד","16/05/24 05:35","595","30")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("724","0","רבנן לא צריכי נטירותא","28/08/09 08:41","ח אלול","תשס&quot;ט","08:41","מכון הלכה ברורה","אמר ריש לקיש: רבנן לא צריכי נטירותא, דכתיב &quot;אספרם מחול ירבון&quot;. 'אספרם' למאן? אילימא לצדיקים דנפישי מחלא, השתא כולהו ישראל כתיב בהו,כחול אשר על שפת הים&quot;, צדיקים עצמם מחול ירבון?! אלא הכי קאמר: &quot;אספרם&quot; - למעשיהם של צדיקים, &quot;מחול ירבון&quot;, וק&quot;ו: ומה חול שמועט מגין על הים, מעשיהם של צדיקים שהם מרובים, לא כל שכן שמגינים עליהם <br /><br /><i>&quot;לבית אבותם למשפחותם&quot; ...והנה לא הזכיר כאן שיהיה במספר שמות. משום שלא היו יראים מנגף... הבינו חז&quot;ל בזה המקרא שני פירושים. חדא: &quot;אספרם&quot; היינו מעשיהם, שהרי בשביל זה כל אחד שקול נגד הרבה, וא&quot;כ - נעלם מספרם. שנית: &quot;אספרם&quot;. אספור את ראשם, ואיני ירא מנגף. ...והלוים היו ריעי הקדוש ב&quot;ה כ&quot;י.</i>   <br /><br />[מצינו שבזכות אותה נטירותא (שמירה) לא יראו צדיקים מלהימנות שלא לפי מספר שמות. והכוונה למניין בני גרשון, במדבר ג, טו. וזוהי כוונת חז&quot;ל בדרשה '&quot;אספרם מחול ירבון&quot;. 'אספרם' למאן? - אילימא לצדיקים דנפישי מחלא...' שאספור את ראשם מבלי לירא מנגף.] <br /><br />(העמק דבר, במדבר פרק ג פסוק טו)","70","","5377","True","True","False","","1226","77.127.224.108","0","0","בבא בתרא|ז ע&quot;ב",""),new Message("756","724","קשה והרי אין סומכים על הנס?","30/08/09 15:57","י אלול","תשס&quot;ט","15:57","maruvka","החזו&quot;א דן בזה. ובקצרה הוא אומר שאכן אם תהיה עיר שכולה ת&quot;ח הם אכן יצטרכו לשלם עבור החומה, אלא שמדובר פה על מס שחכמים קבעו לכבוד הת&quot;ח, בגלל שבעצם כלפי שמיא גליא שאכן אין הם אשמים בצרה.<br /><br />אם מישהו יכול לצטט את כולו הדבר יועיל לדיון.","93","","5375","True","True","False","","158","132.70.50.117","0","724","בבא בתרא|ז ע&quot;ב",""),new Message("757","724","האם מדובר על נטירותא רק מנזק ממון או גם","30/08/09 15:59","י אלול","תשס&quot;ט","15:59","maruvka","נפשות?<br /><br />את תחילת הדיון מסבירים התוספות שהשאלה האם גובים לפי ממון או לפי נפשות תלויה בשאלה האם הנזק שחוששים מפניו הוא ממון או נפשות, ומכריעה הגמרא שמדובר לפי ממון, ואם כן גם החומה בהמשך שפוטרים ת&quot;ח ממנה מדברת על ממון ולא על נפשות.<br /><br />וכאן מגיעה השאלה האם בנפשות יהיה דין אחר?","93","","5375","True","True","False","","130","132.70.50.117","0","724","בבא בתרא|ז ע&quot;ב",""),new Message("759","756","הנה הקישור לחזו&quot;א","30/08/09 16:33","י אלול","תשס&quot;ט","16:33","לינקוש","<a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14332&st=&pgnum=311'>חזו&quot;א</a>","58","","5375","True","True","False","","205","84.228.179.1","0","724","בבא בתרא|ז ע&quot;ב",""),new Message("769","756","לולי דמסתפינא","31/08/09 02:30","יא אלול","תשס&quot;ט","02:30","נפתלי","הייתי מציע להניח שהטעם &quot;רבנן לא צריכי נטירותא&quot; אינו נימוק סגולי בעלמא אלא נימוק מעשי וריאלי.<br /><br />אקדים ואצטט את המדרש המפורסם (תנחומא תרומה ב): <span class='blue'>&quot;מעשה בחבר אחד שהיה בספינה עם פרקמטוטין הרבה. היו אומרים לאותו חבר: היכן פרקמטיא שלך, היה אומר להם: פרקמטיא שלי גדולה משלכם. בדקו בספינה ולא מצאו לו כלום, התחילו שוחקים עליו. נפלו עליהם לסטים שללו ונטלו כל מה שנמצא בספינה. יצאו ליבשה ונכנסו למדינה, לא היה להם לא לחם לאכול ולא כסות ללבוש. מה עשה אותו חבר, נכנס לבית המדרש ישב ודרש. עמדו בני המדינה כשראו שהוא בן תורה מרובה, נהגו בו כבוד גדול ועשו לו פסיקתו כהוגן וכראוי בגדולה ובכבוד. התחילו גדולי הקהל לילך מימינו ומשמאלו וללוות אותו. כשראו הפרקמטוטין כך, באו אצלו ופייסו ממנו ואמרו לו, בבקשה ממך, עשה עמנו טובה ולמד עלינו זכות לפני בני העיר... אמר להם, הלא אמרתי אליכם, שפרקמטיא שלי גדולה משלכם, שלכם אבד ושלי קיימת.&quot;</span><br /><br />כלומר: הסוחרים ובעלי הרכוש צריכים הגנה מפני גניבה ונזק, אבל ה'פרקמטיא' של הת&quot;ח אינה צריכה שמירה. ולכן - אולי - &quot;רבנן לא צריכי נטירותא&quot; כפשוטו.<br /><br />(למען הסר ספק: אינני מתכוון להמעיט בסגולתה של התורה, ואין ספק ש&quot;תורה מגנא ומצלא&quot; מפני כל מיני מרעין בישין, אבל יש מקום לומר שסגולתה של התורה אינה מהוה נימוק הלכתי מספק כדי לפטור ת&quot;ח מתשלום, אבל אם הת&quot;ח אינם צריכים שמירה בדרך הטבע משום שזה טיבה של 'סחורתם' - אין סיבה טובה מזו לפטרם מהשתתפות בהוצאות.)<br /><br />לפי דברים אלו, יתכן שבמקום שבו השמירה היא מפני אויבים שאינם מבדילים בין ת&quot;ח ובין ע&quot;ה, גם הת&quot;ח יצטרכו להשתתף בהוצאות ההגנה.<br /><br />ולפי גישה זו יובן טוב יותר גם הנאמר בדף ח ע&quot;א שלחפירת בור מים רבנן חייבים (הכל לכריא פתיא אפילו מרבנן. וברש&quot;י ד&quot;ה אפילו - שהכל צריכין למים), ולכאורה ניתן להקשות מהו החילוק בין הגנה ובין שתיה, וכי לא נברא לרשב&quot;י מעיין מים בזכות תורתו? אלא ע&quot;כ שבענייני חו&quot;מ אין סומכין על הנס, ורק מה שת&quot;ח אינו זקוק לו כלל בדרך הטבע - פטור מלהשתתף בו.","91","","5374","True","True","False","","339","94.159.209.87","0","724","בבא בתרא|ז ע&quot;ב",""),new Message("760","757","הדין כאשר באו בוודאות על נפשות","30/08/09 16:47","י אלול","תשס&quot;ט","16:47","הראל","אם הבנתי נכון את שאלתך - הרי ששאלת מה הדין <b>כאשר ברור שבאו על נפשות</b>.<br /><br />ראה בנמ&quot;י (ד&quot;ה בעא) שכתב שדבר ברור הוא שאם הגייס בא ליטול מהם ממון - גובים לפי ממון, <b>ואם בא על עסקי נפשות - גובים לפי נפשות</b>, אלא שהספק בגמרא היה האם גייס שבא סתמא לעיר כוונתו היא לממון או לנפשות, והשיב ר' יוחנן שהגייס לא בא אלא על עסקי ממון.","46","","5375","True","True","False","","257","84.228.179.1","0","724","בבא בתרא|ז ע&quot;ב",""),new Message("768","757","חיוב תלמידי חכמים במס לשמירת נפשות","31/08/09 00:37","יא אלול","תשס&quot;ט","00:37","ברוך","שאלתך נידונה על ידי הציץ אליעזר (חלק ב סימן כה), שהכריע לפטור:<br />&quot;(ד) ויש עדיין לברר, זה שרבנן פטורים משכר שמירה, אם הוא רק כשהשמירה היא לצרכי ממון או אף כשהשמירה היא גם לצרכי נפשות. <br /><br />והנה בב&quot;ב שם בד' ח' ע&quot;א איתא: אמר רב פפא לשורא ולפרשאה ולטרזינא אפילו מיתמי, אבל רבנן לא צריכי נטירותא. רש&quot;י מפרש, לשורא לתיקון החומה, לפרשא פרש שהולך סביבות העיר לשומרה ולידע מה היא צריכה, לטרזינא שומר כלי זיין של בני העיר ויושב בבית אצל השער, ולפי&quot;ז אין הוכחה על צרכי נפשות כי כל אלו הדברים יכולים להתפרש גם כצרכי ממון לבד, כמובן, כי הם נצרכים גם בזמן שלום, לשומרה מגנבים ולשקוד על תיקון העיר, וכן לשמור על הכלי זיין שזה צריכים תמיד. <br /><br />אכן אבל בפי' רבנו גרשום מבאר הביאור של לפרשא שהוא שקונים סוסים לפרשים כדי שיצאו חוץ לעיר לעיין אם באו גייסות, וזה בודאי מיקרי כבר צרכי נפשות, וכן מפרש הביאור של טרזינא שהוא לצורך כלי זיין שנושאין אותן שומרי חומות העיר, ולפי מה שמפרש הביאור של לפרשא כנ&quot;ל. ניתן גם זה להתפרש שכוונתו שהוא כדי שיהא להם כלי זיין לפרשא ללחום עם הגייסות שירצו להתפרץ לתוך חומות העיר, והיינו צרכי נפשות וא&quot;כ לפירוש זה של רבנו גרשום מוכח מכאן דגם מה שצריכים לשמירה לצרכי נפשות ג&quot;כ פטורים הת&quot;ח מלתת. <br /><br />וכן אף שממה שפירש&quot;י בכאן אין הוכחה על צרכי נפשות, אבל ממה שמפרש בב&quot;מ הנ&quot;ל שלאגלי גפי /גפא/ הוא לסייע לגדור חומת העיר ולהעמיד שעריה שלא יכנס צבא שונאים לעיר, מוכח בהדיא שגם לצרכי נפשות פטורים דשלא יכנס צבא שונאים בודאי צרכי נפשות הוא. <br /><br />וכזה שהת&quot;ח פטורים אף אם צריכים לצרכי נפשות ראיתי בחידושי מהרש&quot;א שכותב כן על הילפותא של ר&quot;י מאני חומה, שלפי דרש זה יש ללמוד לפוטרם בין באו על עסקי ממון ובין באו על עסקי נפשות עיי&quot;ש. <br /><br />והכי מוכח נמי מלשון שו&quot;ת הרא&quot;ש (כלל ט&quot;ו ענף ז') שכותב בסתמא: וכן כל מיני מסים שהציבור מטילין לבנין החומה ולהגפת הדלתות ושארי שמירת העיר אין ת&quot;ח חייבים בהם כל עיקר, ומשמע מפשטות לשונו דפטורין כל עיקר אפילו ממה שצריכים לשמור לצרכי נפשות, וכן מוכח נמי מדברי הרמב&quot;ם (בפ&quot;ו מה' שכנים ה&quot;ו) שכותב שכל הדברים שצריכין לשמירת העיר אין ת&quot;ח צריכין שמירה שהתורה שומרתן, וכן בחו&quot;מ (סי' קס&quot;ג סעי' ד'), והסברא נמי מוכחת כן שפטורים בכל האופנים, דהא הרי הטעם שפטורים הוא מפני שת&quot;ח לא צריכי נטירותא ותורתן משמרתן כמבואר בגמ' וברמב&quot;ם ושו&quot;ע שם וכן ביו&quot;ד (סי' רמ&quot;ג סעי' ב'), ואם משמרתן שלא יזוקו בממון. הרי מכ&quot;ש שמשמרתן של יזוקו בנפשן. &quot;","86","","5374","True","True","False","","381","87.68.67.223","0","724","בבא בתרא|ז ע&quot;ב",""),new Message("772","769","הנימוק לפטור ת&quot;ח ממיסים","31/08/09 08:17","יא אלול","תשס&quot;ט","08:17","ברוך","דבריך יפים ומתיישבים על הלב, אך אני מתקשה לראות האם ניתן ליישבם עם הפסוקים המובאים בגמרא כמקור לפטור. האם יש בידך ביאור לפסוקים על פי שיטתך?<br /><br />כפי שציינת, על פי דבריך יהיו תלמידי חכמים חייבים בהוצאת הגנה מפני אויבים הבאים על עסקי נפשות, ועיין מה שהבאתי <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=768'>להלן</a> בשם הציץ אליעזר.<br /><br />במאמר מוסגר אציין, כי הרב זלמן מלמד (מאמרו הובא באתר זה) מפתח כיוון הדומה מאד לכיוונו של החזון אי&quot;ש לגבי אופן הפטור. שניהם מניחים, כי חכמים (לדעת החזו&quot;א) או החברה (לדעת הרב מלמד) החליטו לפטור את תלמידי החכמים ממיסים.<br />אך אף שעפר אני לרגליהם, נלענ&quot;ד שלפחות מחלק מן המקורות המובאים משמע להיפך, שדווקא משום חוסר הסמכות של המלך או החברה על ת&quot;ח הרי הם פטורים מן המיסים, ולא שעקרונית יש להם חיוב אלא שמישהו פטר אותם:<br />&quot;כל קדושיו בידך&quot; - ולא ביד המלך<br />&quot;מכתתים רגליהם&quot; - ואינם נחשבים תחת סמכות הקהילה (ראה גם מהרש&quot;א כאן)<br />וכבר נכתב על כך <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.etzion.org.il/vbm/archive/yomyom/dafyomyomi/2009-08-29.php'>במקום אחר.</a>","86","","5374","True","True","False","","419","87.68.67.223","0","724","בבא בתרא|ז ע&quot;ב","")];var iTotalPages=811;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82873);