שאלתך נידונה על ידי הציץ אליעזר (חלק ב סימן כה), שהכריע לפטור:
"(ד) ויש עדיין לברר, זה שרבנן פטורים משכר שמירה, אם הוא רק כשהשמירה היא לצרכי ממון או אף כשהשמירה היא גם לצרכי נפשות.

והנה בב"ב שם בד' ח' ע"א איתא: אמר רב פפא לשורא ולפרשאה ולטרזינא אפילו מיתמי, אבל רבנן לא צריכי נטירותא. רש"י מפרש, לשורא לתיקון החומה, לפרשא פרש שהולך סביבות העיר לשומרה ולידע מה היא צריכה, לטרזינא שומר כלי זיין של בני העיר ויושב בבית אצל השער, ולפי"ז אין הוכחה על צרכי נפשות כי כל אלו הדברים יכולים להתפרש גם כצרכי ממון לבד, כמובן, כי הם נצרכים גם בזמן שלום, לשומרה מגנבים ולשקוד על תיקון העיר, וכן לשמור על הכלי זיין שזה צריכים תמיד.

אכן אבל בפי' רבנו גרשום מבאר הביאור של לפרשא שהוא שקונים סוסים לפרשים כדי שיצאו חוץ לעיר לעיין אם באו גייסות, וזה בודאי מיקרי כבר צרכי נפשות, וכן מפרש הביאור של טרזינא שהוא לצורך כלי זיין שנושאין אותן שומרי חומות העיר, ולפי מה שמפרש הביאור של לפרשא כנ"ל. ניתן גם זה להתפרש שכוונתו שהוא כדי שיהא להם כלי זיין לפרשא ללחום עם הגייסות שירצו להתפרץ לתוך חומות העיר, והיינו צרכי נפשות וא"כ לפירוש זה של רבנו גרשום מוכח מכאן דגם מה שצריכים לשמירה לצרכי נפשות ג"כ פטורים הת"ח מלתת.

וכן אף שממה שפירש"י בכאן אין הוכחה על צרכי נפשות, אבל ממה שמפרש בב"מ הנ"ל שלאגלי גפי /גפא/ הוא לסייע לגדור חומת העיר ולהעמיד שעריה שלא יכנס צבא שונאים לעיר, מוכח בהדיא שגם לצרכי נפשות פטורים דשלא יכנס צבא שונאים בודאי צרכי נפשות הוא.

וכזה שהת"ח פטורים אף אם צריכים לצרכי נפשות ראיתי בחידושי מהרש"א שכותב כן על הילפותא של ר"י מאני חומה, שלפי דרש זה יש ללמוד לפוטרם בין באו על עסקי ממון ובין באו על עסקי נפשות עיי"ש.

והכי מוכח נמי מלשון שו"ת הרא"ש (כלל ט"ו ענף ז') שכותב בסתמא: וכן כל מיני מסים שהציבור מטילין לבנין החומה ולהגפת הדלתות ושארי שמירת העיר אין ת"ח חייבים בהם כל עיקר, ומשמע מפשטות לשונו דפטורין כל עיקר אפילו ממה שצריכים לשמור לצרכי נפשות, וכן מוכח נמי מדברי הרמב"ם (בפ"ו מה' שכנים ה"ו) שכותב שכל הדברים שצריכין לשמירת העיר אין ת"ח צריכין שמירה שהתורה שומרתן, וכן בחו"מ (סי' קס"ג סעי' ד'), והסברא נמי מוכחת כן שפטורים בכל האופנים, דהא הרי הטעם שפטורים הוא מפני שת"ח לא צריכי נטירותא ותורתן משמרתן כמבואר בגמ' וברמב"ם ושו"ע שם וכן ביו"ד (סי' רמ"ג סעי' ב'), ואם משמרתן שלא יזוקו בממון. הרי מכ"ש שמשמרתן של יזוקו בנפשן. "