ו.
טעם האיסור :
1. לרש"י, ר"ח, ערוך בלישנא 1, סדר תנאים ואמוראים : משום סחיטה(=ליבון)
2. ר"י : משום מפרק (דש) .
אמנם זה פס"ר דלא ניחא ליה (כי היין הולך לאיבוד) - אבל פס"ר דלא ניחא ליה - אסור.
וחולק ר"י על הערוך ור"ת הסוברים פס"ר דלא ניחא ליה - מותר.
3. ר"ת וערוך בלישנא 2 : מתקן כלי (מבטל הסתימה בגיגית)


ר"ת:
א. לא סובר כטעם ה1 (ליבון)
כי אין סוחט אלא במים ולא בשאר משקים כגון יין

ב. לא סובר כטעם ה-2 (דש)
כי פס"ר דלא ניחא ליה מותר.