ישנה מחלוקת מפורסמת בתנועת המוסר. כאשר אדם פגע בחבירו ללא ידיעתו, כגון שסיפר עליו לשון הרע והלה אינו יודע מכך -

לדעת החפץ חיים עליו לספר לו שפגע בו ולבקש מחילה.
לדעת רבי ישראל סלנטר אסור לו לעשות זאת, מכיוון שבכך הוא יפגע בו.

במשנתנו: האומר אנסתי ופיתיתי את פלונית - פטור מקנס ומשלם פגם ובושת.
ולדעת רבי שמעון אף אינו משלם את הפגם והבושת, מפני שלא ניחא לה, ואפילו ניחא לה לו ניחא לאביה, ואפילו ניחא לאביה סוף סוף אי אפשר שאין אחד מקרוביה בסוף העולם שלא ניחא ליה.

כלומר: אותו אדם "תפס את עצמו בידיים" ורוצה לעשות תשובה ולפצות את הנפגעת. אלא שבתיקון שלו הוא יוצר שם רע על הנפגעת, שמתפרסם הדבר והיא מתבזה.

לכן אין התיקון שלו יכול לבוא על חשבון אחרים, ואי אפשר לתקן במקום שיוצר שוב נזק.