אָמַר רָבָא הַאי מִילְּתָא קְשַׁאי בַּהּ רַבָּה וְרַב יוֹסֵף עֶשְׂרִין וְתַרְתֵּין שְׁנִין וְלָא אִיפְּרַק עַד דִּיתֵיב רַב יוֹסֵף בְּרֵישָׁא וּפָירְקַהּ.
לא ספרה הגמרא כמה פעמים למדו בישיבה מסכת כתובות וכמה פעמים חזרו על הסוגיה ודנו והתקשו בה אבל בכל אופן ודאי שלא ישבו ברצף על המדוכה כ"ב שנים.
המעניין הוא שמשמע מהסיפור שדווקא בזקנותו פתר רב יוסף את השאלה והבעיה.
מי כמשתתפי הפורום לזכור את כל האשכולות בהם דנו במחלתו ושכחת לימודו של רב יוסף.
בד"כ אנשים מחדשים ויוצרים בגיל צעיר כשהמוח רענן ופחות בגיל הקשיש וכאן דעתו של רב יוסף וניסיונו הרב צללו בזקנותו...ושמא דווקא מפני ששכח תלמודו ולמד את הבעיה מחדש לא היה 'תקוע' בפתרונות הישנים ויכול היה להציע הסבר מחודש...