רציתי להבין האם פשט הפסוק 'ונדר אלמנה וגרושה, כל אשר אסרה על נפשה יקום עליה', מתאים יותר לשיטת ר"ע ( הולכים לפי שעת אמירת הנדר ) או לשיטת ר"י ( לפי שעת חלות הנדר ).
להבנתי הפשוטה, הפשט הוא, שכאשר אלמנה או גרושה נודרת, עליה לקיים את נדרה, ( בניגוד לנערה בבית אביה או נשואה או ארוסה שיש מי שיפר לה ). הבנה כזו תואמת לכאורה לשיטת ר"ע.
אם אמנם כן, יוצא שר"ע פשטן יותר מר"י, לפחות במקרה זה. האמנם ? בד"כ אני רגיל לסבור ששיטת ר"י היא ש'דברה תורה בלשון בנ"א', כלומר שיטה פשטנית יותר.
האם אני טועה ? מה ההסבר הנכון ?