הרמב"ם בהקדמה לפרוש המשנה, מסבר מהי הלכה למשה מסיני
"בכל המצות אין בהן מחלוקת, לפי שהם פירושים מקובלים ממשה, ועליהם ועל כיוצא בהם אמרו כל התורה כולה נאמרו כללותיה ופרטותיה ודקדוקיה מסיני.
אבל עם היותן מקובלות ואין בהן מחלוקת הרי מדקדוק המקרא שניתן לנו אפשר ללמוד אלו הפירושים בדרכי הדין והאסמכתות והרמזים וההוראות שיש במקרא...

וכל ענין שאין לו רמז במקרא ולא אסמכתא ואי אפשר ללמדו באחת המדות, באלה בלבד אומרים הלכה למשה מסיני...

התלמוד (נזיר דף נז עמוד א) קובע: אין דנין קל וחומר מהלכה.

מדוע מהלכה שהיא למשה מסיני ושמצאו לה רמז בכתוב ניתן ללמוד הלכות נוספות בקל וחומר, ומהלכה שלא נמצאו לה רמז בכתוב והיא נשארה "הלכה למשה מסיני", אי אפשר להסיק בקל וחומר מסקנות הלכתיות נוספות?