הָיָה אָבִיו אוֹ בְּנוֹ לְתוֹכוֹ מְשַׁלֵּם אֶת הַכּוֹפֶר וְאַמַּאי הָא תָּם הוּא אָמַר רַב בְּמוּעָד לִיפּוֹל עַל בְּנֵי אָדָם בְּבוֹרוֹת עָסְקִינַן.
אִי הָכִי בַּר קְטָלָא הוּא אָמַר רַב יוֹסֵף דַּחֲזָא יְרוֹקָא וּנְפַל.

אמנם שלהע"ה בקהלת י, ח-ט כתב
חֹפֵר גּוּמָּץ בּוֹ יִפּוֹל וּפֹרֵץ גָּדֵר יִשְּׁכֶנּוּ נָחָשׁ. מַסִּיעַ אֲבָנִים יֵעָצֵב בָּהֶם בּוֹקֵעַ עֵצִים יִסָּכֶן בָּם.

אולם מתברר שלא רק חופר הגומץ בו יפול, גם מי שמועד ליפול על בני אדם בבורות מועד ליפול בסתם כשאוכל, והנה כך הוא בא מאליו על עונשו...

'נפלה נא ביד ה' כי רבים רחמיו' וביד שור נפלן ( או שמא נפלא ? היכן מוצאים כזה שור ? באיזה בור ? ) אל אפולה...