באדם שגזל לולבו של אביו ונשבע לו ומת האב ( מה הפלא שנפטר עם בן כזה ! ), ונותן את ערך הלולב לבניו עם החומש, כדי לקיים השבה, האם הלולב - שנחשב עד פטירת האב ללולב הגזול והיה פסול, נתכשר עם ביצוע ה'השבה' ואינו עוד 'גזול' או שמא היות ונפסל שעה אחת (ובעצם גם לא הושב בגופו מעולם ) הוא כבר פסול לתמיד ( ולגזלן עצמו, שהרי ההשבה אינה בהכרח חזרה בתשובה אלא רק תשלום הממון ))?