דיון בגמרא אם דין מוקפות חומה הולך לפי מוקפות מימי יהושע או מוקפות מימי אחשוורוש: מחלוקת בין תנא דמתניתין לבין רבי יהושע בן קרחה.

לתנא דמתניתין יש גזירה שווה "פרזי פרזי" בין "היהודים הפרזים" באסתר לבין "לבד מערי הפרזי" בדברים.
רבי יהושע בן רחה לית ליה האי גזירה שווה.

רש"י במקום: לא גמיר גזירה שווה מרביה, ואין אדם דן גזירה שווה מעצמו אלא אם כן קיבלה מרבו.


כל אחד מקבל רבו, אבל מי הראשון ליצור אותה? ומהי הסמכות שלו?
תמיד הבנתי שמדובר במאגר שניתן מסיני ולכן אסור לאדם לדון בעצמו אלא אם יש לו מסורת לזה, אבל כאן פתאום עולה גזירה שווה ממגילת אסתר כך שלפחות כאן זה וודאי לא נכון.
אלא שכיוון שכך, המקור המוקדם ביותר לאותה גזירה שווה של "פרזי פרזי" יכול להיות רק קביעה של אנשי כנסת הגדולה - ואם כן, למה לא ילמד ריב"ק גזירה שווה כאן בעצמו? בפשטות אם יהיה בית דין שגדול מהם, למה שלא יוכלו ללמוד? במה כח הראשונים עדיף?
לכאורה הנימוק של "אלא אם קיבלה מרבו" לא מתאים.

אם "גזירה שווה" זו קטגוריה שכוללת שני סוגים, אחת דאורייתא ואחת לא, אז אני שואל רק על הסוגיה במגילה.
ואם זו קטגוריה אחת ואין הבדל ביחס לכלל שדורש מסורת, אז מה המקור הראשון לגזירות שוות ולמה אי אפשר לזוז בלעדיו?