רַבִּי חֲנִינָא נְפַק לְקִרְיָיתָא רְמוֹ לֵיהּ קְרָאֵי אַהֲדָדֵי כְּתִיב וְהַבַּיִת אֲשֶׁר בָּנָה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה לַה' שִׁשִּׁים אַמָּה אׇרְכּוֹ וְעֶשְׂרִים רׇחְבּוֹ וּשְׁלֹשִׁים אַמָּה קוֹמָתוֹ וּכְתִיב וְלִפְנֵי הַדְּבִיר עֶשְׂרִים אַמָּה אֹרֶךְ וְעֶשְׂרִים אַמָּה רֹחַב וְעֶשְׂרִים אַמָּה קוֹמָתוֹ אֲמַר לְהוּ כִּי קָא חָשֵׁיב מִשְּׂפַת כְּרוּבִים וּלְמַעְלָה.
יש לדון באיזה חלק של המקדש מדבר הפסוק וְלִפְנֵי הַדְּבִיר עֶשְׂרִים אַמָּה אֹרֶךְ וְעֶשְׂרִים אַמָּה רֹחַב וְעֶשְׂרִים אַמָּה קוֹמָתוֹ .
רשב"ם פירש בעקבות מה שרש"י פירש בפירוש המקרא למלכים א, ו וביומא נא, ב ונב, א ( ועיינו גם בתוס' כאן שמעיר על טעותו של רש"י ):
"וכתיב. בפסוק אחר ועשרים אמה קומתו דכתיב ולפני הדביר עשרים כלומר לפנים ממחיצת בית קדשי הקדשים והיא אמה טרקסין שקרויה דביר עשרים אמה אורך מן המזרח למערב ועשרים אמה רוחב מצפון לדרום ועשרים אמה קומתו: כי קחשיב. עשרים דקומת בית קדשי הקדשים משפת כרובים ולמעלה קחשיב שהכרובים של שלמה שנים היו עומדין על הקרקע אחד מימין הארון אצל כותל מערבי ואחד משמאלו ורומו עשר כדכתיב בהדיא במלכים וכנפיהן פרושות מקיר לקיר כנף האחת נוגע בקיר צפונה וכנף חבירו נוגע בקיר דרומי נמצא מראשי הכרובים ולמעלה עשרים אמה עד הגג ואותן של משה על גבי הכפורת היו".
לשיטת רש"י בעקבות התוספתא יומא ב, יא, ה'דביר' הוא כינוי לכתל הטרקסין שהיה בבית ראשון, ובסוגיה ביומא הנדון הוא קדושת הכתל. הרמב"ם בעקבות הירושלמי יומא שם חלק על שיטתם וסבר שהדיון ביומא נסב על השאלה היכן הכתל עמד ולא על קדושתו בלבד, ואין הוא מפרש שה'דביר' הוא כתל הטרקסין אלא שאמת הטרקסין נקבעה בבית שני כאמה נוספת על חשבון ההיכל כזכר לכתל שהיה בבית ראשון ושהסתפקו לגבי מקומו. ברם הפסוק המובא בסוגיה ביומא באתקפתת רבינא וכאן אצלנו הוא שיבוש, כי בניגוד למה שחשבו רש"י ורשב"ם אינו עוסק כלל בקדש הקדשים אלא במחצית ההיכל הפנימית ( כמוכח מאיזכור ציפוי מזבח הקטורת שנמצא במחצית ההיכל הפנימית בסוף הפסוק ). וכך כתב בפירושו רס"ג ומובא בפירוש המיוחס לו לספר שמות בהו"ל של מוסד הרב קוק עמ' קמט :
"ולפני הדביר עשרים אמה ארך ועשרים אמה רחב ועשרים אמה קומתו ויצפהו זהב סגור ויצף מזבח ארז".
כל הבית חיפו אבניו בעץ ארז, כאמרו "הכל ארז אין אבן נראה" ,...[ מצופה ] זהב.
שיעוריו נבדלים לשלשה סוגים :
1. בית קדש הקדשים……[ היה כולו ] מצופה זהב, כאמרו בפסוק האחרון של בית קדש הקדשים :"( ויצפהו מפנימה זהב טהור, זהו שיבוש בספר. ע.ט ) ויצף שלמה את כל הבית מפנימה זהב סגור" .
2. וזה [ המחצית הפנימית של ההיכל ] והוא האמצעי. והוא הקרוב יותר לבית קדש הקדשים, שהרי ארכו ורחבו עשרים אמה - מצופות זהב, כאמרו "ולפני הדביר עשרים אמה ארך ועשרים אמה רחב ועשרים אמה קומתו ויצפהו זהב סגור" [ רס"ג אינו מתייחס כאן לבעיית הגובה באופן ישיר, אולם לפי ההמשך, נראה שכל המחצית הפנימית של הקדש היתה מצופה לגמרי רק בזהב - בשני השליש העליונים וברצפה, ובשליש התחתון היו גם קישוטים מצופי זהב וכדו' ואילו מחציתו החיצונית היתה מצופה זהב רק ברצפה וחלקית בקירות ]. אשר לשליש הששים הנותרות [ כלומר המחצית החיצונה של ההיכל ], קירותיו היו מצופים חלקית בזהב [ בשליש התחתון ? דבריו אינם ברורים, כמו המקרא עצמו... ] , ורק קרקעיתו כשאר הקרקע [ שכולה מחופה זהב ], כאמרו : "ואת קרקע הבית צפה זהב לפנימה ולחיצון" ".
למרות שלשונו של רס"ג [ גם במקור הערבי ] אינה ברורה כל צורכה והקטע חלקי בלבד ומקוטע, ברור בכל אופן שרס"ג סבור ש"לפני הדביר" הוא המחצית הפנימית של ההיכל, בעיקר בשני השליש העליונים שלה, שצופתה באופן שונה מהמחצית החיצונית שלו.
פירוש פשט זה אינו מוכר לנו משום מקור אחר אף כי גם הרד"ק מציע פירוש דומה.
במבט ראשון נראה כאילו תירוצו של רבי חנינא, שעשרים אמה הם משפת הכרובים ומעלה, כבלתי מספק וכאינו נוגע לעניין, כיון שאין מדובר בקדש הקדשים בו מצויים הכרובים אלא בקדש, אך נראה שהמקרא ראה לנכון לציין את ציפוי הזהב הסגור דווקא בחלק העליון של מחצית הקדש הפנימית, כיון שלגבי החלק התחתון, היה הבדל בין קדש הקדשים ושתי מחציות הקדש וכולם היו מצופים אך בקדש היו גם קישוטים שונים, ואילו בחלק העליון, אותו חלק שמצוי לפני החלק העליון של קדש הקדשים, ממנו יורד הדיבור אל בין הכרובים שעל הכפרת, היה מצופה לגמרי בזהב ואילו במחצית החיצונית לא היה ציפוי זהב מלא.
בס"ד אכתוב בקרוב מאמר לנסות להוכיח שלא כשיטת רש"י ואף לא כשיטת הרמב"ם אלא חז"ל לא ידעו כלל היכן בדיוק הכתל עמד בבית ראשון ( לכאורה הרמב"ם כתב שעמד כולו בקה"ק או כולו בהיכל ), אבל אנסה להוכיח שלפחות ברובו עמד בקה"ק ( וכיצד זה מסתדר עם הסוגיה ביומא... )... יש לי 3 או 4 הוכחות לכך...עוד חזון למועד...