״בעא מיניה רב כהנא חמוה דרב משרשיא מרבא חמר חווריין מהו, אמר ליה ״אל תרא יין כי יתאדם״
בפשטות וכפי שמסבירים הראשונים מדובר כאן על יין גרוע לבן
איך בשולחן ערוך פוסק (רעב, ד) "מקדשין על יין לבן והרמב"ן פוסלו לקידוש אפילו בדיעבד אבל מבדילין עליו. ומנהג העולם כסברא ראשונה"
ובמשנה ברורה, ערוך השולחן וכף החיים לא מעירים שמדובר על יין גרוע (אלא מתייחסים לשאלה אם השאלה על נסכים או גם על יין קידוש) ואני לא מבין כי לכאורה הרמב״ן עצמו מדבר על יין גרוע ופוסלו גם לקידוש ולא רק לנסכים
(אכן בפסקי תשובות (מצ״ב) מביא מקצות השולחן שמדובר ביין גרוע, אבל למה רק הוא מבין כך את הגמרא)