ביוהכ"פ מטיל הכה"ג גורל על שני השעירים. עליהם להיות שוים לפחות בצורתם החיצונית.
למה הדבר דומה ( כמובן, אני מפשט את הדברים ) - למי שרוצה למרוח חמאה על פרוסת לחם שיש לה שני צדדים שוים. מה זה משנה באיזה צד ימרח, וכי טעם הפרוסה ישתנה אם כך או כך ?
גם שני השעירים, האם זה משנה עבורנו מי השעיר שיהיה 'לה'' ומי שילך לעזאזל ? גם אם עבור השעירים זה משנה ( סביר להניח שלא שהרי שניהם מומתים ואין הם מבינים בענייני רוח וקדושה שום דבר, אבל לנו זה באמת לא משנה דבר ).
מדוע אם כן צוותה התורה להטיל גורל עליהם ולא לקחת שני שעירים ולקבוע באופן שרירותי שאחד יהיה לה' והשני...? הרי כך או כך זה אינו משנה ?
( העם ייחס לגורל משמעות מיסטית כמובן, כי אם יצא ה'לה'' בימין היה זה סימן טוב ולהיפך, אך זה לא קשור לשעירים עצמם כי העמדת שני השעירים משני צידי הכה"ג היתה בסופו של דבר שרירותית ומקרית... וקשה לי, וכי לא יכול היה הקב"ה לסמן לעם ישראל אם תשובתם מקובלת עליו אלא באמצעי עלוב כזה ? גם הלבנת השני של השעיר לעזאזל כסימן היא סימן עלוב שמתאים אולי לרחב ביריחו אך לא לעם ישראל ביוהכ"פ...)

גם בחלוקת נכסים הוא כך. יש והנכסים אינם ניתנים לחלוקה זהה. במקרה כזה יש משמעות לגורל שיקבע מי יקבל מה וכמה. כך יש משמעות לגורל בהימור כמו בכרטיסי מפעל הפיס הקובעים זכיה בסכום כסף. אך כשכל החלקים שוים וזהים מה משמעות החלוקה בגורל ?

ועוד, לכאורה, רק אם החלוקה נעשית בשוה לכל המשתתפים יש משמעות לגורל, אך אם יש כאלו היכולים לזכות בחלקם כרצונם ללא גורל ורק הנותרים מתחלקים בנותר להם על פי גורל, ברור שעלול להיווצר מצב שהמתחלקים בגורל יחושו מופלים לרעה לעומת המועדפים שזכו בלי גורל במה שנטלו לפי רצונם בכח.
גם הטענה שבהכרח 'יש גילוי השגחה' בגורל אינה מובנת לי. הרי אין ביד האדם לדעת אם 'נערך דיון' ומה הוחלט בו בעולמות העליונים, וגם אם יטען נביא שהוא יודע, מי יוכיח שנכון הדבר תמיד, שמא הדבר נכון במקרים בהם הנביא מעורב ובגלל סיבה מסוימת אך מניין שבכל מקרה של הטלת גורל כך הוא ?
עוד קשה השימוש בגורל, בעת חלוקת א"י בתקופת ההתנחלות, הרי כבר יעאע"ה ניבא פחות או יותר וגם השבטים ידעו היכן ינחלו. למה אם כן בא הגורל אם התוצאה ידועה וסגורה מראש ?
אשמח לקרא התייחסויות