צורת דיבור זו של בְּרֹאשׁוֹ, כשהכוונה בראשי, כלומר בראשו של החבר שהיה אמור להפר את הנדר, אופיינית לחז"ל במקומות רבים, אבל לא רק בחז"ל אלא גם במקרא עצמו.
ואני תוהה כבר שנים רבות על הכתוב בפרשת ויחי בראשית מח בפסוק האחרון
'ואני הנה נתתי לך שכם אחד על אחיך, אשר לקחתי מיד האמורי בחרבי ובקשתי',
כי באמת לפי פשט הכתוב יעאע"ה לא נלחם ולא כבש בעצמו את שכם מיד אנשיה כלל כדי שיתן אותה ליוסף ויאמר שהוא לקחה, אלא שמעון ולוי עשו זאת !
אבל אם נאמר שזו צורת דיבור כמו אצלנו וכוונתו כאילו לומר
ואני הנה נתתי לך שכם אחד על אחיך אשר לקחו מיד האמורי בחרבם ובקשתם, אזי יהיה מאד ברור שהוא נותן ליוסף את מה שכבשו אחיו - מוכריו של יוסף להורידו מצרימה, ולוקח מהם את שכם שהם כבשו ונותן ליוסף כפיצוי על מה שעשו לו ליד שכם !
וממילא לא נחלו בני לוי את שכם אלא רק בהיותה עיר מקלט קבלו חלק ממנה לצורך זה ושמעון לא קבל ממנה דבר.
האמנם ? מה דעתכם ?